הפרלמנט ההולנדי אישר ביום שלישי האחרון, כחודשיים אחרי הפוגרום באמסטרדם, חוק חדש שיגביל מימון לארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים ויטפל בחוסר הבדיקה והשקיפות הקיימת היום.
החוק החדש דורש ממשרד החוץ ההולנדי לשנות את המדיניות הקיימת שלו בשלושה אופנים. תיאסר העברת מימון לארגונים שאינם מכירים בזכות הקיום של ישראל; תיאסר העברת מימון לארגונים בעלי קשרים לארגוני טרור המופיעים ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי (בהקשר הפלסטיני: חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית); ובמקביל תהיה שקיפות רבה יותר במימון שיינתן, כולל מידע מפורט על חברי מועצת המנהלים של ארגונים לא ממשלתיים, דוחות המספקים דין וחשבון על פרויקטים ממומנים, כמו גם תיעוד פעילויות בפועל וההשפעה שהושגה. מטרת הצעד השלישי היא לתת "שיניים" לצעד השני ולוודא שכספי משלם המיסים ההולנדי לא עוברים בדרכים עקיפות לארגונים הקשורים לפעילי טרור.
שינויי מדיניות משמעותיים אלו משקפים את המלצות מכון המחקר NGO Monitor בדו"ח שפרסם בנושא תוכנית למניעת הסטת הסיוע לפלסטינים. ההחלטה ההולנדית מגיעה חודשיים לאחר ששון סאקס, חוקר בכיר ב-NGO Monitor, אף העיד בנושא בפרלמנט ההולנדי בעקבות הפוגרום באמסטרדם.
עם זאת, אולגה דויטש, סגנית נשיא NGO Monitor, מציינת בשיחה עם מקור ראשון כי המהלכים שהביאו לאישור ההצעה לא החלו רק לאחר הפוגרום, וכי מדובר במאמצים מתמשכים שנשאו כעת פרי בין היתר בעקבות חילופי השלטון בהולנד. "הממשלה ההולנדית החדשה, המבוססת על הקואליציה שבמרכזה עומד חירט וילדרס, יותר ידידותית לישראל, ובעיקר יותר ביקורתית כלפי אותם גורמים שפועלים נגדנו. ההחלטה מגיעה אמנם חודשיים אחרי הפוגרום, אבל מהלכים כאלו לא עושים כמובן תוך חודשיים. אנחנו פועלים בהולנד מזה שנים כדי להעלות את המודעות ולשתף בהוכחות לכך שהייתה הברחה שיטתית של כספי סיוע שממשלת הולנד העניקה לחמאס וארגוני טרור נוספים".
דויטש מסבירה כי בדרך כלל, כאשר מדברים על כספי סיוע, אנשים מדמיינים כסף שבמקום ללכת למזון ותרופות למי שזקוקים לכך, מושקע במפעלי טרור כדוגמת מפעל המנהרות ובניית רקטות וטילים. במציאות, חלק ניכר מההברחה לא נעשית לטובת מפעלים פיזיים אלא לארגונים שעומדים מאחורי הלובי האנטי ישראלי. ארגונים שפועלים בהאג, בבית המשפט הבינלאומי הפלילי ובית המשפט הבינלאומי, וארגונים שמקדמים את הקמפיין שלפיו ישראל מבצעת ג'נוסייד בפלסטינים, מרעיבה את האוכלוסייה בעזה וכדומה. כמה מהארגונים היו פעילים במאבק הפלסטיני לעצירת ייצוא נשק ממדינות אירופה לישראל. חלק מהארגונים קשורים באופן ישיר לפעילים בארגוני טרור, המשתמשים בארגוני הסיוע ו"זכויות האדם" ככסות שמעניקה לגיטימציה לפעילות ומאפשרת קבלת מימון מממשלות מערביות.
בהתבסס על מידע זמין לציבור חשפו חוקרי NGO Monitor כי מענקי ממשלת הולנד לשנים 2021-2027 כוללים ארגונים לא ממשלתיים המעורבים במגוון צעדים אנטי-ישראליים. למשל, אל-מזאן, ארגון לא ממשלתי פלסטיני אשר הפעיל קמפיינים נגד ישראל – ניצל בתי משפט וגופים משפטיים בינלאומיים כדי לבקש צווי מעצר נגד פקידי ממשל ישראלים, הגיש תביעות נגד חברות וממשלות במגעים עסקיים עם ישראל, והפעיל לובינג לתיקים נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). עוד נמצא כי לחברים במועצת המנהלים ועובדים של אל-מזאן יש קשרים עם ארגוני הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) וחמאס או שהביעו תמיכה בארגונים הללו.
ארגון נוסף שמומן על ידי משלם המיסים ההולנדי הוא הוועדה העצמאית לזכויות אדם (ICHR), ארגון לא ממשלתי (שהוקם על ידי הרשות הפלסטינית) ואשר תומך ומשתף פעולה באופן קבוע עם ארגוני טרור כגון חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) והג'יהאד האיסלאמי (GJD). ארגון Oxfam – Novib שזכה אף הוא למימון הולנדי הגיש בנובמבר 2023, יחד עם אמנסטי אינטרנשיונל, PAX ופורום הזכויות, תביעה נגד הולנד על "המשכת ייצוא נשק לישראל". התביעה דרשה "הפסקה מיידית של אספקת חלקים למטוסי הקרב הישראליים F-35".
דויטש מסבירה כי המימון שמקבלים אותם ארגונים הקשורים לפעילי טרור מסייע לארגוני הטרור לא רק בצורה כלכלית, "לארגוני הטרור, במיוחד לחזית העממית, יש מערך שלם של ארגונים לא ממשלתיים שמקושרים אליהם מצד אחד ומגייסים תמיכה מממשלות מערביות מצד שני. התמיכה הזו מסייעת להם לא רק כספית. היא גם נותנת להם לגיטימציה בלתי נתפסת בכך שהם יכולים לשים את הלוגו של האיחוד האירופי או של ממשלת הולנד בפעילויות שלהם. הממשלות גם פותחות להם דלתות: הם יכולים להגיע לפרלמנטים, לדבר, לדווח, ולהשפיע על קבלת ההחלטות של הממשלות, שמתייחסות אליהם כאל ארגונים אובייקטיביים. הם כביכול מספקים מידע על הפרת זכויות אדם והחוק הבינלאומי בידי ישראל. אנחנו מאוד מקווים שההחלטה הזאת תתקן את המצב".
