המינוי של אייל זמיר לרמטכ"ל היה צפוי מכמה סיבות: הוא היחיד מבין שלושת המועמדים, בהם סגן הרמטכ"ל אמיר ברעם ומפקד זרוע היבשה לשעבר תמיר ידעי, שלא לבש מדים בשבעה באוקטובר. בנוסף, מדובר בקצין ותיק ומנוסה מאוד שבעברו שלושה תפקידי אלוף: המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מפקד פיקוד הדרום וסגן הרמטכ"ל, שהיה מועמד פעמיים לתפקיד הרמטכ"ל והפסיד לאביב כוכבי ולהרצי הלוי, אף שנהנה מתמיכת ראש הממשלה נתניהו.
זמיר נולד באילת ב־26 בינואר 1966, הבכור משלושת ילדיהם של שלמה ז"ל ויפה זמיר. אביו שירת בחיל הים באילת, סבו מצד אביו עלה מתימן בשנות העשרים ולחם בשורות האצ"ל, ואף נפצע פעמיים בפעולות המחתרת. הוא יהיה הרמטכ"ל הראשון שגדל בחיל השריון (דוד אלעזר, "דדו", הוכשר בחיל הרגלים ועשה הסבה לשריון) והקצין המבוגר ביותר שנכנס ללשכת הרמטכ"ל. הוא בן 59, נשוי לאורנה ואב לשלושה.
זמיר אינו מרבה להתראיין. רוב ציטוטיו שפורסמו בימים האחרונים הגיעו מנאומים שנשא ומאמרים שכתב לפני המלחמה. "חז"ל אמרו 'אמור מעט ועשה הרבה', ככה גם זמיר, שמגיל צעיר העדיף בעיקר לעשות ופחות לדבר. לא סתם קשה למצוא ראיונות שלו מהעבר", אומר ד"ר חיליק סופר, אלוף־משנה במילואים שמכיר את זמיר 44 שנים, מאז שהשניים הגיעו לפנימייה הצבאית לפיקוד בתל־אביב.
"אייל הגיע לפנימייה עם עוד שלושה חברים מאילת", זוכר סופר. "כבר בהתחלה הוא התגלה כמנהיג כריזמטי, עם נוכחות פיזית אבל גם הרבה צניעות. הוא לא השתחצן, תמיד עזר לאנשים במסעות וכולנו סמכנו עליו. הבנו שהוא יגיע רחוק אבל לא ידענו כמה, חוץ ממורה אחד שלנו שהייתה לו נבואה ואמר שהוא יהיה רמטכ"ל. כילדים בפנימייה עשינו לא מעט מעשי קונדס, אבל אז אייל היה נכנס למשרד של המ"פ, מדבר איתו ומודיע לו שהדבר לא יחזור על עצמו".
אלוף במיל' גרשון הכהן מכיר גם הוא את זמיר עשרות שנים, כשהרמטכ"ל הנכנס עוד היה קצין אג"ם של חטיבה 7, והכהן נכנס לתפקיד המח"ט. "הוא קצין מעולה שתמיד התייחס למקצוע ברצינות ולמד אותו", אומר הכהן, "זמיר עשה את כל התפקידים היטב כדי להיות ראוי להתמנות לרמטכ"ל. הוא לא מביא שום הטיה פוליטית. גם כשהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, הוא הצליח לצאת משם כמו הכוהן הגדול מבית קודש הקודשים – בלי לעשות שום טעות. אני מכיר לא מעט מזכירים צבאיים, וזה לא פשוט".
"זמיר תמיד היה איש אמת ותמיד ידע לומר את דעתו העניינית והמבוססת", מוסיף הכהן. "הוא יצירתי וחושב מחוץ לקופסה, וגם יודע להקשיב לאנשים אחרים. הוא האיש הנכון בזמן הנכון, ויעשה את מה שצריך בשיקול הדעת הנכון, והוא גם נאמן למערכות כי הוא ממלכתי".
אלוף במיל' סמי תורג'מן, לשעבר מפקד פיקוד הדרום, מכיר את זמיר כבר ארבעה עשורים. "אנחנו מכירים מאז שהוא היה סגן ואני הייתי סרן באותו גדוד בשיזפון", אומר תורג'מן. בהמשך החליף אותו זמיר בפיקוד על אוגדה 36, מונה לעמוד בראש המטה שלו כשהיה מפקד זרוע היבשה, וב־2015 אף נכנס במקומו לתפקיד מפקד פיקוד הדרום. "יש לנו היכרות אינטימית ובתפקידים משמעותיים מאוד. עוד מהתפקידים הראשונים שלו בחיל השריון הוא התבלט מאוד לטובה, בעיקר בקור הרוח וביסודיות שלו.
"אני לא אוהב שאומרים 'סוף סוף יש רמטכ"ל מחיל השריון', כי זמיר הוא קודם כול בן אדם שהלב שלו במקום הנכון. הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה שמעמיק בכל דבר שמגיע אליו. היחס שלו לתפקיד ולמקצוע הוא של חרדת קודש. הוא לא מרחף מעל הדברים אלא מעמיק בהם. כשהוא ניגש לסוגיה, לא משנה אם מדובר בעניינים מבצעיים, בתהליכים בתוך הצבא או בבניין הכוח, הוא קודם כול יעמיק בה ורק אחר כך יחליט. הוא לא שולף מהמותן. אני לא משווה לאף אחד, אבל אייל לא חפיפניק.
"היסודיות הזאת הייתה לטובתו בהרבה תפקידים. יצא לי לראות אותו מקרוב כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה במבצע צוק איתן, אני חושב שההשפעה שלו שם הייתה בדיוק במידה הנכונה. הוא הבין שצריך שראש הממשלה יבוא לשטח ויתרשם באופן אישי מהאפשרויות העומדות על הפרק, מהאתגרים ומהבעיות, אז ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הגיעו לפיקוד הדרום לדיוני עומק וחשיבה לפני שמתקבלות החלטות בקבינט. אני לא רואה אותו עושה הערכת מצב בלי ראש אמ"ן או ראש חטיבת המחקר", אומר תורג'מן בהתייחס לדיונים הטלפונים שקיים הרמטכ"ל הלוי בליל שבעה באוקטובר.
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (שישי) במוסף "יומן" של מקור ראשון
