"אתה יודע כמה מרוויח ראש ממשלת ישראל?" שואלת עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה. "ראש ממשלת ישראל מרוויח פחות או יותר 64 אלף שקלים לחודש, עוד לפני הפחתת פנסיה והפרשות", היא משיבה מיד. "שופט בית המשפט העליון, תלוי בוותק שלו, מקבל משכורת שנעה בין 80 ל־120 אלף שקלים לחודש. כן, זה המצב. זה מה שאתה ואני משלמים". לדברי עו"ד בינה, נושא המשכורות של חברי הכנסת עולה לכותרות שוב ושוב, אך תגמול עובדי מערכת המשפט כמעט ולא זוכה לחשיפה תקשורתית.
"יש כאן שוויון בפני החוק, נוסח השופטים", היא מבקשת להדגיש בריאיון לאתר מקור ראשון. "הפרקליטים, שהצמידו את שכרם לשכר של השופטים, נהנים מפנסיה תקציבית שמבוססת על תנאים זהים לאלו של השופטים. להבנתי מדובר בהסדר מיוחד שהפרקליטים סידרו לעצמם. שוויון בפני החוק? הצחקתם אותי. אין לתאר. פשוט אין לתאר". ולדבריה, זה לא הכול. "אין שקיפות בכלל במידע", "אם ננסה להשיג נתונים על מספר מקבלי הפנסיות תקציביות במערכת המשפט, או על מי הם מקבלי הפנסיות תקציביות, או על הסכומים שהם מקבלים, בוודאות לא נצליח במשימתנו".
לטענה של ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה, אם נשאל את מערכת המשפט מדוע המידע לא זמין ונגיש לכולם, נקבל תשובה עמומה ולא ברורה. "אומרים לנו תמיד שמדובר בנתונים מורכבים, שחלקם חסויים, ושלכן אי אפשר לספק אותם. האמת היא שאין שקיפות בכלל", היא מבהירה. "אנחנו מדברים כאן על אירוע שמשפיע באופן קרדינלי על החיים שלך ושלי. על החיים של כולנו. אתה ואני וכל שאר אזרחי ישראל מממנים את מערכת המשפט אם כי בפועל אנחנו לא יודעים עליה כמעט כלום. למה? פשוט, כי אין שקיפות. כי לשופטים מותר לקבל כל החלטה, אבל לנו אסור לבקר אותם".
לפי עו"ד בינה, היעדר השקיפות היא מפתח להבנה של תנועת הנפש של מערכת המשפט. לטענתה, מערכת המשפט שונה מאוד בהקשר הזה מיתר המערכות במגזר הציבורי. "רופאים, מורים, עובדים סוציאליים – כל התנאים שלהם חשופים ושקופים לחלוטין לציבור והם כמובן לא מתקרבים לסכומים של עובדי מערכת המשפט", היא מציינת. "כשמסתכלים על היעדר השקיפות הזו, מבינים שהיא רק מקרה בוחן להבנה עמוקה של המערכת. להבנה שהיא לא פתוחה לביקורת, שהיא מורמת מהעם, שהיא לא חשופה לטעויות או להתנהגות אנושית רגילה".
העיתונאי עקיבא ביגמן, מגיש ההסכת "אידיוטים שימושיים" וכתב באתר מידה, פרסם בסוף חודש ינואר תחקיר מעמיק ומטלטל החושף את המספרים האמיתיים מאחורי משכורות עובדי מערכת המשפט. "הנושא הזה מוכר ברמה שטחית מאוד", הוא מסביר בשיחה איתנו. "הרי גם אני ידעתי ששופטים מקבלים משכורות גבוהות, שיש להם פנסיה תקציבית גבוהה, אבל רק כשהתחלתי להיכנס לעובי הקורה ולצלול לתוך הנתונים, התחלתי להבין עד כמה זו תופעה חריגה ברמות שקשה לתאר. גם בהקשר של סכומי העתק, וגם בהקשר של מערכת ההטבות שנלווית לסכומי העתק".
לפי התחקיר של ביגמן, שופט במדינת ישראל יכול להגיע תוך 15 שנה לתקרת הפנסיה שלו, מה שלאנשים "רגילים" יכול לקחת 40 שנה. "רוב האזרחים צריכים לעבוד כל הקריירה כדי להגיע לאותו 70% מהשכר האחרון שהוא הפנסיה התקציבית שלו", הוא מסביר. "לשופטים שלנו יש דבר שנקרא 'צבירה מואצת' ותוך 15 שנה הם מגיעים כבר למקסימום". ופעם נוספת, זה ממש לא הכול; "הופתעתי לגלות שאם שופט נפטר, בן או בת הזוג שלו מקבלים מאה אחוז מהפנסיה עד סוף החיים", הוא מספר. "זה חריג מאוד. בדרך כלל בן זהוג שנשאר בחיים מקבל בערך חצי מהפנסיה של המנוח".
לדברי ביגמן, ישנם מקרים רבים של בני זוג שחיו עשר או עשרים שנה אחרי פטירת השופט, והמשיכו לקבל את הפנסיה המלאה שלו מתקציב המדינה. "לא נדיר גם שיש שני בני זוג שהם משפטנים, ואז הם זוכים שתי פנסיות תקציביות ועד 120, כשאחד מהם מת, השני ממשיך לקבל את שתי הפנסיות במלואן", הוא מוסיף. "מדובר באמת בסכומי עתק שמתנפחים ומגיעים לשווי של 15 או 20 מיליון שקלים לאדם". ליתר דיוק, פנסיה תקציבית ממוצעת של שופט הגיעה בשנה האחרונה לכ־45 אלף שקלים. מדובר בפי ארבעה מהפנסיה הממוצעת של רופאים.
"אם אתם תוהים מדוע השופטים מתערבים בסוגיות מדיניות וביטחוניות במקום לעשות את עבודתם, מספיק שתסתכלו על הפערים האסטרונומיים בשכר, על סכומי העתק שהם מקבלים, כדי שתבינו שהם פשוט פנויים לעשות זאת", מכריזה עו"ד יסכה בינה. "כל המערך הזה צריך לעבור בדיקה מחודשת ושינוי יסודי. לא יכול להיות ששופט עליון יקבל סכומים אסטרונומיים באחוזים מטורפים. בפועל, השופטים יכולים לעבוד הרבה פחות ולקבל פנסיה הרבה יותר גבוהה מהממוצע. כיצד? הם מרוויחים הרבה יותר בהרבה פחות זמן, והמשמעות היא שרבים מהם פורשים בגיל צעיר".
בינה טוענת כי התנאים שלהם זוכים עובדי מערכת המשפט בישראל פוגעים בביצועים שלהם. "כשאתה מקבל פנסיה של 60 או 70 אלף שקלים, אין לך שום סיבה להמשיך לעבוד", היא מסבירה. "אתה תפרוש ואז תלך להגיש פינה ברדיו או תצא להפגנות כל ערב. אין כאן שום תמריץ, שום עניין להמשיך לעבוד קשה כמו כולם". לשאלה הפשוטה מדוע שופטי העליון, ולא רק הם, מרוויחים סכומים כה גבוהים ביחס לנבחרי הציבור ובכלל למשכורות במשק, התשובה היא כי קיים רצון למנוע מצב של שוחד באמצעות שכר הולם ומספק.
"יש רציונל מסוים שהשופטים יקבלו שכר לא נמוך כדי להוריד את התמריץ האנושי הבסיסי ליצירת הון", מאשרת עו"ד בינה. "בסוף, כולנו רוצים שהשופטים יהיו מרוכזים בעבודה שלהם ושלא יהיה קל לשחד אותם. לכן, אנחנו בעד שיתוגמלו כמו שצריך על עבודתם. עם זאת, אם נסתכל על התיקים שנידונים בחצי השנה האחרונה בבית המשפט העליון, נגלה שרוב השופטים עוסקים באחוזים קטנים מאוד בתפקיד שלהם, כמו ליישב סכסוכים ולשפוט משפט צדק במדינת ישראל, כשמרבית הזמן הם מתעסקים בכלל בעתירות ביטחוניות ובסוגיות שלא תחת סמכותם. זה אירוע משוגע".
גם לפי ביגמן, ההתנהלות הפנימית של מערכת המשפט דורשת תיקון שורשי ויסודי. "כן, יש טענה שאומרת שעל מנת שהשופטים לא יתפתו לקחת שוחד, צריך לשלם להם משכורות גבוהות מאוד", הוא אומר. "אפשר לקבל את הטיעון הזה, אבל צריך שיהיה גם גבול. למה נשיא עליון צריך לקבל 100 אלף שקלים כל חודש ולהמשיך למשוך את אותו הסכום עוד 20 שנה אחרי שכבר פרש? האם 50 אלף שקלים לא מספיקים? הנה, זה בדיוק הגבול. אני מסכים ששופט בישראל צריך להתפרנס בכבוד, אבל כאן מדובר במשכורות שאין להן מקבילות במשק".
"אנחנו מדברים על אנשים שמרוויחים מיליון וחצי שקל בשנה", ממשיך ביגמן. "מי עוד בישראל מרוויח מיליון וחצי שקל בשנה? מי ממשיך להרוויח מיליון וחצי שקל בשנה אחרי הפרישה? זה פשוט לא קיים". באשר ליחס למשכורות של נבחרי הציבור, הוא מבקש להבהיר כי אין שום הבדל ממשי בין שני המקרים. "אפשר לטעון את אותה הטענה בדיוק גם על נבחרי הציבור. אתה לא רוצה שראש ממשלה ייקח שוחד? מצוין, אז למה הוא לא מקבל 100 אלף שקלים בחודש פלוס פנסיה תקציבית לכל החיים? אם יהיה לא תמריץ כלכלי, אולי גם הוא לא יפזול לכיוונים אחרים".
כפי שכתב עקיבא ביגמן בתחקירו, "בישראל יש שווים, ויש שווים יותר". לדבריו, התחושה היא שבמדינה היהודית, משום מה כשזה מגיע לכסף, השופטים שווים יותר. "למעשה, נדמה כי הדרך היחידה למנוע שוחד – זה בהמצאות התשלום המון, המון כסף. כלומר, בפועל משלמים להם את השוחד בלי דין", הוא אומר בנחרצות. "במילים פשוטות יותר – בואו נשחד מראש את השופטים, כדי שהם לא ייקחו שוחד. לא, אין בזה שום היגיון".
