לא פחות מ־120 מיליון שקלים – זה סכום העתק שמימן באופן ישיר את הקמפיין והפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית ב־2023, ואשר הועבר למארגנים מעמותה בודדת. במהלך מחאות השמאל נגד הרפורמה נשמעו לא פעם טענות מימין שלא מדובר במחאות ספונטניות אלא בקמפיין מתוכנן, שניזון מסכומי כסף חסרי תקדים.
ניתוח מסמכיה של עמותה ישראלית בשם "עתיד כחול-לבן" לשנת 2023, כפי שהועברו לידי רשם העמותות, מעלה כי אכן מדובר באחד הקמפיינים היקרים בתולדות המדינה. הושקעו בו למעלה מ־120 מיליון שקלים – סכום חסר תקדים בהשוואה לארגונים אחרים שפועלים בזירה החברתית. כמחצית מהסכום הועבר לארגוני שטח שהפיקו הפגנות ברחבי הארץ. במחצית הנותרת נשכרו אנשי דוברות ויחסי ציבור, ונרכשו מודעות בתקשורת וברשתות החברתיות.
הכספים שקיבלה "עתיד כחול־לבן" הועברו לארגונים דוגמת "אחים לנשק", "בונות אלטרנטיבה" – ארגון שעמד מאחורי "מצעד השפחות" – וארגוני מחאה רבים נוספים, כולל באקדמיה. בנוסף, מסמך שנחשף באתר מידה מעלה כי "עתיד כחול־לבן" שכרה חברת יחסי ציבור בוושינגטון למשך שלושה חודשים בעלות כוללת של 75 אלף דולר, במטרה לקדם את עמדותיה מול ממשל ביידן.
"עתיד כחול־לבן" הוקמה בשנת 2009 בשם "שלום כחול־לבן", אך מהר מאוד החליפה את שמה. מטרותיה המוצהרות הן "להעצים ולהבליט את התמיכה הציבורית בפתרון שתי המדינות לשני העמים, ישראל כבית לאומי לעם היהודי ופלסטין כמדינת הלאום הפלסטיני, כדי לשמר את אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
הדמויות המרכזיות בעמותה הם אורני פטרושקה, עו"ד גלעד שר – ששימש בעבר ראש לשכתו של אהוד ברק והיה חבר בצוות המשא ומתן באוסלו ובקמפ־דיוויד – ועמי איילון, לשעבר ראש השב"כ וחבר מפלגת העבודה.
רוב השנים פעלה העמותה בפרופיל ובתקציב נמוכים יחסית. סכומי התרומות נעו בין 150 אלף למיליון שקלים לשנה. ב־2020 הגדילה העמותה את פעילותה לטובת מחאות נגד יוזמת הריבונות ביהודה ושומרון, אך גם אז עמד תקציב העמותה על פחות מ־7 מיליון שקל, סכום שרובו הגדול הגיע מתרומות בארה"ב.
הקפיצה בפעילות ובתקציבי העמותה אירעה בשנת 2023. עו"ד שר סיפר כי ב־14 בדצמבר 2022, אחרי ניצחון הימין בבחירות אך עוד לפני השבעת הממשלה הנוכחית, התכנסו כמה פעילים בולטים דוגמת שקמה ברסלר, אילן שילוח, דן חלוץ, אורני פטרושקה ועוד, כדי להקים את "ועדת ההיגוי של מטה המאבק". בהמשך, החל מינואר 2023, הגדילה "עתיד כחול־לבן" את נפח הפעילות שלה, החלה להעסיק מנכ"ל וצוות תומך, שיתפה פעולה עם ארגונים נוספים, ושכרה שירותים מספקים שונים. בהמשך השנה היא שינתה את תקנון העמותה כדי שחבריה יזכו לביטוח והגנה משפטית במקרה של תביעות נגדם הקשורות לפעילות העמותה.
דו"חות העמותה מגלים כי בשנת 2023 זינק מחזור הכספים של העמותה, והתקרב ל־160 מיליון שקלים. 120 מיליון שקלים מהתקציב נועדו למאבק הציבורי ברפורמה המשפטית שהוביל השר יריב לוין. כך למשל, ממסמכי העמותה עולה שכ־56 מיליון שקלים שימשו להוצאות הסברה, קמפיינים, דוברות וייעוץ תקשורתי. סכום נוסף, כ־50 מיליון שקלים, שימש ל"פעילות שטח לחיזוק הדמוקרטיה". 2.2 מיליון שקלים הוקצו לסיוע משפטי – חלקו לעצורי המחאה, 2 מיליון שקלים למשכורות, 1.8 מיליון להוצאות לוגיסטיות של מחסנים ושכירות, 680 אלף שקלים לניהול והפקת מיזמים שונים, וכ־300 אלף שקלים נועדו לטיסות לחו"ל.
במילים אחרות, מאחורי קמפיין ההרעשה התקשורתי וההפגנות בכל רחבי הארץ עמדו סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים, שעזרו לכוון את ההמונים להתנגד למדיניות הממשלה. חשוב לציין ש"עתיד כחול־לבן" לא הייתה צינור הכספים היחיד של המחאות נגד הרפורמה המשפטית, ומלבד סכומי העתק שהעבירה העמותה, קיבלה המחאה עוד תקציבים רבים.
עיון במסמכי העמותה ברשם העמותות לא מצליח לשפוך אור על שאלה חשובה: מה מקור הכספים שקיבלה העמותה? רוב המימון הגיע מארה"ב, כאשר סך התרומות שהועברו אליה מחו"ל עמד על יותר מ־83 מיליון שקלים. עם זאת, קשה להצביע על מקור ברור לכל הסכומי ם הגדולים.
כך למשל, סכום התרומה הגדול ביותר שקיבלה "עתיד כחול־לבן" עומד על קרוב ל־64 מיליון שקלים, שמקורם בגוף אמריקני בשם "PEF ישראל". אלא ש"PEF ישראל" היא עמותה שכל תפקידה לשמש צינור להעברת תרומות מוכרות לצורכי מס מארה"ב לישראל, כך שקשה לדעת מה מקורם של אותם 64 מיליון שקלים.
סכום משמעותי נוסף, למעלה מ־14 מיליון שקלים, הגיע מארגון אמריקני בשם Middle East Peace Dialogue Network (MEPDN). ארגון זה הוא אחד התורמים הקבועים של "עתיד כחול־לבן" כבר שנים אחדות, אולם בשנים הקודמות העביר סכומים של עשרות עד מאות אלפי שקלים. ב־2023 הסכום זינק ל־14 מיליון שקלים.
האתר האמריקני Data Republican, העוקב אחרי הוצאות ממשלתיות בארה"ב ומנתח להיכן הגיעו, טוען כי MEPDN שימשה צינור להעברת כספים מהארגון הממשלתי האמריקני USAID לשלל גופים ברחבי העולם. באתר מבהירים כי כספי הממשל לא הועברו ישירות ל־MEPDP אלא התגלגלו אליו דרך שלל גופים אחרים, מה שמקשה על זיהוי מקור הכספים. כך או כך, ב"עתיד כחול־לבן" טוענים שלא קיבלו ולו דולר אחד מ־USAID או מכל גוף ממשלתי אחר בארה"ב.
בניגוד לכסף האמריקני, תרומות שמקורן בישראל קל יותר לאתר. הסך המצטבר של התרומות הישראליות שקיבלה "עתיד כחול־לבן" עולה על 71 מיליון שקלים. בין התורמים ניתן למצוא שמות של מיליארדרים ומיליונרים מוכרים כמו מוריס קאהן, אורה סטיבה – אשתו של איתן סטיבה, וחמותה של סתיו שפיר – המיליארדר הישראלי־קנדי מארק שיינברג, שנתן בעבר ערבויות על סך 2 מיליון שקלים לתקווה חדשה של גדעון סער, פז ליטמן ויונתן קולבר.
תרומות הגיעו גם מחברות דוגמת "פאראגון", ששמה נקשר בראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, "פרדוקס קפיטל" הקשורה לאילן שילוח, וצור שמיר אחזקות, שמחזיקה בין השאר בחברת "ביטוח ישיר". גופים נוספים שהעבירו כספים לעמותה כוללים את המצפה התת־ימי באילת, קיבוץ משמר־העמק שתרם מיליון שקלים, קיבוץ גלעד ברמות־מנשה שנידב 250 אלף שקלים, ועמותת "זולת" שהקימה זהבה גלאון – שהקצתה למעלה מ־250 אלף שקלים לטובת סיוע במימון מערך ההגנה המשפטית למפגינים שנעצרו במסגרת פעולות מחאה. תורמים נוספים של העמותה קיבלו את אישור רשם העמותות להישאר תחת חיסיון.
מ"עתיד כחול־לבן" נמסר בתגובה כי העמותה "לא קיבלה ולו דולר אחד מארגון USAID או מכל גוף ממשל אמריקני אחר. מדובר בחדשות כזב".
