צה"ל שוהה בדרום לבנון כבר ארבעה חודשים וחצי – התקופה הארוכה ביותר מאז נסיגתו מארץ הארזים בשנת 2000. לפי הסכם הפסקת האש, שיישום החלק הבא בו הוארך עד 18 בפברואר, בעוד ארבעה ימים עתיד צה"ל לצאת מדרום לבנון.
בימים הקרובים יידרש הדרג המדיני להחליט אם להיענות לבקשת צה"ל להישאר בחמישה מוצבים שנבנו במהירות בנקודות אסטרטגיות בשטח לבנון, מאות מטרים מצפון לגדר הגבול.
"התפקיד של המוצבים הוא לשלוט במרחב ולפקח עליו", אומר לנו אל"מ א', מפקד החטיבה המרחבית 769, במהלך סיור בגזרה. "אנחנו ערוכים להישאר כאן, ומקווים שכך יהיה".
לדבריו, "ביחס להישגים של מלחמת לבנון השנייה, השינוי בקרקע שעשינו כאן משמעותי מאוד. כל מקום שאיים עלינו במרחב, או שחשבנו שיאיים עלינו בעתיד – נהרס מיד. זו חובתנו וזה מה שאנו עושים. המסר הוא שלא כדאי להתחיל מלחמה עם מדינת ישראל".
א' גדל בגולני, ועבר בכל צומתי הפיקוד בחטיבה החומה. הוא קצין שקול ורגוע, אך מקפיד לומר את דעתו המקצועית בכל מצב. הוא וחייליו התמודדו השבוע עם גשם כבד שסיפק משמעות ממשית לביטוי "הבוץ הלבנוני". החיילים עסוקים במשימותיהם האחרונות לפני תאריך היעד של יום שלישי, שבו הם צפויים להיפרד מהגזרה. בינתיים הם עסוקים בעיצוב המרחב מחדש, חיזוק הגדר ויתר המכשולים הפיזיים בגבול, והשמדת תשתיות טרור אחרות שנותרו שם.
"אנחנו מבינים שנצטרך להגן מקווים אחוריים, וכדי שלא נפעל רק מהגבול אנחנו מסדרים את השטח מצפון אליו. כשמישהו מגיע לסוללת עפר, הוא קודם כול עוצר וחושב איך לעבור אותה", מוסיף אל"מ א'. "זה לא מוגדר כמרחב חיץ, אבל מי שעובר את הקו הזה מהווה סיכון מבחינתנו. זה שינוי תפיסה".
מה ימנע מאזרחי לבנון לשטח את ערימות החול בעזרת טרקטורים? "אנחנו קודם כול מרוויחים זמן", מסביר אל"מ א'. "החודש הראשון דרוש לצורך התאפסות על מה שקורה כאן. בנוסף, בפעם הראשונה הם יחטפו צרור בסמוך אליהם, ויבינו שישראל מגיבה באופן שונה מבעבר. זה ימנע מהם לחזור על המעשה. חיזבאללה נמצא בדרום לבנון. הוא לא שב לכפרים, אבל ינסה לחזור לכאן. אנחנו נצטרך לטפל בו".
התמורה העיקרית שהתרחשה בצה"ל, סבור המח"ט, היא "השינוי בתפיסה". "מי שלקח חלק במה שהיה פה שילם את המחיר", הוא מסביר. "זו לא נקמה אלא הגנה. פעילי חיזבאללה הסתובבו פה". בעתיד, מוסיף א', "אנחנו צריכים להיות חזקים מאוד באכיפה, שככה ייראה גם אם ינסו שוב את כוחם נגדנו במלחמה הבאה ובזו שאחריה. רוצים להמשיך ב'התנגדות'? צה"ל לא ייתן לזה לקרות".
אחד המאפיינים הבולטים בנוף הוא ציורי הגרפיטי על חומת הבטון של הגבול מצידה הלבנוני. הם ממחישים יותר מכול את הקלות שבה התקרבו לפני המלחמה תושבי הכפרים הסמוכים לגדר, מבלי שצה"ל עצר בעדם. מצב כזה לא יחזור על עצמו, מבהיר א'. לדבריו, ההוראות החדשות לפתיחה באש ברורות: מי שמתקרב לחומה נורה, וכל חמוש שמזוהה במרחב הגבול מחוסל.
"היינו צריכים להשמיד פה הכול, לא להשאיר אבן על אבן", סבור א'. "המקום הזה אִפשר לחיזבאללה לתפעל כפר של טרור, ולכן הוא צריך להיעלם מעל פני השטח. פה, למשל, נהרגו לוחמי יחידת אגוז", הוא אומר, ומצביע על מבנה גדול בכפר אל־עדייסה, "מדוע צריך להשאיר את הבית הזה על עומדו? זה נראה כמו כפר לגיטימי, אבל זה כפר של טרור ודינו אחד".
כפר־כילא הסמוך, המרוחק עשרות מטרים ממטולה, שיכן שלושה גדודים של חיזבאללה לפני המלחמה. הוסתרו בו אמצעי לחימה בכמות אדירה. מפקד החטיבה א' מצביע על הכפר ואומר: "ככה נראה 'היום שאחרי', לא נשאר פה כלום. חיזבאללה יודעים לדבר על 'עמידה איתנה', אבל הם עוד לא חזרו לפה וראו את הכפרים ההרוסים שלהם. זה ישפיע עליהם".
כוחות ההנדסה שפועלים בקרבת מקום מחזקים את הגדר בגבול. "אם נרצה לעבור לצד השני נעשה את זה במהירות וביעילות, אבל איש אינו יודע מה יהיה בעתיד, וצריך להיערך לאפשרות של תמרון נוסף או כניסה לעומק אם חיזבאללה ינסה להתבסס מחדש בכפרים". לדבריו, "אולי היה נכון לחשוב על רצועת ביטחון מודרנית, גרסת 2025, וזה גם מה שאנחנו מנסים ליצור פה. אבל קודם כול, רצועת ביטחון צריכה להיות בתפיסה שלנו, באופן שבו אנו מתנהלים בשטח".
העתיד, הוא סבור, עשוי להיות חיובי. "נפריח את הצפון ונשגשג תוך המשך לחימה בעצימות נמוכה מול חיזבאללה. צבא לבנון יישאר פה כגורם מרסן, וזה חלק מהפתרון החדש באזור. יש לנו אתגרים רבים, אבל גדולים ממני ימצאו את הפתרונות".
לדעתו, תושבי הצפון יכולים כבר לחזור בבטחה לבתיהם. "זה נכון לחזור מבחינה ביטחונית וגם ציונית. אני לא רוצה להיכנס לנעליים של התושבים, כאילו יש לי ביקורת על מישהו. אני לא גר פה, ולא חוויתי פינוי מביתי במשך זמן כה רב. ובכל זאת, מבחינה ביטחונית אני יכול לומר שהם יכולים לחזור הביתה".
הציונות, הוא אומר, היא תנועה שתמיד התמודדה עם סיכונים, וזה המצב גם כיום בגבול הצפון. "כשמסתכלים על ההיסטוריה של מדינת ישראל וההתיישבות, אי אפשר לחשוב עליה ללא התושבים שלה. תמיד היו כאן סיכונים, אבל תמיד היו גם החלוצים שניצבים מולם".
