בשולי עצרת האו"ם, בסבך חדרי הישיבות שבקומות הסמוכות, מתרחשים דיונים מעניינים לא פחות – ואולי אפילו יותר – מאלו שבאולם העצרת הכללית. באחד מהם, הצליחה ביום חמישי שעבר סוכנות אונר"א למען פליטים פלסטינים לקושש הבטחות לתרומות בסך 122 מיליון דולר שיעשירו את קופתה המרוששת, לטענתה, בעקבות קיצוץ התקציב מארה"ב.
ישבה שם בחדר פדריקה מוגריני, שרת החוץ והביטחון של האיחוד האירופי, בחליפה ורודה, כמו גם נציגי שוודיה, טורקיה, יפן וגרמניה. את הדיון הוביל איימן ספדי, שר החוץ הירדני, שמוסדות במדינתו מקבלים לא מעט מהסכומים הללו ששנוררו עכשיו כאן, שכן כשני מיליון מהפליטים של אונר"א הם אזרחים ירדנים. "הסיוע הזה קריטי לבתי ספר ובתי חולים בעזה", טענה מוגריני, "וגם לכאלו בלבנון, בירדן ובסוריה", והתחייבה לתרום 40 מיליון אירו. יו"ר אונר"א, פייר קראנבול, הודה לנוכחים בהתרגשות: "זה רגע של מחויבות וסולידריות עם פליטי פלסטין".
רגע של קצת פחות סולידריות חוו חלק מעובדיה הבינלאומיים של אונר"א בעזה, בתחילת השבוע. הם נאלצו להימלט על נפשם, ולא מפחד התקפה ישראלית. הבריחה הייתה בשל "הטרדות", כהגדרתם, ואיומים על חייהם שהגיעו מעמיתיהם הפלסטינים, העומדים בפני פיטורים. העובדים נמלטו אל תוך ישראל, מעריכים פתאום, מן הסתם, את העובדה שהיא לא נותנת לפלסטינים אחרים לחצות את הגדר. דובר הארגון כריס גאנס לא השיב השבוע לשאלתנו מתי צפויים העובדים לחזור לעזה.
שעות ספורות קודם לישיבה הזאת באו"ם, כשבישראל כבר הייתה שעת ערב מאוחרת, נצפה ראש הממשלה בנימין נתניהו צועד מוקף מאבטחים במסדרונות. הוא יצא מאולם המליאה לאחר הנאום המוצלח שנשא, ופנה עם רעייתו שרה לבחון את דוכן המאבק באנטישמיות שהציבה כאן נציגות ישראל. אין ספק כי גם בין מנהיגי העולם שגדשו בשבוע שעבר בהמולה צבעונית את המבנה הלבן שבמנהטן, נתניהו הוא אחד הוותיקים והמוכרים ביותר. למען האמת, נאומיהם של רוב המנהיגים האחרים הם אירוע מנומנם למדי שנישא לפני מליאה ריקה בחלקה, וזוכה מדי פעם למחיאות כפיים ספורות. בוודאי כאשר הם מתרחשים ביום כה דרמטי בארה"ב, שבו נישאו עדויותיהם של כריסטין בלייזי פורד והשופט ברט קוואנו בשידור חי.
לקראת הנאום של נתניהו, לעומת זאת, ניכרה תכונה, והיציע העליון של אולם האו"ם התמלא במנהיגים יהודים־אמריקנים ושאר מאזינים ייעודיים שהגיעו לשמוע במיוחד אותו. ביניהם היו גם בני משפחת גולדין, שישבו מותשים משהו על הכיסאות בשורה האחורית, מקווים שהפעם עניינו של הדר יוזכר בדברים שיישא ראש הממשלה. אחר כך הם מסרו כי לאחר ארבע שנים שבהן נמנע נתניהו מלהצהיר מול האו"ם כי כוחות הארגון הם שהיו אחראים להפסקת האש המוכרזת שבה נחטף הדר, "הוא עשה זאת הערב בנאום שלו. אנו מצפים שהוא יעמוד במחויבות שלו, ויגיד לכל העולם שהשבת הבנים היא תנאי ראשון לכל הסדרה בינלאומית בעזה".
שלושה נואמים לפני ראש הממשלה הישראלי עלה על הבימה, המוקפת בקירות שיש ירוק וארכאי, אבו־מאזן. זמן קצר לפני נאומו של המנהיג הפלסטיני נכנס מאזין סקרן במיוחד לאולם המליאה. היה זה ג'ייסון גרינבלט, שליחו המיוחד של נשיא ארה"ב, וחבר בצוות תוכנית השלום הבלתי נחשפת שמגבשים האמריקנים כבר חודשים ארוכים. עד לפני שבועות ספורים ההנחה הייתה שהתוכנית תוצג כאן, במהלך העצרת הכללית של האו"ם, אך עוד לפני המראת המשלחת הישראלית לארה"ב היה כבר ברור שזה לא יקרה.
כרגע, תאריך היעד המוערך נע סביב סוף השנה האזרחית. טראמפ עצמו אמר ביום רביעי שעבר לעיתונאים כי התוכנית תוצג בתוך "חודשיים עד ארבעה חודשים". אך למרות הסקרנות התקשורתית, לישראל הרשמית אין בעצם שום עניין להאיץ באמריקנים להציג את התוכנית המדוברת. להפך, דייה לצרה בשעתה (אם כי יש שרים בכירים בליכוד שסוברים אחרת. לדעתם, ככל שהתוכנית תוגש מהר יותר ותיתקל בהתנגדות הפלסטינית הצפויה, תוכל ישראל לשפר את עמדות הפתיחה שלה לקראת משא ומתן, שאולי ייערך בעתיד אצל ממשל אוהד פחות).
גרינבלט הגיע לאולם כדי לשמוע ולראות באופן ישיר אם המנהיג הפלסטיני המזדקן יאחז בחבל ההצלה שהושלך אליו ביום שלפני כן בידי נשיא ארה"ב. למען האמת, שני חבלים: הראשון נגע לקיצוצים העמוקים מאוד שערכו השנה האמריקנים בתקציבים שהועברו אל הפלסטינים. כזכור, מאז העברת השגרירות האמריקנית לירושלים הפלסטינים מחרימים באופן עיקש את נציגי הממשל האמריקני ומסרבים להיפגש עמם. הם גם לא בוחלים במילים קשות ובלתי דיפלומטיות בעליל המופנות אל הנציגים האמריקנים. טראמפ טען בתוקף, יום לפני נאום אבו־מאזן, כי הפלסטינים ישובו לשולחן המשא ומתן, והאמריקנים – הוא החליק הבטחה – יחזירו להם אז חלק מהכסף שקוצץ, תוך שהם מקפידים שהפעם "הוא ילך לדברים טובים ולא רעים", כהגדרתו. החבל השני שנזרק הגיע באמצעות אמירתו המשונה למדי של הנשיא טראמפ על כך שהוא "אוהב את רעיון שתי המדינות".
אבל אבו־מאזן, כצפוי, לא שעה לאף אחת מאפשרויות הירידה מהעץ שהונחו לפניו. הוא נשא נאום לעומתי, אנטישמי, רווי שקרים והשמצות. על האמירה המוכרת של טראמפ כי נושא ירושלים ירד כבר מהשולחן מבחינת האמריקנים, אמר יו"ר הרשות הפלסטינית כי זו מניפולציה, והדגיש כי מבחינת הפלסטינים ארה"ב אינה יכולה להיות מתווך יחיד במשא ומתן, שכן הם מוטים לטובת הצד הישראלי.
ועוד מילה על הערת "שתי המדינות" של טראמפ. ביום רביעי שעבר, שעת צהריים בניו־יורק, נפגשו נתניהו והנשיא האמריקני. מה שהעסיק במיוחד את ראש הממשלה לקראת אותה פגישה היה המשבר מול רוסיה לאחר ההפלה הסורית של מטוס האיליושין הרוסי, והעברת טילי ה־S-300 לסוריה. העברה שככל הנראה בוצעה כבר השבוע ומהווה סיבה עמוקה לדאגה, או כפי שהגדיר השבוע גורם מדיני בכיר – "אתגר מורכב למדינת ישראל".
בתום הפגישה התיישבו שני המנהיגים להצהרות מול התקשורת. אף שלא היה מדובר במסיבת עיתונאים רשמית, עובדה ידועה היא בקרב אנשי התקשורת כי כאשר נזרקות אל החלל שאלות, הנשיא האמריקני לא מתעלם. וכך היה. אגב, במסיבת העיתונאים הרשמית שערך טראמפ בהמשך אותו היום, הוא אמר כי זו כבר הפעם החמישית בערך שבה הוא עונה על שאלות באותו יום, כי בכל פעם שהוא מתיישב לצד מנהיג מהעולם "הם מהתקשורת צועקים כמו משוגעים". הוא נשאל על הטילים, ונשאל מתי תוצג תוכנית השלום, ונשאל גם לדעתו על שתי המדינות. ואז הפתיע וענה כי הוא אוהב את הרעיון. במסיבת העיתונאים הרשמית, שחלה כאמור בהמשך היום, הגיעה החזרה החלקית מהדברים, והאמירה כי "מדינה אחת, או שתיים, מה שהצדדים ירצו".
עוד לפני ההבהרה במסיבת העיתונאים הרשמית, לאחר האמירה הראשונית של טראמפ, ראש הממשלה ביקש למתן את הדברים, ואמר לעיתונאים הישראלים כי יש לבחון את משמעות המושג "מדינה". "גם ג'ארד קושנר (חתנו של טראמפ וחבר בצוות תוכנית השלום האמריקנית) אמר לי שכל אחד מפרש את המונח 'מדינה' אחרת. לא עסקתי במונח אלא במהות. ישראל לא תוותר על השליטה הביטחונית ממערב לירדן כל עוד אני ראש ממשלה". לשאלת 'מקור ראשון' איך תגיב ישראל לדרישה לפינוי יישובים, השיב נתניהו: "לא נעקור יישובים". משנשאל על הותרת יישובים תחת שלטון זר אמר – "אין לי שום כוונה כזו".
המודיעין לא קדוש
ביום רביעי בערב, זמן ניו־יורק, עמוק לתוך הלילה על פי שעון ישראל, נפגש נתניהו עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, לשיחה שעל פי הדיווחים ארכה כשעתיים. "דיברנו על המצב שנוצר מול רוסיה", אמר אחר כך ראש הממשלה. "א־סיסי הוא אדם מאוד נבון, ורציתי לשמוע את דעתו בנושא". גורם מדיני הוסיף כי למצרים ולישראל יש כידוע אינטרס משותף בפתרון המצב בעזה, וכי ישראל שבה והדגישה בפני א־סיסי כי היא מצפה שילחץ על אבו־מאזן להעביר לעזה את הכספים שהוא עוצר. "אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לפתור את הבעיה הכלכלית שנוצרה בעזה", הוסיף ראש הממשלה.
בתדרוך לכתבים הישראלים, שהתקיים שעות ספורות לפני כניסת השבת שעברה בניו־יורק, תקף גורם מדיני בכיר בסביבת ראש הממשלה את הביקורת שנמתחה ושלפיה נתניהו השתמש בנאומו שלא לצורך בחומרי מודיעין מסווגים. "אנחנו לא סוכנות מודיעין שיש לה מדינה", הבהיר הגורם, "אנחנו מדינה שיש לה סוכנויות מודיעין. ומי שקובע מה לעשות בחומר שמושג בידי סוכנויות המודיעין הוא ראש הממשלה".
הגורם הוסיף כי במהלך הפגישות שקיים ראש הממשלה עם מנהיגים במהלך השבוע, וגם בחודשים הקודמים, ניכרת תופעה חדשה: אם בעבר ביקשו מדינות לנצל את קשריה הטובים של ישראל עם ארה"ב לצורך השגת מטרותיהן שלהן, הרי שלאחרונה מדינות אירופיות שיש להן אינטרסים בקרב מדינות ערב המתונות מבקשות מישראל כי תהיה מתווך ידידותי בעבורן.
ובין שלל המנהיגים שעמם נפגש נתניהו במרתון ארבעת הימים שניהל בניו־יורק היה גם נשיא רואנדה, פול קגאמה. בין השאר הם שוחחו על התייצבות הממשל באריתריאה, ועל ההזדמנות שטמונה בה לחזרת מהגרים מישראל לשם. עם זאת, ראש הממשלה לא נקב במועד שבו ההזדמנות הזאת תהפוך למציאות. תושבי דרום תל־אביב ייאלצו להמשיך לחכות.
