באופן מיידי: אלו הסנקציות שהאוצר מבקש להטיל על משתמטים חרדים

בזמן שוועדת החוץ והביטחון ממשיכה להכין את חוק הגיוס, ראש אגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, שיגר מכתב חריף ליועצת המשפטית של משרד הביטחון. במכתבו דרש גרדוס להחיל בצורה מיידית סנקציות אישיות על צעירים חרדים שלא מתגייסים, ואומר כי הן עדיפות על סנקציות מוסדיות.

במכתבו, מנה ראש אגף התקציבים באוצר מספר סנקציות שעל פי האוצר יש להחיל על המשתמטים:

• ביטול סבסוד מעונות היום.
• שלילת תמיכה במוסדות תורניים ("קצבת האברך").
• שלילת הנחה בדמי הביטוח הלאומי.
• שלילת "מחיר למשתכן".
• שלילת הנחה בתשלומי הארנונה.
• שלילת סבסוד צהרונים לאחר שעות הלימודים.

האוצר הציג עמדה לפיה יש להעדיף סנקציות אישיות על פני קולקטיביות, תוך הדגשת הצורך המיידי בכ-12,000 חיילים נוספים לצה"ל. המסמך הצביע על "הפסד כפול" במצב הנוכחי – הן בהיבט הביטחוני קרי מחסור בחיילים והן בהיבט הכלכלי, קרי עלויות גבוהות למשק בשל שירות מילואים מוגבר ושיעורי תעסוקה נמוכים במגזר החרדי.

באוצר הוסיפו וכתבו: "ניסיון העבר והמחקר הכלכלי מלמדים כי קיימת אפשרות לגבש הסדר אפקטיבי, בהתבסס על העקרונות הבאים: חובת גיוס אישית; סנקציות כלכליות על הפרט המבוססות על קשר ישיר בין החלטות לתוצאות; ביטול המנגנון המאפשר הימנעות משירות צבאי באמצעות פנייה ללימודים במסגרת חליפית וניתוק בין חובת השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה.

"בהמשך לכך, וככל שעמדתנו לעניין עקרונות ההסדר לא תתקבל, אנחנו סבורים כי נדרש שכל מודל שתכליתו ליישם סנקציות כלכליות יתבסס על העקרונות שפורטו: מועד תחולה מידי; השפעה משמעותית של הסנקציות על הכנסת משק הבית; תחולה על פני פרק זמן ממושך ואפקטיבי; מניעת ערוצי מימון עוקפים. בהמשך לכך, נדגיש כי סנקציות כלכליות הנן אמצעי שתכליתו להניע לפעולה עבור מימוש מדיניות רצויה, כאשר במתווה הנוכחי מטרתן להביא להגדלת היקף המשרתים בצה"ל מאוכלוסיית הגברים החרדים. עם זאת, ללא הסדר אפקטיבי כולל התומך בהגדלת היקפי הגיוס, סנקציות כלכליות לא יביאו לתוצאה הרצויה ועלולות להיות אות מתה".

באוצר צירפו מספר נתונים מדאיגים עליה נשענה חוות הדעת:

• צה"ל זקוק לתוספת של 10,000-12,000 חיילים נוספים באופן מיידי.
• יעד הגיוס שהוצב על ידי צה"ל: 4,800 חיילים חרדים בשנת הגיוס הנוכחית.
• העלות הכלכלית הממוצעת של חודש מילואים למשרת בודד: כ-50 אלף ₪. במציאות הנוכחית עלות זו מתורגמת למיליארדי שקלים בשנה למשק.
• שיעור תעסוקת גברים חרדים: כ-54%.
• פערי שכר של גברים חרדים: כ-50% נמוך ביחס ליהודים שאינם חרדים.