בכנס 'לנשום מחדש' שנערך היום (יום א') במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, נחשפו נתונים יוצאי דופן של אגף השיקום במשרד הביטחון, לפיהם עד שנת 2030 צפויים כ-100 אלף נכי צה"ל באגף, מתוכם 50 אלף פוסט טראומתיים. הכנס נערך ביוזמת ה'אגודה לבריאות הציבור' למען פסיכולוגים, פסיכיאטריים ומטפלים בפוסט טראומה.
ד"ר קרן דואניס-ברק, מנהלת יחידת הטראומה במרכז הרפואי' שמיר' הציגה בכנס מצגת הממחישה כי פוסט טראומה אינה מחלה נפשית בלבד, אלא יש לה סממנים מוחשיים פיזיות על המוח האנושי.
"יש לך הרבה מוטיבציה לתת מענה לפצעים הפיזיים", סיפר אלעד אבידן, מפקד במיל' במגמת הטלת חימושים בבית ספר לרחפנים בפצ"ן, המוגדר כפוסט-טראומתי, "זה לא ככה במענה הנפשי. יש הרבה ערפול בנוגע לטראומה שמונע ממך 'לתקוף' את הדבר הזה. זה יוצר אצלך בושה וגם כל מיני הימנעויות כדי 'להסתיר' את החוויות הללו מהאנשים הקרובים לך, למרות שהם בעצם יודעים".
רחלי שטרן ראש החטיבה למענים סוציאליים ופוסט טראומה באגף השיקום של משרד הביטחון ציינה כי במלחמת חרבות ברזל יש כ15000 פצועים נכי צהל, 7500 מכלל הפצועים מתמודדים עם תגובה נפשית ועבור כ4000 זוהי הפציעה העיקרית והם מתמודדים עם חרדות דיכאון, קשיי הסתגלות, פוסט טראומה ועוד.
מטרת הכנס הייתה להביא לציבור מידע על חידושים בטיפול בפוסט טראומה כחלק מהרחבת המענים לנפגעים. אחד מהם הוא 'תא לחץ' המאפשר לסובלים שמסיבות כאלה ואחרות אינם מוצאים פתרון בדמות טיפול פסיכולוגי.
תא לחץ הוא מבנה דמוי צוללת או מטוס, הבנוי מחומרים עמידים ללחץ. בתא הלחץ נושם המטופל חמצן או תערובת אחרת של גזי נשימה בלחץ הגבוה יותר מהלחץ האטמוספרי. כתוצאה מכך, עולה רמת החמצן ברקמות ובדם של המטופל. הטיפול נעשה בתא לחץ רב מדורי, בו נדחס התא על ידי אויר והמטופל נושם חמצן ממסכה או מברדס ולאורך כל הטיפול יש צוות מקצועי הנמצא ביחד עם המטופלים בתוך התא.
"בהרבה טיפולים שאתה עושה, אתה לא מצליח למדוד את ההצלחה", אומר אלעד, "הטיפול בתא לחץ הוא לא קסם ויש הרבה התמודדויות. זה אירוע קשה מאוד להיות סגור בתא לחץ במשך שעתיים עבור פוסט טראומתי. אבל לאט-לאט הצלחתי לראות שיש שיפור קוגניטיבי ביכולות שלי. בדברים קטנים. בטלפון האישי שלי היו בעבר תזכורות לכל מיני דברים קטנים ופשוטים, היום אני כמעט ולא משתמש בהם"
