בחודש שעבר אסרה ממשלת סין על כניסתן של מיכליות נפט הנתונות תחת סנקציות אמריקניות לנמלים בשאנדונג, המחוז המרכזי בסין בכל הנוגע למסחר עם איראן, שדרכו מגיע כ-90% מהנפט האיראני. בעקבות זאת, צנח שיעור הייבוא של נפט איראני על-ידי סין בלמעלה ממחצית, כאשר לפי נתוני חברת האנליטיקה הצרפתית Kpler, בינואר ירדו משלוחי הנפט של איראן לסין כולה לפחות מ-850 אלף חביות ביום, לעומת למעלה מ-1.8 מיליון חביות ביום באוקטובר אשתקד. במהלך שנת 2024 נכנסו לנמל שאנדונג לבדו כ-1.74 מיליון חביות נפט ליום מאיראן, רוסיה וונצואלה – כ-17% מהייבוא של סין בכלל – כאשר בחודש האחרון עומדים המספרים על פחות ממחצית.
הכנסותיה של איראן מייצוא נפט נפגעו זמן רב קודם לכן כתוצאה מהסנקציות האמריקניות. לאחר מתקפת הטילים האיראנית באוקטובר הטיל ממשל ביידן סנקציות על עשרות מכליות שהובילו נפט איראני, מה שהוביל לירידה מסוימת במסחר הסיני-איראני, אך המכה המשמעותית הגיעה בחודש האחרון. יש הטוענים כי החמרת היחס של סין כלפי איראן נובע מהחשש שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ישית סנקציות על בייג'ינג.
רוב המכליות עוגנות במים מול חופי סינגפור ומלזיה, בעוד המשטר האיראני מחפשת כלי שיט שאינם תחת סנקציות כדי להוביל את המשלוחים לנמל שאנדונג.
נזק של 2 מיליארד דולר
למרות שנפח משלוחי הנפט של איראן לסין ירד בהדרגה בסוף 2024 וצנח בחדות בינואר, נתוני המכס האיראניים מצביעים על כך שהירידה החדה בהכנסות הנפט של המדינה החלה כבר באוקטובר אשתקד. בין מארס לספטמבר 2024, דיווחו רשויות המכס והממשל האיראניים באופן קבוע על נתוני ההכנסות החודשיים מנפט. עם זאת, מאז אוקטובר הם נמנעו מפרסום נתונים.
הנתונים הרשמיים האחרונים שפורסמו על ידי רשות המכס האיראנית הראו כי המדינה ייצאה נפט בשווי 23 מיליארד דולר במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת הכספים הנוכחית (21 במארס עד 21 בספטמבר) ולאחרונה פרסם שר הכלכלה האיראני, עבדולנאסר חמתי, ציוץ ברשת X, בו טען כי ההכנסות מנפט הגיעו ל-30 מיליארד דולר במהלך עשרת החודשים האחרונים. כלומר, הכנסות הייצוא החודשיות של איראן מנפט צנחו מ-3.83 מיליארד דולר במחצית הראשונה של שנת הכספים (מארס-ספטמבר) ל-1.75 מיליארד דולר בלבד בארבעת החודשים האחרונים – ירידה של 55%.
נוסף על הירידה החדה בייצוא לסין, איראן חוותה פגיעה קלה גם במכירת הנפט לסוריה שהופסקה כליל בחודשים האחרונים בעקבות קריסת משטרו של בשאר אל-אסד. עם זאת, מדובר על כ-60 אלף חביות ביום בלבד.
בשלהי כהונת ממשל ביידן, הטילה וושינגטון סנקציות על יותר מ-180 מכליות שהובילו נפט רוסי. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, צעד זה גרם לעלייה של פי 3.5 בעלות השכרת מכליות שאינן תחת סנקציות לצורך הובלת נפט רוסי לסין. כתוצאה מכך, חלק מהמכליות שלא היו נתונות לסנקציות וששימשו להברחת נפט איראני, פנו כעת לשירות רוסיה, מה שהקשה עוד יותר על איראן למצוא מכליות חוקיות להובלת הנפט לנמלי סין.
בהקשר זה, חברת האנליטיקה הבינלאומית TankerTrackers, העוסקת במעקב וניתוח נתוני תעבורה ימית ואנרגיה, דיווחה בסוף השבוע האחרון כי מכלית גדולה, שבעבר עסקה בהברחת נפט איראני, נמצאת כעת בדרכה לסין עם 1.9 מיליון חביות של נפט רוסי. באותו עניין, Kpler אישרה כי מספר מכליות גדולות ששירתו בעבר את איראן עברו כעת לשימוש רוסי.
צרות בבית
בחודשים האחרונים מצויה איראן בלבו של משבר אנרגיה חסר תקדים שהעצים במאוד את המשבר הכלכלי החריף של הרפובליקה האסלאמית עמו מנסה משטר האייתוללות להתמודד, ללא הצלחה. מאז ספטמבר איבד הריאל האיראני כמחצית מערכו מול הדולר, ירידה חדה שצפויה להחמיר עוד יותר את האינפלציה הגבוהה ממילא באיראן, בכך שתייקר את עלויות הייצור המקומי ואת הייבוא.
על רקע קריאותיו החוזרות ונשנות של המנהיג העליון, עלי חמינאי, לאחדות בתוך הממשלה וביקורתו על חוסר התיאום בין הנשיא והפרלמנט, קיימו המחוקקים ישיבה סגורה אתמול (ג') כדי לעדכן את הנשיא מסעוד פזשכיאן בנושא קריסת הריאל. בעקבות הבור הכלכלי שרק הולך ומעמיק, מחוקקים בפרלמנט האיראני, המג’לס, החלו בהליך הדחה (impeachment) של שר הכלכלה חמתי ואת שר האנרגיה עליאבאדי בעקבות כשלונו בהתמודדות עם משבר האנרגיה. בנוסף, נשמעים בפרלמנט קולות הדוחקים בפזשכיאן לפטר את נגיד הבנק המרכזי, עלירזא פרזין.
לפי החוק האיראני, הליך הדחה של שר (או נשיא) על-ידי המג'לס כולל מספר שלבים, לרבות תמיכה רחבה בקרב חברי הפרלמנט. עם זאת, בשלב הראשון נדרשת הסכמתם של 10 חברים בלבד, כאשר בשלב זה 89 חברים במג'לס חתמו על ההצעה.
"המג’לס התחייב לזרז את הליך הדחתו של חמתי אם הוא ופזשכיאן לא ישכנעו את הפרלמנט שהם נוקטים בצעדים יעילים לטיפול במשבר ולשיפור רמת החיים של הציבור," צוטטו גורמים בפרלמנט בתקשורת האיראנית. פזשכיאן ספג ביקורת חוזרת ונשנית מהתקשורת על כך שמינה מחדש גורמים מממשלתו הקודמת של ראיסי, בין היתר עליאבאדי ופרזין. לאור זאת, ייתכן שיתמוך בהדחתם כדי להשקיט את הביקורות כנגדו.
מאידך, לפני שפותחים את השמפניות כאן אצלנו למראה הבעת חוסר האמון של הפרלמנט בממשל האיראני, חשוב לשים את הדברים בפרופורציות ולומר שפתיחה בהליך הדחה אינו דבר נדיר באיראן. ב-2012 נפתח הליך כזה כנגד הנשיא דאז מחמוד אחמדינג'אד, שהגיע לשימוע בפני הפרלמנט. ב-2020 תמכו 120 חברים בפרלמנט על זימונו של הנשיא בשעתו חסן רוחאני לשימוע וב-2023 הודח שר התעשייה לשעבר רזא פאטמי אמין, זאת חצי שנה לאחר ששרד הצבעת הדחה.
בתקשורת האיראנית אומרים כי חזרתו של טראמפ לבית הלבן, תוך חידוש מדיניות "הלחץ המקסימלי" כנגדה, החריפה את המשבר הכלכלי של איראן ותרמה לעליית שערי החליפין ולזינוק במחירי הזהב בשוק האיראני. עם זאת, שר החוץ עבאס אראג'צ'י אמר לתקשורת המקומית שלשום (ב'): "לחץ מרבי והחלטות בינלאומיות מעולם לא היו יעילים נגד איראן… לא ננהל משא ומתן תחת איום".
