"מעולם לא העליתי בדעתי שאוסטרליה תגיע לשפל מדרגה כזה", אומר לי הדיפלומט האוסטרלי דיוויד ווארד, שייצג בעבר את אוסטרליה במוסדות האו"ם בז'נבה. "בשנים קודמות האנטישמיות נכחה כנראה מתחת לרדאר, אבל כעת היא נחשפת לעין כול. בשנים האחרונות, בעיקר מאז עליית הלייבור לשלטון בהנהגתו של אנתוני אלבניזי, אוסטרליה שינתה את פניה".
ווארד, נוצרי פרוטסטנטי המרבה לצטט מהתנ"ך, שימש בשנות השמונים יו"ר ועדת הכלכלה והמסחר של האו"ם בז'נבה. אנחנו נפגשים במלון במלבורן, לשם הגיע כדי להרצות בפני קבוצה של נציגי קהילות יהודיות מארה"ב. הדיפלומט המנוסה מתקשה להבין את תהליכי ההקצנה האנטישמית העוברים על מדינתו. כאיש ציבור ותיק הוא זוכר מערכת יחסים שונה לחלוטין בין המדינה שאליה היגר בצעירותו, ובין מדינת היהודים. "מה שהורס את אוסטרליה הוא דוקטרינת הרב־תרבותיות שנולדה בשנות השבעים ולא נוהלה כראוי", הוא מאבחן. "התפיסה הזו גרמה לאוסטרליה נזק רב, שהאנטישמיות הגואה היא רק היבט אחד שלו. משהו רע מאוד עובר על אוסטרליה".
מאז 7 באוקטובר, האירועים האנטישמיים באוסטרליה הלכו וגברו. בדצמבר נשרף בית הכנסת "עדת ישראל" במלבורן, והמשטרה טרם הצליחה לגלות קצה חוט באשר לזהות המציתים, אף שרבים בקהילה טוענים כי הרחוב כולו מרושת מצלמות. לשיא הגיעו הדברים בשבוע שעבר, כאשר שני עובדים בבית החולים נקסטאון בעיר סידני, אחמד נאדיר ושרה אבו־לבדה, התרברבו בסרטון רשת שיהרגו מטופלים ישראלים, והצהירו כי יסרבו לטפל בפצועים וחולים ישראלים. בסרטון אומר נאדיר למראיין, יוצר רשת ישראלי: "אתה תירצח ותלך לגיהינום, אינשאללה. אתה יודע כמה ישראלים כלבים הגיעו לבית החולים, ואני שולח אותם לגיהינום?" אבו־לבדה הוסיפה: "זו המדינה של פלסטין, לא שלך. אני לא אטפל בהם, אני אהרוג אותם".
הפעם תגובת השלטונות לא איחרה לבוא, בניגוד לאפס־המעש שנקטו כוחות הביטחון מול האלימות הגואה של המוסלמים. השניים הושעו מעבודתם, ונפתחה חקירה של המקרה. שר הבריאות של מדינת ניו־סאות'־ויילס, שהעיר סידני היא בירתה, הצהיר כי הם "לא יעבדו עוד לעולם" במערכת הבריאות במדינה. הוא הבטיח כי יהודים באוסטרליה יקבלו תמיד שירות של מחלקה ראשונה במערכת הבריאות של ניו־סאות'־ויילס.
ביטויי השנאה הקשים של אנשי הצוות הרפואי חוללו סערת רוחות, מציין ווארד. "שישה מהעיתונים המרכזיים, בהם העיתון הנפוץ 'דה אוסטרליאן', פרסמו בסוף השבוע מאמרי מערכת בגנות האנטישמיות והביעו בושה וזעזוע. זה הנושא החשוב ביותר שמדברים עליו. כעת אנחנו רואים כיצד אוסטרלים הגונים, שלדעתי הם הרוב במדינה, יוצאים חוצץ ולא מהססים להתייצב נגד המגמה. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
"אני מקווה שאירועי השבוע האחרון יהיו האות לתחילתה של תפנית", אומר ווארד. "נראה לי שחלה איזו התעוררות. ככל שחולף הזמן מתגלים יותר פרטים על הסיפור. בית החולים הזה ידע תופעות של אנטישמיות בשבע השנים האחרונות, כך שלא מדובר במשהו שקרה רק בשבוע שעבר. היה לזה רקע".
מחיר ההכלה
דיוויד ווארד, בן 82, נולד בניו־זילנד, והחל את דרכו המקצועית כמרצה למתמטיקה באוניברסיטת וולינגטון והתפתח במשרד האוצר הניו־זילנדי. בעקבות נישואיו הפך לאזרח אוסטרליה ומונה למנהל תחום הדלק הגרעיני באוסטרליה. בתפקידו זה ניהל מו"מ קשוח עם איראן וקבע את מחיר הדלק בכל הסכמי הסחר האוסטרליים. בהמשך מונה ווארד לתפקיד דיפלומטי בכיר בלונדון, כשגריר לענייני מסחר. ב־1984 מונה לראש ועדת הכלכלה של מוסדות האו"ם בז'נבה.
הוא נחשב לאחד ממבקריה החריפים ביותר של ממשלת הלייבור הנוכחית בארצו. את דעתו הוא מפרסם בעשרות מאמרים בעיתונות; כאיש הדור הישן, הרשתות החברתיות אינן כוס התה שלו. "הממשלה הנוכחית, שנמצאת בשלטון כבר שנתיים וחצי, נוקטת עמדה ביקורתית ביותר כלפי התנהלות ישראל בעזה, ובאותו זמן מגלה סובלנות בלתי מוסברת כלפי ההתנהגות העבריינית חסרת התקדים שאנו רואים מאז 7 באוקטובר נגד ישראל", מוחה ווארד. "זו חרפה לאוסטרליה. אתה יכול להיות סמוך ובטוח שלהרבה אוסטרלים כמוני נמאס ממדיניות בת היענה שטומנת את הראש בחול. התפרצות האנטישמיות היא תוצאה ישירה שלה".
אביגיל וונדר (מימין): "באוסטרליה יש כיום כ־800 אלף מוסלמים, שהם כוח הצבעה חשוב. זה גרם ללייבור לשנות את תמיכתו רבת השנים בישראל"
מה בעצם קרה לאוסטרליה?
"אחד מערכי היסוד של החברה האוסטרלית הוא הרעות. זה אומר לשים את טובת חברך לפני טובתך שלך, לעזור לו בצרתו ולעמוד לצידו. ישראל הייתה זכאית להאמין שיחסיה עם אוסטרליה מבוססים על אותה רעות. והנה כעת, כאשר ישראל זקוקה יותר מתמיד לאותה רעות ועמידה לצידה, אוסטרליה נעלמה. זו התנהגות מבישה".
בקרוב יהיו בחירות ומנהיג הלייבור אלבניזי מוביל בסקרים, אם כי ברוב קטן. זה לא אומר שיש תמיכה ציבורית במדיניותו?
"לא מעט אזרחים כמוני חשים כאב עצום כשהם רואים כיצד המדינה שלנו משנה את אופייה. לאורך ההיסטוריה ידעה אוסטרליה לעמוד באתגרים שהוצבו מולה, להתייצב לצד הצדק והאמת ולהילחם בעבור מה שנכון. כעת התברר שכאשר זה נוגע לישראל, ידידתה הטובה, אוסטרליה מתנהלת באופן בזוי. זה לא היה כך בעבר. זו המדיניות של הממשלה הנוכחית, אבל אני חושב שנקודת המפנה קרובה לבוא".
האם במציאות הנוכחית אפשר עדיין לדבר על הקמת מדינה פלסטינית?
"הממשלה האוסטרלית מדגישה בקביעות את תמיכתה הבלתי מתפשרת בפתרון שתי המדינות, אבל הם לא יודעים על מה הם מדברים. מי ינהל את אותה מדינה פלסטינית? היכן היא תתקיים? מה יהיה תפקיד חמאס או וריאציה אחרת שלו במדינה הזו, אם בכלל? האם הרשות הפלסטינית תהיה מעורבת? אבל הממשלה האוסטרלית מאמצת נרטיב אידאולוגי, אידיוטי לדעתי. אתה יודע היטב, למשל, מה חושבות שכנותיה של ישראל, מדינות ערביות, על ההצעה להעביר לשטחן פלסטינים מעזה. אבל אוסטרליה, בשם הרב־תרבותיות, קיבלה לשטחה 3,000 מתושבי עזה בלי לבצע בדיקה ביטחונית אחת. שירות הביטחון האוסטרלי נכנס לתמונה באיחור והתעקש לבצע בידוק ביטחוני לאחר שהם כבר נכנסו למדינה".
האנטישמיות אינה עומדת בפני עצמה, סבור ווארד, אלא היא חלק משינוי חברתי מדאיג העובר על המדינה, בהשפעת תנועות ה"ווק" והפרוגרס המקומיות. "אוסטרליה נדרשת להילחם ביסודות האנטישמיים שחדרו אליה ולהחזיר את היסודות החינוכיים והערכיים שהיו מנת חלקה כל השנים", הוא קובע. "זה אומר גם לשנות את חוקי הטרנסג'נדרים שחדרו לבתי הספר ביוזמת הלייבור. נכדתי בת ה־11 לא צריכה להיכנס לשירותים רב־מיניים בבית הספר שלה. בתי הספר היסודיים הורעלו על ידי אותה אידיאולוגיה. זו התקפה על הציוויליזציה המערבית ועל האתיקה היהודית־נוצרית, וצריך להיאבק כדי להחזיר את המדינה לשפיות.
"התגברות האנטישמיות היא בעיניי הנושא החשוב ביותר, אבל זו לא הבעיה היחידה של אוסטרליה. ב־2023 נערך משאל עם על הענקת זכויות יתר ואפליה מתקנת לאבוריג'ינים, שהם 3.5% מהאוכלוסייה. ההצעה נדחתה ברוב של 61 מול 39 אחוזים. אם המשאל היה מתקיים היום אני בטוח שהתוצאה הייתה 30:70, אולי אפילו 20:80, וזאת בשל הדרך שבה המפסידים סירבו לקבל את ההפסד. האקטיביסטים הם לא מפסידנים טובים. הם הניפו את הדגל האבוריג'יני במקביל לדגל האוסטרלי, והם מדברים על הסדרים שישנו לחלוטין את פניה של אוסטרליה".
ווארד נושא עיניו לבחירות האמורות להתקיים במאי הקרוב, ומקווה שממשלת הלייבור תוחלף. הוא שואב עידוד מתגובתו של ראש ממשלת ניו־סאות'־ויילס, שהורה למשטרה על כל זרועותיה להגיב במהירות, ולעצור את האח והאחות בתוך יום. "זה דפוס הפעולה שהיה נדרש לכל אורך החזית, מהיום הראשון. במקום זאת התגובה לכל התופעות האנטישמיות הייתה רפה. השלטונות 'הכילו' את האירועים, והם רק הלכו והתגברו".
לדברי ווארד, הממשלה ליבתה את הלהבות כאשר קיבלה החלטות אנטי־ישראליות. ואולם בחודשים האחרונים התחזקה אכיפת החוק ובוצעו כמה מעצרים של עבריינים אנטישמיים. נראה כי הבחירות הפדרליות שיתקיימו במאי משפיעות על הממשלה, החוששת שהאנטישמיות תפגע בסיכוייה להיבחר בשנית.
מסתירים את הזהות
סוזן (סו) האמפל היא יו"ר מרכז השואה היהודי במלבורן, וחברת המשלחת לברית הזיכרון הבינלאומית לשואה (IHRA). יש לה תואר שני בלימודי שואה ורצח עם, והיא משמשת עמיתת הוראה ועוזרת מחקר בפקולטה לאומנויות באוניברסיטת מונאש.
גם היא חרדה לנוכח המתרחש בארצה. בימים האחרונים הופתעה לגלות כי אחד מתלמידיה, צעיר יהודי, מקפיד בשנה האחרונה להסתיר את זהותו. "זה המצב היום, וזה עצוב מאוד", היא קובלת. "הצעירים היהודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות לא רוצים להיכנס לצרות. ראשי האוניברסיטאות כשלו מלפעול נגד האנטישמיות, וכך גם הממשלה. ראש הממשלה אלבניזי הוא אדם טוב, אבל הוא חלש מאוד. ב־8 באוקטובר החליטה עיריית סידני להאיר את בניין האופרה המפורסם בצבעי כחול ולבן לאות הזדהות עם ישראל. בתגובה התקבצו על מדרגות האופרה אלפי מוסלמים למחאה אלימה ורעשנית, כולל קריאות 'מוות ליהודים' ו'יהודים לתאי הגזים'. העולם הזדעזע, ממשלת אוסטרליה גינתה, אבל שום דבר אמיתי לא נעשה ואיש לא נעצר. המשטרה מנעה דווקא מהיהודים להגיע לשם, כביכול כדי להגן עליהם.
"אנחנו רוצים להשמיע קול אבל לא נותנים לנו", אומרת אביגיל וונדר, מנהלת חטיבת הביניים בבית הספר היהודי "יבנה" במלבורן. "כאשר אנחנו מנסים להגיב מול ההפגנות האלימות של אלפי המוסלמים הצועדים מדי יום ראשון ברחובות, עוצרים אותנו באשמה של הפרת הסדר הציבורי. באחת ההזדמנויות הרשו לנו להפגין אבל מיקמו אותנו בתוך רחבה מוקפת בגדרות תיל. מיותר לציין איך זה נראה ומה עלה בראשנו. לנו אין הכסף וגייסות האנשים שיש להם, ואנחנו לא מצליחים לתת תשובה הולמת. מבחינת אוסטרלים רבים, ב־7 באוקטובר היהודים תקפו באכזריות את תושבי עזה. האמת היא שקשה מאוד לשכנע נגד אנטישמיות, כשהאזרחים נחשפים מדי יום לתמונות הזוועה משם". לאחרונה החלה להתגבש קבוצת תגובות ברשתות החברתיות, אבל היא חשה שהיא מתמודדת מול תמנון ענק, ממומן היטב ומרושת בכל מקום.
בעבר, הקשת הפוליטית הרחבה באוסטרליה גילתה אהדה לישראל. איך קרה שהקערה התהפכה? האם זו רק המלחמה והתמונות מעזה?
"כל השנים, שני צידי המפה הפוליטית תמכו בישראל. אלא שמאז אוקטובר 2023 ממשלת הלייבור התנערה מהתמיכה הזו, והקהילה היהודית באוסטרליה חשה נבגדת. באוסטרליה יש כיום כ־800 אלף מוסלמים, שהם כוח הצבעה חשוב. שלושה מועמדים מטעמם מכהנים בבית הנבחרים. זה גרם ללייבור לשנות את תמיכתו רבת השנים בישראל ולגבש מדיניות אנטי־ישראלית. ישנה גם מפלגת הירוקים, שהיא מפלגה קטנה אבל מתנגדת מאוד לישראל, וגם היא משפיעה בתחרות על קולות השמאל".
"חוסר התגובה מעודד אנטישמים לפעולות נוספות", סבורה סו. "מטיף מוסלמי הכריז ש־7 באוקטובר הוא יום חג ואיש לא עשה לו דבר".
"אם ממשלת הלייבור תנצח בבחירות הקרובות, יהודי אוסטרליה יתחילו לקיים חשבון נפש עמוק על עתידם במדינה", אומר לנו אחד מראשי הקהילה במלבורן. "קשה לי להאמין שהיהודים יוכלו לסבול עוד ארבע שנים של מציאות הזויה כזו. אם המפלגות הלאומיות הליברליות ינצחו, יש סיכוי סביר לעצור את ההידרדרות".
תשאול בבית הכנסת
על פי נתוני המועצה הכללית של יהדות אוסטרליה, מספר התקריות האנטישמיות במדינה נסק ל־2,062 בשנת 2024, לעומת פחות מ־500 בשנה שקדמה לה. בין השאר מדובר בהטרדות, קללות, התעללות ותקיפות פיזיות. באוניברסיטאות החלו להטריד סטודנטים ומרצים יהודים, ובהפגנות בקמפוסים נישאו דגלי חמאס וחיזבאללה. יהודים החלו לקבל איומים על חייהם.
שריפת בית הכנסת בדצמבר, אלימות שהייתה עלולה לגבות חיי אדם, הייתה עליית מדרגה בגילויי האנטישמיות, אבל לא הייתה אירוע יחיד: קירות ביתו של אחד מראשי הקהילה בסידני, אלכס ריבצ'ין, רוססו בכתובות אנטישמיות בצבע אדום, וכמה מכוניות נשרפו ברחוב. מצלמות תיעדו שני רעולי פנים שהגיעו בשעת לילה מאוחרת וביצעו את המעשה; בינואר רוססו צלבי קרס על שני בתי כנסת בסידני, מעון לילדי חינוך מיוחד הוצת, ורוססו כתובות נאצה; המשטרה איתרה קרוון עמוס חומרי נפץ סמוך לבית כנסת בסידני; רעולי פנים השליכו ביצים לעבר נשים יהודיות.
בקהילה היהודית בסידני לא הופתעו מהמקרה של עובדי הרפואה. לדבריהם, לאחרונה מתרבים המקרים שבהם רופאים מתבטאים בגלוי נגד ישראל ונגד יהודים, וחותמים על עצומות אנטי־ישראליות. "את הטון מובילה שרת החוץ ממוצא סיני, פני וונג. את הגינוי החריף ביותר נגד האנטישמיות שיצא מפיה, היא ליוותה בגינוי מקביל לאסלאמופוביה"', אומרת סו. וונג החזירה לשיח האוסטרלי את המונח "השטחים הכבושים", וביטלה את ההכרה במערב ירושלים כבירת ישראל.
האנטישמיות לא מגיעה רק מהשמאל הקיצוני, שחבר לפלסטינים ולמוסלמים. "יש לנו קבוצה קטנה של נאצים בוויקטוריה שהממשלה לא מצליחה לחוקק נגדם חוקים מתאימים או למנוע את פעילותם", מדווחת אביגיל. בקהילה היהודית במלבורן פועלים זה עשרות שנים שירותי אבטחה קבועים שבהם משרתים צעירים בני הקהילה ולעיתים אף בוגרי יחידות מובחרות בצה"ל. כעת לא מסתפקים בכך, והאבטחה סביב בתי הכנסת תוגברה. בכניסה לבית הכנסת חב"ד בשכונת קולפילד במלבורן הוצבו לראשונה מאבטחים, שבחנו אותנו בסדרה ארוכה של שאלות על מטרת בואנו. התשובה הטריוויאלית "באנו לקבלת שבת" לא הספיקה להם. בשבת בבוקר, מאבטחי בית הכנסת המרכזי בקולפילד חזרו ובדקו את הבניין מחשש להטמנת חומרי נפץ. המתפללים סיפרו לנו ששכר הלימוד בבתי הספר עלה כדי לממן את תוספת האבטחה. מעטים אף הסירו את המזוזות מפתחי בתיהם.
שאלתי את ג'וש וונדר, בעלה של אביגיל ויו"ר ארגון הצלה במלבורן, אם היהודים חיים בתחושה של פחד. "לא יהיה נכון להגדיר את התחושה פחד, אולי זו יותר אכזבה, הן מהממשלה והן מאנשים שפעם היו חברים שלנו", הוא משיב. "אחרי שנים של ממשלות ימין פרו־ישראליות, יש לנו כעת ממשלה שמאלנית קיצונית שתומכת בפלסטינים ובערבים. מימיי לא ראיתי ממשלה שזורקת כך את ישראל לזבל. גם לא ראיתי מימיי התקפות אנטישמיות כאלה. האוסטרלים הם אוהבי יהודים וזה היה מקום טוב ליהודים. אני גדלתי פה וידעתי תמיד שאוסטרליה גאה ברב־תרבותיות שלה ושזה מקום שמכבד את כל הלאומים. גדלתי עם ילדים יוונים, ילדים מאסיה, מאנגליה, מאיטליה. הקנטנו זה את זה אבל לא הייתה שנאה. זה מצב חדש. הגידול באוכלוסייה המוסלמית הביא להתגברות השנאה. הם נמצאים כאן במספרים עצומים, והפוליטיקאים רוצים את הקולות שלהם".
בשנה האחרונה חל גידול של כ־45 אחוז במספר העולים לישראל מאוסטרליה. האם אתה חושב שהמספר יגדל אם ממשלת הלייבור תיבחר שוב?
"זה לא יקרה כל כך מהר, אבל אם במשך הזמן המצב כאן לא ישתפר, זו בהחלט אפשרות".
