היחסים בין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הידרדרו במהירות ביום רביעי, כאשר זלנסקי אמר כי טראמפ חי בתוך "מרחב דיסאינפורמציה תוצרת רוסיה". טראמפ, מנגד, כינה את זלנסקי "דיקטטור ללא בחירות" – הצהרות שוודאי יסבכו את המאמצים לסיים את המלחמה. זלנסקי אמר גם שהיה רוצה שצוותו של טראמפ "יהיה יותר כן", בתגובה לטענות חריגות שהעלה טראמפ יום קודם לכן, כולל האמירה שקייב אחראית לפרוץ המלחמה שנכנסת לשנתה הרביעית בשבוע הבא.
חילופי הדברים החריפים בין שני המנהיגים מדגישים את הפער העמוק ביחסים בין שתי המדינות, שהיו בעלות ברית איתנות בשנים החולפות, בזמן הממשל הקודם. בכהונתו של הנשיא ג'ו ביידן סיפקה ארה"ב לאוקראינה ציוד צבאי חיוני שסייע לה להדוף את הפלישה, והשתמשה בכוחה הפוליטי כדי להגן על קייב ולבודד את רוסיה בזירה הבינלאומית. אך ממשל טראמפ מתווה דרך חדשה: הוא מחפש ערוץ תקשורת עם רוסיה ומעוניין לחתור להסכם שלום. בכירים משתי המדינות קיימו שיחות ביום שלישי במטרה לשפר את היחסים, לנהל משא ומתן לסיום המלחמה ולהתכונן למפגש אפשרי בין טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, לאחר שנים של יחסים מתוחים.
טראמפ השתלח בזלנסקי בפוסט ברשתות החברתיות, והתייחס לדחיית הבחירות באוקראינה בשל הפלישה והחלת הממשל הצבאי במדינה. נשיא ארה"ב כינה את זלנסקי "קומיקאי שהצליח באופן בינוני", וקבע שהוא "שכנע את ארצות הברית להוציא 350 מיליארד דולר כדי להיכנס למלחמה שאי אפשר לנצח בה, שלא הייתה חייבת לפרוץ מלכתחילה, ושללא ארה"ב וטראמפ הוא לעולם לא יוכל לסיים". הנשיא המשיך ואמר כי הדבר היחיד שזלנסקי "היה טוב בו הוא לנגן בביידן כמו בכינור". הוא יעץ לזלנסקי "לפעול מהר, אחרת לא תהיה לו מדינה בכלל".
בהמשך חזר טראמפ על ביקורתו החריפה כלפי זלנסקי, ש"עשה עבודה נוראית", במהלך נאום במפגש של אנשי עסקים במיאמי שארגנה קרן ההשקעות הציבורית הסעודית.
פוטין: אשמח למפגש עם טראמפ
צבא רוסיה פלש לאוקראינה ב־24 בפברואר 2022 פוטין טען שהפעולה "מגינה על אזרחים במזרח אוקראינה". הרודן הרוסי גם האשים את ארצות הברית ובעלות בריתה בהתעלמות מדרישותיה של רוסיה למנוע מאוקראינה להצטרף לנאט"ו ולהעניק למוסקבה ערבויות ביטחוניות. אוקראינה ובעלות בריתה גינו את הפלישה כמעשה תוקפנות בלתי מוצדק.
פוטין הבהיר השבוע כי הוא מעוניין להיפגש עם טראמפ. "אני מעוניין להיפגש, אך יש להכין את הפגישה כך שהיא תניב תוצאות", אמר שלשום בהצהרה טלוויזיונית. הוא הוסיף שישמח להיפגש עם טראמפ, אך ציין כי טראמפ עצמו הודה לאחרונה כי חתימה על הסכם באוקראינה עשויה להימשך זמן רב יותר משקיווה תחילה.
המנהיג הרוסי שיבח את השיחות שנערכו ביום שלישי בין בכירים רוסים ואמריקנים בריאד בירת סעודיה, וכינה אותן "חיוביות מאוד". הוא אמר כי שליחיו בשיחות תיארו בפניו את המשלחת האמריקנית בתור "אנשים שונים לחלוטין, שהיו פתוחים לתהליך המשא ומתן ללא משוא פנים, ללא גינוי של מה שנעשה בעבר", והיו נחושים לעבוד עם מוסקבה.
לדברי הנשיא, "המטרה והנושא" של השיחות ביום שלישי "היו שיקום היחסים בין רוסיה לארצות הברית. ללא הגברת האמון אי אפשר לפתור סוגיות רבות, כולל המשבר האוקראיני". פוטין דחה את תלונותיו של זלנסקי על שאוקראינה נותרה מחוץ לחדר המשא ומתן, על רקע חשש הולך וגובר כי העסקה שמתגבשת עלולה להיות לרעת קייב. לטענת מנהיג רוסיה, תגובת קייב "חסרת בסיס. הנשיא טראמפ אמר לי בשיחתנו הטלפונית שארצות הברית פועלת מתוך הנחה שתהליך המשא ומתן יכלול את רוסיה ואוקראינה. איש לא עומד להוציא את אוקראינה מהשיחות".
קנצלר גרמניה אולף שולץ אמר ש"שגוי ומסוכן" לשלול את הלגיטימיות הדמוקרטית של זלנסקי. גרמניה הייתה ספקית הנשק השנייה בגודלה של אוקראינה במלחמה, אחרי ארצות הברית. "אי אפשר לקיים בחירות מסודרות בעיצומה של מלחמה, וזה תואם את הוראות החוקה האוקראינית וחוקי הבחירות במדינה", הבהיר שולץ לכתב העת דר שפיגל.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר שוחח ביום רביעי עם זלנסקי והדגיש "את הצורך שכל הצדדים יעבדו יחד". הוא הוסיף ש"סביר" להשעות בחירות במהלך מלחמה, כפי שעשתה בריטניה במלחמת העולם השנייה.
צבא אוקראינה נדחק
דברי זלנסקי ביום רביעי נאמרו זמן קצר לפני שפגש את קית' קלוג, השליח המיוחד של ארה"ב לאוקראינה ולרוסיה, כחלק מהמאמץ הדיפלומטי המואץ של ממשל טראמפ. במסיבת עיתונאים ביום שלישי הפגין טראמפ רק מעט סבלנות כלפי הטענות של אוקראינה על אי־הכללתה בשיחות בערב הסעודית. הוא גם טען כי שיעור התמיכה בזלנסקי עומד על 4 אחוזים.
זלנסקי השיב למחרת, במסיבת עיתונאים משלו, כי הוא מקווה שקלוג יסתובב בקייב וישאל את האוקראינים אם הם סומכים על נשיאם. הוא הכחיש גם ש־90 אחוזים מכלל הסיוע שארצו מקבלת מגיעים מוושינגטון. לדבריו, כשליש מכלי הנשק במדינתו מיוצרים בה עצמה, ומעל 30 אחוזים מהסיוע מגיעים מאירופה.
סקר שפרסם ביום רביעי המכון האוקראיני הבינלאומי לסוציולוגיה מצא כי האמון הציבורי בזלנסקי עומד על 57 אחוזים. מנכ"ל המכון, אנטון חרושצקי, אמר כי זלנסקי "שומר על הלגיטימיות שלו".
בשדה הקרב עצמו, מתקפה בלתי פוסקת של צבא רוסיה באזורים המזרחיים שוחקת את הכוחות האוקראיניים, אשר נדחקים בהדרגה לאחור בנקודות מסוימות לאורך קו החזית, שאורכו 1,000 קילומטרים.
בכירים אמריקנים רמזו כי תקוותיה של אוקראינה להצטרף לנאט"ו לאחר השגת הסכם שלום לא יתממשו, וזלנסקי אמר כי כל הסדר ידרוש ערבויות ביטחוניות אמריקניות לכך שרוסיה תורחק מגבולו.
