שישה חטופים המוחזקים בשבי חמאס אמורים לשוב מחר לישראל, ובשבוע הבא עתיד ארגון הטרור לשחרר ארבעה ישראלים נרצחים. בזאת יגיע לתומו שלב א' של מתווה הפסקת האש ושחרור החטופים, הכולל 25 חטופים ישראלים חיים, חמישה מאזרחי תאילנד ושמונה חטופים ישראלים שנרצחו בשבי ארגוני הטרור בעזה או שגופותיהם נחטפו.
כמה מחבלים שחררה ישראל בסך הכול במהלך שלב א'? לפי החלטת הממשלה מ־17 בינואר, המפתח שסוכם הוא כדלקמן: 737 אסירים ועצורים המוחזקים בידי שירות בתי הסוהר, ובנוסף אליהם 1,167 אסירים שהוגדרו "תושבי רצועת עזה שלא היו מעורבים באירועי 7 באוקטובר", אך בפועל עסקו בטרור ומוחזקים בידי שב"ס או צה"ל.
בשבוע השישי של המתווה – כלומר השבוע הנוכחי – ישוחררו גם 47 מחבלים שנכללו בעסקת שליט, ולאחר ששוחררו שבו לעסוק בטרור ורצח יהודים, ובהמשך נעצרו שוב. הם הוכנסו לעסקה הנוכחית תמורת שחרורם של אברה מנגיסטו והישאם א־סייד, שצפויים להיות בין השישה שיועברו בחיים לישראל בשבת הקרובה. בסך הכול, לפי סיכום הנתונים בהחלטת הממשלה, נאלצה ישראל להוציא מבתי הכלא 1,951 מחבלים בשלב זה של העסקה.
המפתח שלפיו נקבע מספר המחבלים שהוצאו מבתי הכלא עמד על 50 אסירים תמורת כל חיילת חטופה, ו־30 מחבלים תמורת כל אזרח או אזרחית ישראלים מעל גיל 50. נוסף לכך, המחיר שנדרשה ישראל לשלם בתמורה לתשעת הגברים הישראלים מתחת לגיל 50, "בהתאם לתנאי נספח ב'" שלא פורסם, הוא 110 מחבלים לכל אחד. מנגיסטו וא־סייד, השוהים בשבי יותר מעשור, "יעלו" לישראל 30 מחבלים תמורת כל אחד, בנוסף ל־47 משוחררי עסקת שליט.
מאיר אינדור מארגון "אלמגור" מציין כי ישראל קיצצה למינימום האפשרי את הזמן שניתן לעתירות לבג"ץ נגד שחרור המחבלים. "בג"ץ דחה את העתירה על הסף, לא אפשר לנו אפילו לטעון בפני בית המשפט", קבל אינדור על התנהלות המדינה.
בפעימה הראשונה, ב־19 בינואר, שוחררו משבי חמאס שלוש צעירות ישראליות: רומי גונן, שנחטפה כשניסתה להימלט ממסיבת הנובה, ואמילי דמארי ודורון שטיינברכר, אשר המחבלים חטפו מבתיהן בקיבוץ כפר־עזה.
תמורתן שוחררו 90 מחבלים. ב־25 בינואר שוחררו ארבע תצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל־עוז: לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ונעמה לוי. תמורתן שוחררו 200 מחבלים, ובהם 121 מחבלים שנידונו למאסר עולם.
עם שחרורם של אגם ברגר שנחטפה ממוצב נחל־עוז, והאזרחים ארבל יהוד וגדי מוזס שנחטפו מקבוץ ניר־עוז, ישראל הוציאה מבתי הסוהר 110 מחבלים. תמורת חמשת החטופים מתאילנד לא שוחררו מחבלים.
לאחר שחרורם של עופר קלדרון וירדן ביבס שנחטפו מניר־עוז, וקית' סיגל שנחטף מכפר־עזה, ישראל הוציאה לחופשי 183 אסירים ביטחוניים, ובהם 18 מחבלים שנידונו למאסר עולם.
לאחר שחרור אוהד בן־עמי, אלי שרעבי ואור לוי, שחררה ישראל 183 אסירים ביטחוניים פלסטינים, ובנוסף צה"ל השלים את נסיגתו מציר נצרים.
לאחר חזרתם של סשה טרופנוב, שגיא דקל־חן ויאיר הורן שוחררו 369 מחבלים.
רוח גבית לטרור
באתר משרד המשפטים פורסמה עם ההחלטה על מתווה הפסקת האש רשימה לעיון הציבור, ובה 736 שמות בלבד של מחבלים המיועדים לשחרור.
המידע איזה מחבל שוחרר באיזו פעימה לא נמצא בידי משרד המשפטים, והוא מפנה את השואלים בנושא לשירות בתי הסוהר, שמצידו טוען כי משרד הביטחון אחראי על הסוגיה – וגם משרד הביטחון מצביע על שב"כ כגורם האחראי.
בנוסף פורסמה החלטה שלפיה בהנחיית הדרג המדיני יימסרו הודעות אישיות למשפחות שהמחבלים המעורבים ברצח יקיריהן צפויים להשתחרר במסגרת העסקה. ההודעות למשפחות הנרצחים היו אמורות להימסר באמצעות הביטוח הלאומי, והודעות למשפחות חללי מערכות ישראל באמצעות נציגי צה"ל, משטרת ישראל וגופי הביטחון. אולם בפועל, נראה כי לא כל המשפחות קיבלו הודעות.
לפי פרסום ב־ynet המסתמך על מקורות פלסטיניים, בין המחבלים הצפויים להשתחרר השבת יהיו משוחררי עסקת שליט נאא'ל ברגותי, שהורשע ברצח נהג האוטובוס מרדכי יקואל ב־1978; בילאל אבו־גאנם, שרצח ב־2015 את חביב חיים, אלון גובברג וריצ'רד לייקין באוטובוס בקו 78 בירושלים; ובנוסף, ח'ליל ג'בארין, שרצח בדקירות את ארי פולד ב־2018 בגוש עציון.
איתן פולד, אחיו של ארי שמשמש כדוברו של האוצר בצלאל סמטוריץ', תיאר אתמול כי הידיעה על השחרור הצפוי של רוצח אחיו מעלה תחושות קשות, ש"נעות בין עצבות, לכאב, לכעס, לאי־צדק, לחשש גדול למשפחות הבאות בתור, לידיעה שבחלקן של משפחות עומד ליפול אותו סבל וצער".
לדבריו, "ישנו מרחב התחושות של אי־הצדק, עם הידיעה מה הרוצח הזה עולל לחיים של גיסתי מרים, של הילדים שלה ושל ארי, ולכל אחד מהאחים ובני המשפחה. אבל ישנה גם הבנה מה השחרור הנרחב של מחבלים יעשה למשפחות אחרות, כמה חזקה הרוח הגבית שהטרור מקבל משחרור כה גדול של מחבלים רבים.
"ובצד זה, יש גם מרחב שלם של שמחה על חזרת החטופים והחטופות. התרגלנו למציאות הזויה שבה אנחנו משחררים את מי שרצחו בנו, תמורת מי שהם חטפו", מוסיף פולד, "יש פה מחוללי רוע שממשיכים לחולל רוע, ואנחנו משחררים אותם כדי לקבל חזרה זכות מינימלית של אזרחים".
ועם זאת, חשוב לפולד להוסיף מילה אופטימית: "בסופו של דבר העם הנפלא הזה מרים אותנו מהכאב. גם אם יש החלטות ממשלתיות שאני פחות אוהב, אנחנו מסתכלים קדימה. לתחושתי, יש לי ולכולנו חובה להילחם כדי שיום המחר ייראה אחרת".
