עו"ד יאיר רביבו
ראש עיריית לוד
בן 49, נשוי ליקירה, אב לארבעה וסב לנכדה. נולד וגר בלוד: "היא פרויקט חיי, הפרויקט של רביבו. היו לי כל מיני אפשרויות לעבור לתחנות אחרות, אבל החלטתי שהמשימה שלי היא לשקם ולפתח את העיר"
מה שלומך?
"ברמה האישית ברוך השם, ברמה הלאומית אני תומך בהשלמת עסקת החטופים כי אני חושב שזה הדבר הכי אנושי ומוסרי. כמי שמעוניין למחות את זרע עמלק, יהיה הרבה יותר קל לעשות את זה כשלא יהיו שם ישראלים חיים או מתים. בה בעת, הקשב מ־7 באוקטובר הוא לשבע זירות הלחימה, ובצדק. אבל הזירה השמינית, הפשיעה בחברה הערבית, חשובה ומסוכנת לא פחות. זו תופעה שהפכה מזמן לאירוע לאומי, ולא עניין מקומי או חברתי".
גדלת בעיר, נשארת בה גם כשבני גילך ברחו ממנה, ואתה מקדיש לה ימים ולילות. זה לא כבד לפעמים?
"אין ספק שלנהל את לוד זה אחד התפקידים המאתגרים והמורכבים במנהל הציבורי. אני מסתובב מעת לעת עם ראשי ערים, והם לא טרודים כמוני. יש להם שגרה של עיר. לוד משקפת את המיקרו־קוסמוס של החברה הישראלית, היא כמו ניהול של המדינה בקנה מידה קטן. את רוצה עולים? יש פה עולים. רוצה יחסי יהודים־ערבים? יש פה. גם נושאים כלכליים יש. הכול כאן".
ועדיין, זאת עיר יהודית עם שורשים היסטוריים עמוקים.
"מה שאני מנסה לעשות מאז היבחרי הוא לחשוף את שורשיה היהודיים העתיקים של העיר. בחפירות שערכו כדי להקים את המטה הארצי של בנק מזרחי־טפחות בלוד, נמצאו בסבירות גבוהה מאוד החומות שהקיפו את לוד בימי יהושע בן נון. יש לנו פסיפס ועתיקות עוד לפני הגילוי הזה, אבל החשיפה שמה חותמת על כך שזה היה היישוב היהודי המקראי. בלוד אנחנו חוגגים יומיים פורים, והשנה נצטרך לכוון במיוחד שהיום העיקרי יהיה ט"ו באדר, ולא י"ד בחודש.
צילום יוסי אלוני
20.2.2025
"הממצא השני הוא מערת רשב"י, שהזוהר אומר שהיא נמצאת באזור לוד, ועד היום חשבו שהיא בפקיעין. זה מסתדר טוב עם הפעילות של רשב"י ורבי עקיבא בלוד. אנשים מתבלבלים ולא יודעים שלוד היא עיר יהודית שיש בה אוכלוסייה ערבית. 70 אחוז מתושבי העיר יהודים, ו־30 אחוזים מהם ערבים. מאז היבחרי חתרתי לפיתוח בשכונות הערביות, כי אני חושב שכאשר יש לחברה הערבית תנאי חיים נאותים, זה חלק מהפתרון של בעיית האלימות".
בוא נדבר באמת על הפשיעה בחברה הערבית. בשבועיים האחרונים נרצחו ארבעה אנשים בלוד, ובחברה הערבית כולה יש עלייה במספר הנרצחים. מה עושים עם זה?
"בשנת 2000 נרצחו ארבעה ערבים בידי ערבים, ובשנת 2024 נרצחו 240 מהם. לפי האופן שנפתחה 2025, נספור בשנה הזאת 300 נרצחים. זה קרה בעיקר כי מדינת ישראל מיגרה את ארגוני הפשיעה בחברה היהודית, והפשיעה עברה למגזר הערבי. זה הולך וגובר משנה לשנה, ולמדינה אין תוכנית סדורה להילחם בזה.
"יש כמה גורמים לעלייה בכמות הפשיעה. התעוזה של העבריינים גוברת. הם כבר לא יורים בחשכת הליל, אלא לאור יום ובכל פינה. הנשק זמין וקטלני יותר. זהו נשק שנגנב מצה"ל, ולכן כמעט כל אירוע מסתיים במוות. הגנבות החריפו מאוד מאז 7 באוקטובר, כי הנשק זמין מאוד בשטחי הכינוס. כנופיות מהדרום גונבות אותו ומוכרות לארגוני פשיעה. פניתי לשרי הביטחון ואמרתי שהצבא חייב לשמור על הנשק שלו טוב יותר.
"נוסף לכך נחצו קווים אדומים. אם בעבר עבריין רצח עבריין, היום העבריינים ממוגנים יותר. יש להם כלי רכב משוריינים, וחלקם בכלל לא גרים בארץ. כשהם רוצים לנקום ביריביהם, כל אחד הוא מטרה: נשים, ילדים, סטודנטים. לא נרצחים כמעט עבריינים, אלא רק אנשים חפים מפשע שכל עוונם הוא שהם נושאים את שם המשפחה של אחת החמולות בסכסוך. כל הנרצחים בחודש האחרון בלוד הם אנשים נורמטיביים שלא קשורים לפשיעה".
של מי האחריות לטיפול בעניין הפשיעה הזאת?
"שלוש הרשויות גם יחד. קודם כול, הכנסת לא משכילה לחוקק חוקים מתאימים. העברתי לשר המשפטים יריב לוין תוכנית סדורה עם 25 הצעות חוק בתחום הכלכלי, בדיני הראיות ובתחום החמרת הענישה. הכנסת מסרבת לחוקק אותם מאימת הפרקליטות, שמגיעה לדיונים. שם הרפורמה המשפטית הייתה צריכה לגעת, ברמה הבסיסית ביותר של החקיקה.
"יש גם מחדל של הרשות המבצעת, בעיקר בבעיית המחסור בשוטרים. לפני חודש עתרתי לבג"ץ נגד משטרת ישראל, שלא מצליחה למלא את השורות של השוטרים בעיר. אני דורש ממנה לתת תמריצי שכר וקיצור פז"מ למי שמשרת בתחנות מורכבות כמו ערים מעורבות או יישובים ערביים. מעבר לזה, המשטרה עושה עבודה טובה בשנים האחרונות.
"בנוגע לרשות השופטת, אני מלווה כמעט כל תיק, ושם לב שהם מסתיימים בענישה של חודשים או ימים מעטים. החוק חייב להשית עונש מינימום בלי שיקול דעת לשופט. אני מתחנן בפני חברי הכנסת שיורידו מהחוק את שיקול הדעת של בית המשפט. יש שופטים שמפחדים מהעבריינים".
איפה הממשלה בעניין הזה? יש תחושה שזה פשוט לא על סדר היום שלה.
"שלוש הרשויות צריכות לשבת ולפעול יחד. אם המדינה מחליטה להיאבק בפשיעה בחברה הערבית, היא יכולה להיעלם בתוך שנה".
מה התפקיד או היכולת של החברה הערבית עצמה במאבק בפשיעה?
"המדינה תמיד אחראית, אבל ברמה החברתית אני מטיל אחריות גדולה גם על החברה הערבית. זו לא גזירת גורל. הזילות לחיי אדם בחברה הערבית בלתי נתפסת, ואני לא רואה שהם עושים עם זה משהו.
"מנהיגי החברה הערבית מפחדים, אבל אני מצפה מהם לעשות חשבון נפש: איך נרצחים נשים וילדים ללא עוול בכפם? זה דבר שלא היה, וזה חייב להיפסק. ישראל הופכת לאחד המקומות המסוכנים בעולם לערבים, ויש עוד ועוד משפחות ערביות מלוד שמהגרות לחוץ לארץ".
מתחת לפני השטח יש גם פעולות לאומניות שערבים מבצעים בעיר נגד יהודים.
"אחרי הטראומה של שומר החומות, המשטרה ערוכה יותר לאירוע כזה. ב־7 באוקטובר המשטרה התייצבה תוך שעה מפרוץ המלחמה בכל נקודות החיכוך בעיר. גם שב"כ, שסירב להיכנס לכאן לפני שומר החומות, עוקב אחרי ניצניה של כל בעיה לאומנית. יש פה אירועים, אבל הם מאוד פעוטים. אחת הזעקות שלי היא שכשלא מטפלים במישור הפלילי, יש חוט דק שהופך אותו ללאומני".
לצד מה שקורה בזירת הפשע, לוד מתפתחת באופן מעורר השתאות.
"העיר נמצאת בשעותיה היפות. נבנות בה עשרת אלפים יחידות דיור, ומעבר לפינה אנחנו משווקים עוד עשרת אלפים יחידות דיור, וגם עשרת אלפים יחידות נוספות בהתחדשות עירונית. בעשור הקרוב העיר תשלש את מספר תושביה.
"מגיעה לכאן אוכלוסייה טובה מכל רחבי הארץ, והאתגר שלי הוא להבטיח לה ביטחון אישי, מרחב ציבורי, פארקים וחינוך. יש לנו גם תרבות עשירה מאוד. הפכנו להיות עוגן תרבותי. הרבה דברים טובים קורים בלוד, ולכן חשוב לי שהפשיעה תטופל. אז המיקום של העיר, לצד האוכלוסייה הטובה והקהילתיות המדהימה שקיימת בה, יהפכו אותה לאחת הערים המושכות ביותר במרכז הארץ".
בנימה אישית, כתושבת העיר שניצלה בנס מכדור תועה: על הרשויות והחברה הערבית לעשות ככל יכולתן למגר את הפשיעה האיומה הזאת, מטעמים אזרחיים ולאומיים גם יחד.
