מאמר ארוך וטרי שפרסם האדריכל טוביה שגיב־שֶׁקֵּרְקַה (78) ממשיך את הקו שהחוקר התל־אביבי צועד בו כבר עשורים: כיפת הסלע אינה מקום המקדש. שגיב־שקרקה הוא מייסד "השיטה הדרומית", וממקם את המקדש בין מסגד אל־אקצה לכיפת הסלע, מתחת לפני הקרקע, ממש מול רחבת הכותל.
שאלת מיקום המקדש התעוררה אצלו ב־1990, דווקא במהלך שירות מילואים במערת המכפלה. בתור אדריכל, "הדברים לא הסתדרו" לו. הוא חש שמערת המכפלה סימטרית מבחוץ, ואילו מבפנים היא נטולת מבנה אחיד. "הכנתי אז תוכניות שבהן התעלמתי מכל המבנים הביזנטיים, וראיתי שהעמודים בהיקף המבנה בנויים בדומה למשכן, וביניהם אפשר לזהות מקדש. לאור זאת טענתי שזו כלל לא מערת המכפלה, אלא מקדש אדומי. זיהוי המקום כמערת המכפלה החל לדעתי באגדה מאוחרת. היהודים הטעו את הערבים כשכבשו את הארץ במאה השביעית, וסיפרו להם שזו מערת המכפלה. את מערת המכפלה האמיתית הם העלימו מהם.
"אז הבנתי שאותו הסיפור מתרחש גם בהר הבית. כמו גיאולוג שמזהה היכן צריך להימצא נפט, בכל מקום שנגעתי הדברים קפצו מיד לעין. השתחררתי מכל המסורות, כי ברור לי שהמסורות הטעו אותנו. אימצתי רק עובדות שאפשר להוכיח. כך למשל, זוויות ראייה: ניסיתי לבדוק את מה שיוסף בן מתתיהו אומר, שממצודת אנטוניה ומהארמון החשמונאי ברובע היהודי ראו את הקרבת הקורבנות במקדש. התחלתי לבדוק זאת וראיתי ששום דבר לא מסתדר. לכן הגעתי להנחה שהמקדש היה נמוך בהרבה ממפלס כיפת הסלע, והמקום היחידי האפשרי לפיכך הוא ברחבה בין אל־אקצה לכיפת הסלע".
יהודים למטה, מוסלמים למעלה
שגיב־שקרקה לא הסתפק במחקר אקדמי, ופנה עם מסקנתו אל קובעי המהלכים במטרה לשכנע אותם בצדקתו: "לא התכוונתי למשמעויות הפוליטיות של העניין, אבל כך יצא", הוא מסכם. מישהו הפגיש אותו עם אריאל שרון, שאז כיהן כראש האופוזיציה, ושרון הקשיב ברוב קשב לתיאוריה החדשה: "הוא היה איש ענק, והחדר שלו בכנסת היה קטן. ברגע שהבין את הפתרון, שהערבים יהיו למעלה ואנחנו למטה, הוא הכה על השולחן ואמר: אני הולך לשמעון פרס, ואומר לו שכך צריך לפתור את הבעיה. הרעיון הזה הגיע אז גם לראש הממשלה אהוד ברק, ולפי מה שנאמר לי הוא הציע אותו לאמריקנים בוועידת קמפ־דיוויד כפתרון אפשרי. ביל קלינטון בתורו הציע זאת ליאסר ערפאת".
צילום: באדיבות המצולם
שדחה את ההצעה?
"אני לא יודע. בשנים ההן הערבים פתחו את המסגד התת־קרקעי באורוות שלמה. בגלל ההצעה שלי הם חששו שהיהודים ישתלטו על המרחב התת־הקרקעי בהר".
לדעתך זה פתרון טוב, שהיהודים יישארו מתחת לאדמה והמוסלמים ישלטו למעלה? ללא ספק רבים ישמחו שהיהודים יישארו מתחת לאדמה.
"זה לא עניין של דעה פוליטית. אין לי דעה בעניין, אבל זה פתרון אפשרי. כפי שחילקו את מערת המכפלה, נחלק גם את הר הבית עד שיבוא גואל ונמצא פתרון טוב יותר. הרי היום רוצים שלא נהיה שם בכלל. הרעיון שלי היה לפתוח את הכותל המערבי, ושנוכל להיכנס פנימה, מתחת להר".
האדריכל ערך גם בדיקות בספקטרום התת־אדום במקום שהמקדש ממוקם בו לשיטתו, וגילה נתונים "שאפשר לפרש כמתאימים לשיטתו": "רואים צלליות שאפשר לפרש כקירות ברוחב עשרה מטרים – שהם כעשרים אמה – וביניהם חלל של עשרים אמה. אלה המידות של בית המקדש", הוא אומר, אך מודה ש"התוצאות נתונות לפרשנות".
במאמר החדש טוען שגיב־שקרקה שגובה המקדש היה 730 מטרים מעל פני הים – בעוד שגובה הסלע בכיפת הסלע הוא 743 מטרים מעל פני הים. אני מעמת אותו עם דברי החוקרים הבריטים שמיפו במאה ה־19 את בורות המים בדרום ההר, ששגיב־שקרקה טוען שאינם אלא שרידי המקדש. לדבריהם, גובה הסלע באזור הוא יותר מ־734 מטרים מעל פני הים. הרי לא ייתכן שהמקדש נמצא מתחת לפני הסלע הטבעי, אני מקשה. אך החוקר, שמבטל כלאחר יד את המסורות היהודיות בעניין מיקום המקדש, כופר גם בנתוני החוקרים הבריטים: "אני לא יודע אם אפשר לסמוך עליהם. החוקרים הבריטים הללו טעו בעשרה מטרים בטופוגרפיה שציינו לגבי הכותל הדרומי. הם טוענים שהוא יורד מטה עוד עשרה מטרים, אף שרואים בעיניים את קצה הסלע הטבעי מבצבץ ליד השערים הדרומיים".
שגיב־שקרקה נוטה להנמיך מאוד את מקום המקדש, הרחק מתחת למפלס ההר הנוכחי – בין היתר בגלל התיאורים בתלמוד על כך שאמת המים שהגיעה למקדש הציפה את העזרה במים כדי לשטוף את הרחבה משאריות הדם של קורבן הפסח. שרידי אמת המים העתיקה עוד קיימים בשטח, והם נמוכים בהרבה ממפלס רחבת כיפת הסלע: מקום המקדש לפי המסורת. לפני שנים רבות הגיב לו מיכאל בן־ארי במאמר משלו, וטען שאמת המים עברה הרחק מתחת למפלס המקדש. מימיה נשאבו מבור הגולה, ולכן אין הכרח להניח שהמים הגיעו באופן טבעי עד מפלס העזרה.
"הפרשנות של בן־ארי פנטסטית", משיב שגיב־שקרקה, "אבל במקורות כתוב ש'מרגילים את מי האמה', שפירושו שמניחים למים לזרום. לא כתוב שמעלים אותם בגלגל. בור הגולה שימש רק למטרות קטנות, כמו לרחוץ את רגלי הכוהנים".
"ברור שמתחם אל־ אקצה וכיפת הסלע בנויים בסגנון דומה למקדש יופיטר בבעלבכ. זה בכלל לא סגנון מוסלמי, הכול רומי"
בציור של ויליאם סימפסון מהקרן הבריטית משנת 1872, מהבור הגדול ביותר בהר – שלשיטתך איננו בור מים, אלא שרידי המקדש החרב – רואים בבירור שזהו סלע טבעי ולא שרידי כתלים של מבנה.
"אני לא בטוח שזה סלע טבעי. יכול להיות שאלה עמודים שציפו אותם בחומר נגד מים. העמודים האלה דקים מאוד. אני לא מבין איך ארבעה עמודים כאלה החזיקו בור מים. זה לא מסתדר".
המסורת שכיפת הסלע היא מקום המקדש עקבית וממושכת מאוד. כשאתה מבטל אותה, אתה חולק בין השאר על מדרשי פרקי דרבי אליעזר ונסתרות דרשב"י, וגם על בנימין מטודלה, רבי פתחיה מרגנסבורג, תלמיד הרמב"ן, רבי משולם מוולטורה, רבי עובדיה מברטנורא, ייחוס האבות, הרדב"ז, הב"ח ומי לא.
"אם מדברים על מסורת ישראל, יש לי כמה מסורות אחרות. אשתורי הפרחי, שלפי התיאורים שלו המקדש נמצא בצד הדרומי, אינו מזכיר את כיפת הסלע. האר"י שואל למה מקום הקודש פנוי, ואין עליו בניין. הרד"ק, בפירושו לישעיהו, כותב על הפסוק 'בית קודשנו… היה לחרבה', שהגויים לא מצאו לנכון לבנות שם בניין".
לכל הציטוטים שהזכרת ניתנו גם פרשנויות אחרות, ובכל אופן בשורה התחתונה אתה טוען שהמקדש לא היה גבוה בהרבה מרחבת הכותל. לדעתך, אם כך, "הר הבית" שבמקורותינו הוא לא ממש הר. זה ודאי מנוגד למסכת מידות, שהמקדש מתואר בה כמקום שעולים אליו מכל הכיוונים. לשיטתך, בפסגת ההר, מעל למקדש, ניצבה מצודת אנטוניה – במקום שכיפת הסלע בנויה בו.
"זהו רכס שמתחיל מעיר דוד, ומגיע עד מוזיאון רוקפלר. מקום המקדש הוא רק אחת מכיפותיו, ולא הגבוהה שבהן. התיאור במסכת מידות מתייחס לכותלי הר הבית ופנימה. שם זה באמת נכון".
מקום התפילה המרכזי של יהודים כיום – רחבת הכותל – נקבע לדבריך בכוונה מול מקום המקדש "האמיתי", אבל העדות הראשונה לתפילת יהודים ברחבת הכותל היא מ־1625. הכותב, רבי דניאל פינצ'י, מתנצל על כך שהמקום נמצא מדרום לקודש־הקודשים, ולא בדיוק מולו: "ועם שנקרא כותל מערבי, אינו אותו חלק שהיה מכוון כנגד קודש־הקודשים, אחרי שאותו המקום חרשוהו לסטים ושם בנו המוסקיטא (מסגד – א"ס) ,ובמקום אבן השתייה בנו מגדל יפה עד מאוד. אומנם הוא כותל מערבי של הר הבית, נשאר לצד ימין ממנו".
"ככה הוא טוען, אבל הרבי מסלונים למשל מתעקש להתפלל דווקא מול אבן מסוימת באמצע הרחבה, הממוקמת בדיוק מול אתר המקדש לשיטתי. ביהדות מתקיימות שתי מסורות סותרות בעניין זה. אחת מהן מזהה את המקדש בכיפת הסלע, והאחרת מדברת על מקום אחר, פנוי וריק ממבנים. אני לא פוסק בהחלטיות בשאלה הזאת, אלא מעלה את הספקות. במקרה יש להצעה החלופית שלי גם יתרונות פוליטיים".
לטענתך, את הכותל המערבי בנו אדריאנוס או קיסרי רומא שאחריו, כשהקימו מקדש אלילי בהר אחרי מרד בר כוכבא במאה השנייה לספירה. אבל לפי המאמר שלך על אזור קשת וילסון, הכותל נבנה לכל המאוחר בסוף המאה הראשונה.
"אני מנסה לטעון שהרומאים בנו את כל זה. תהליכי הבנייה בעולם העתיק היו ארוכים בהרבה מאשר בימינו. אדריאנוס החל תהליך של הקמת מקדש ליופיטר, אבל לדעתי כבר טיטוס פתח במאמצים להפקיע מהיהודים את המקום, ולא השאיר זכר לנוכחות יהודית. מה שמדהים הוא שזה מופיע במפורש בזוהר על הפסוק 'טבעו בארץ שעריה', שכל המקדש שקוע במתחם שבנו גורמים זרים".
הסלע של יופיטר
כיפת הסלע לשיטתו נבנתה במקורה בידי הרומאים כחלק ממקדש יופיטר שייסד אדריאנוס, ובנויה בתבנית רומית. הוא מצביע על שיטת בנייה דומה מאוד לזו של הר הבית ומערת המכפלה, שאפשר לאתר גם באלוני־ממרא, בכנסיית הקבר ובמקדש האלילה אפרודיטי שהיה שם קודם לכן, בכנסייה הרוסית בעיר העתיקה ובמקדש יופיטר בבעלבכ בלבנון, שנבנה בידי הרומאים. "ברור שמתחם אל־אקצה וכיפת הסלע בנויים בסגנון דומה למקדש יופיטר בבעלבכ. זה בכלל לא סגנון מוסלמי, הכול רומי".
האדריכל טוען מצד אחד שכיפת הסלע היא מקום מצודת אנטוניה שבנה הורדוס, וכראיה לכך מצביע על חפיר העובר מצפון לרחבת כיפת הסלע שנראה בשטח עד המאה ה־19. מצד שני הוא טוען שהמצביא הרומי פומפיוס, שכבש את הארץ בשנת 63 לפני הספירה, סתם את החפיר הזה הרבה לפני שאנטוניה בכלל נבנתה. הוא מסביר את הסתירה בכך שלפני אנטוניה ניצבו באותו המקום מצודות שבנו שליטים קודמים, ובהן למשל הבירה הפרסית. הוא טוען שהחפיר שסתם פומפיוס שב ונפתח בידי הורדוס כשבנה שם מצודה.
התיאוריה שלך בנויה מהנחות על גבי הנחות שלא הוכחו.
"ברור שזה חפיר צבאי שנועד להגן על בית המקדש. לא ייתכן שהוא הגן על אנטוניה מכיוון המקדש, כי היא זו שהייתה אמורה להגן על בית המקדש. איך בכלל ייתכן חפיר בתוך המתחם שהורדוס יצר? הוא הרי צריך להימצא מחוץ להר הבית, ומכאן שלא הורדוס יצר את המתחם שאנו מכנים 'הר הבית'. אולי כל המסורת שלנו בנויה מהנחות על גבי הנחות ללא בסיס?"
מקובל שאת מפולות האבנים בכותל המערבי יצרו הרומאים בחורבן כשניסו להחריב את ההר עד היסוד. לשיטתך, שלפיה את כל זה בנו בכלל הרומאים אחרי החורבן, למי אתה מייחס את מפולות האבנים? מי הרס בחמת זעם כזאת את מפעלו של אדריאנוס?
"הארכיאולוג מאיר בן־דב כתב שמתחת לאבני המפולת מצאו חומר ביזנטי. איך זה ייתכן אם זוהי מפולת מזמן טיטוס? אני לא יודע לומר מי הרס אותו, אולי בתקופה הביזנטית. בכל אופן ברור לי שלא יהודים בנו את המתחם שמכונה היום 'הר הבית'.
"יוסף בן מתתיהו כותב שבניין הר הבית הושלם בשנים הספורות שלפני החורבן, וש־18 אלף פועלים נותרו ללא תעסוקה. אבל בכותל המערבי אפשר לראות אבנים שסיתותן כלל לא הושלם".
