היום (ב') קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה דיון מעקב, בשל העיכוב המתמשך בהרחבת סמכויות הוועדה הבין-משרדית לבדיקת מקרי רצח נשים בידי בני זוגן. בדיון נחשף כי הוועדה הבין-משרדית דנה רק במקרים שבהם הוגש כתב אישום, ולא בכל מקרי הרצח. נציגת המשטרה הסבירה את הדבר בכך שזה עלול לפגוע בהליך חקירה. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "בשנים 2022 עד 2025 נרצחו 11 נשים על ידי גברים בעלי רקע נפשי שהיו מוכרים לרשויות קודם לרצח, ואפשר היה למנוע את הרציחות האלה אם הדברים היו נעשים בזמן". הוועדה דרשה ממשרד הבריאות לבדוק האם הסוגיה התקציבית נפתרה ולפעול לקידום החוק שמתעכב.
בדיון השתתפה גם מ', אחותו של מתמודד נפש, שסיפרה את סיפורה האישי שבו אחיה הקטן הרג את אימם. "המקרה אירע לפני 4 שנים הוא אהב את אימי בכל נימי נפשו. ביום אחד איבדתי שני אנשים. הטרגדיה שלנו הייתה צריכה להימנע. אחי היה מאושפז בכפייה שנה לפני הטרגדיה, התברר כי אחי לא היה מטופל כנדרש. אחי הועמד לדין, הוגש נגדו כתב אישום על רצח בכוונה תחילה ונגזרו עליו 12 שנות מאסר".
סעיד תלי, מנהל תחום במשרד הרווחה, ניסה להסביר את ההליך המעכב: "לגבי שנת 2024 התקיימו 6 דיונים במסגרת הוועדה, אחת לחודשיים, ודנו ב-13 מקרי רצח מתוך 30 מקרים שהיו במהלך השנה". לדבריו, הקושי המרכזי של הוועדה נובע מכך שמשרד הבריאות לא יכול להעביר להם מידע, וכדי שהם יוכלו לקבל יותר מיידעים נדרש תזכיר חוק זכויות החולה. "כשאנחנו יודעים על התמודדות נפש, מסתבר לנו שהמקרה אולי יכול היה להימנע. מתמודד נפש נמצא בקהילה, והערכת המסוכנות שיכולה להדליק אורות אדומים אינה מעודכנת".
ח"כ הרכבי הקשתה: "יש פער בין מספר המקרים שדנתם בהם למספר המקרים שנרצחות על ידי בן משפחה. הייתם אמורים לדון בתום כל מקרה". תלי השיב: "כשאני לא מקבל מהמשטרה עדכון כי מדובר ברצח אלימות במשפחה ושיש כתב אישום, אני לא יכול לדון על המקרה". ח"כ הרכבי: "ב-13 מקרים היו מקרי אלימות במשפחה?". תלי: "ככל שאין חשוד וכתב אישום, אנחנו לא יכולים לדון על זה".
טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים: "הוועדה הבין משרדית לא מפרסמת מסקנות או לקחים ברמה השנתית. חשוב לדעת האם הם מתכנסים, וצריך לדעת מתי יתפרסם דו"ח שסוקר את עבודתם. דיברנו על תזכיר הצעת חוק ממשלתית כבר לפני שנה, ולא ברור למה יש השתהות כה ארוכה".
ד"ר גלי עציון מנעמת: "משפחות שנמצאות בסכנה מגששות באפלה ואין להן ידע וזה מצב מאוד מורכב ובעייתי. יש לנו כלי של איזוק אלקטרוני, ונעשה בו שימוש ב-5 מקרים עד כה". ח"כ מיכל וולדיגר הוסיפה: "כותרת הדיון לא נכונה כי כדי לרצוח צריך כוונה, ומתמודדי נפש לא מתכוונים לרצוח. מי שרצח את אותם נשים זאת מדינת ישראל, כי מתמודדי הנפש יכלו לקבל טיפול וליווי מקצועי, ואז הם לא היו מגיעים למצב הזה. 75 שנה המדינה מזניחה את הצד הזה ושמה אותו מתחת לשטיח, יש פה כתב אישום כנגד המדינה".
ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "לא שמעתי אף פעם שאתם דנים במקרים רק אחרי כתבי אישום. אמרתם שאתם דנים אחרי הרצח. אם יש פענוח וכתבי אישום, ואתם דנים על המקרים שכבר ידועים, אז למה לדון בכלל? מטרת הוועדה שלכם הייתה לחקור האם המוסדות עשו הכול כדי למנוע את מותה של הנרצחת על ידי בן הזוג או בן משפחתה". ח"כ הרכבי הוסיפה שהוועדה אינה צריכה להמתין לכתב אישום: "על פניו אתם יכולים להפיק מידע מניעתי ברגע שיש גופה".
עו"ד שרונה עבר הדני ממשרד הבריאות ניסתה להסביר את העיכוב בהצעת החוק הממשלתית: "יש לנו נוסח מוסכם לתיקון חוק זכויות החולה, והוא היה בדרך לוועדת שרים לחקיקה עוד בשנת 2023, הכולל שני רכיבים שנועדו לפתוח ציר נוסף של פתיחת מידע בטרם הרצח, ורכיב של בדיעבד עם העברת מידע לוועדה. זה היה גמור ובדרך לכנסת, אבל עלו דרישות תקציביות שעצרו את התהליך".
נציגת משרד המשפטים, עו"ד רחל ספירו, מסרה שלמשרדה אין התייחסות תקציבית לנושא. גם עו"ד אפרת ליפשיץ מהמשרד לביטחון לאומי אמרה שהמשרד תמך בקידום הצעת החוק ולא הציב דרישות תקציביות: "הייתה אמירה שייתכנו תוספת משימות למשטרת ישראל, והייתה נכונות לספוג את זה". חברות הכנסת נדהמו מהטענה על דרישה תקציבית שאף משרד לא עומד מאחוריה, ולכן בדברי הסיכום אמרה ח"כ הרכבי כי משרד הבריאות צריך לוודא כי נפתרה הסוגיה התקציבית, ולאחר מכן לפעול לקידום החוק שהנוסח עליו כבר מוסכם.
