אמש (ב') הטילה ארה"ב סנקציות חדשות על איראן, מכוונות נגד חברות ואישים, כולל ראש חברת הנפט הלאומית של איראן, כך הודיעו מחלקות האוצר והמדינה האמריקניות.
הצעדים החדשים פוגעים ביותר מ-30 מתווכים, מפעילי מכליות וחברות שילוח, שלדברי משרד האוצר האמריקאי מקדמים את המסחר שממנו איראן מפיקה את מרבית הכנסות המדינה – כולל למימון מבצעיה הצבאיים. הסנקציות מגיעות לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ החזיר את מדיניות "הלחץ המרבי" מהקדנציה הראשונה שלו, זאת מתוך מטרה לפגוע אנושות במכירות הנפט של איראן ולדחוק אותה לשולחן המו"מ ממקום של חולשה.
"איראן ממשיכה להסתמך על רשת אפלה של כלי שיט, חברות שילוח ומתווכים כדי להקל על מכירת הנפט שלה ולממן את פעילותה החתרנית", אמר שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט לאחר הטלת הסנקציות. "ארה"ב תשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לפגוע בכל היבטי שרשרת אספקת הנפט האיראנית, וכל מי שיסחור בנפט איראני חושף את עצמו לסיכון משמעותי של סנקציות".
בין המופיעים ברשימת הסנקציות החדשה נמצא סגן שר הנפט של איראן וראש חברת הנפט הלאומית של איראן חמיד בוברד, וכן מנהל החברה האחראית על מסופי הנפט האיראניים עבאס אסדרוז. בין היתר אחראי האחרון על המסוף באי ח'ארג, דרכו עובר רוב הנפט האיראני, והמסוף במרבץ "דרום פארס", דרכו מיוצא כל הגז של איראן.
הסנקציות שהושתו מכוונות גם נגד מתווכי נפט מהונג קונג ואיחוד האמירויות, כמו גם מפעילי מכליות בסין ובהודו.
"נמשיך לשבש את מקורות המימון הבלתי-חוקיים המאפשרים את פעילותה הזדונית של איראן," נמסר ממחלקת המדינה בהצהרה נפרדת. "כל עוד איראן מקצה את הכנסותיה מנפט למימון התקפות על בעלי בריתנו, לתמיכה בטרור עולמי או לנקיטת פעולות חתרניות אחרות, נשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לבוא חשבון עם המשטר האיראני".
למרות הסנקציות בהובלת ארה"ב, איראן גרפה 53 מיליארד דולר ממכירות נפט בשנת 2023 ו-54 מיליארד דולר בשנה שקדמה לה, לפי הערכות רשמיות של ממשלת ארה"ב, והתפוקה בשנה שעברה הגיעה לשיאה מאז שטראמפ הטיל מחדש את הסנקציות הראשוניות של "הלחץ המרבי" בשנת 2018. עם זאת, בניגוד לפרסום לפיו סין נמנעת מלרכוש נפט מאיראן במה שנראה היה כיישום הסנקציות האמריקניות, חברת Bloomberg חשפה כי הסינים מצאו דרך להתגבר על כך וכעת הנפט לא נכנס דרך הנמלים הממשלתיים ולא נמכר לגורמים רשמיים, אלא נקלט בנמלים פרטיים, כגון נמל דונגיינג שבמזרח סין.
הכלכלה הסינית הצומחת עושה זאת רבות הודות להפרטת השווקים, בין היתר בנמלים. יש הטוענים כי מגמת ההפרטה בנמלים אף הואצה כחלק מהתוכנית שנועדה להטעות את האמריקנים ולהמשיך בסחר עם איראן באין מפריע. לפי חברת הייעוץ האנרגטי Kpler, ייצוא הנפט האיראני לסין – הלקוחה הגדולה ביותר שלו – אכן חווה ירידה עם כניסת טראמפ לתפקיד, אך מאז הספיק להתאושש משמעותית.
"סין ומדינות נוספות תמכו באיראן זמן רב מדי בניסיון לעקוף את הסנקציות האמריקאיות", אמר יו"ר ועדת החוץ של הסנאט האמריקאי, ג'ים ריש, לאחר הודעת משרד האוצר.
"היפר-אינפלציה מאיימת להקריס את הכלכלה"
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של איראן שיעורי האינפלציה האמירו לאחרונה עד ללמעלה מ-35% בחודש פברואר, הנתון הגבוה בשנה האחרונה. הזינוק, שהתבטא באינפלציה חודשית של מעל 4% החריף את העוינות הציבורית לממסד, במיוחד לאור העלייה הדרמטית במחירי המזון. נתונים רשמיים מראים כי מחירי המזון, שעלו בכ-35.3% הם הגורם המרכזי לעלייה באינפלציה. משקי בית בעלי הכנסה נמוכה הם הנפגעים העיקריים מהמצב הכלכלי.
מחירי הירקות באיראן התייקרו החודש בשיעור אסטרונומי של כ-17%, בעוד שפירות ואגוזים עלו בכמעט 9%. האינפלציה השנתית עלתה בכ-40% בכל אחת מחמש השנים האחרונות, והריאל האיראני איבד 95% מערכו מאז פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018.
קריסת הריאל והאינפלציה הגבוהה הובילו לעלייה דרמטית ביוקר המחיה, כולל הוצאות על מזון, דיור ובריאות, ודחפו יותר מ-30% מהאוכלוסייה אל מתחת לקו העוני.
ביומון האיראני "אעתמאד" הנחשב לרפורמיסטי-מתון, פורסם אתמול (ב') ראיון עם כלכלן מקומי שמזהיר כי היפר-אינפלציה עלולה להקריס את הכלכלה, אלא אם כן יתקיים משא ומתן עם ארצות הברית שיוביל להסרת הסנקציות. "ללא הקלת הסנקציות באמצעות מו"מ פרודוקטיבי -צמצום האינפלציה נראה בלתי סביר," הוא אמר. לדידו, אם האינפלציה החודשית תגיע ל-50%, איראן עלולה להיכנס להיפר-אינפלציה.
כאמור, לפי הנתונים הרשמיים באיראן האינפלציה השנתית עומדת על 35%, אם כי כלכלנים רבים מעריכים כי היא גבוהה מ-40%, בעוד האינפלציה החודשית עומדת על 4%, כך שהגעה ל-50% בחודשים הקרובים היא תרחיש סביר בהחלט.
הנשיא מסעוד פזשכיאן טען כי הבעיות הכלכליות של איראן מורכבות ושורשיות מכדי שהממשל שלו יוכל לפתור אותן, ורמז בעקיפין על השפעתן המכרעת של הסנקציות. בעקבות האיסור של חמינאי על משא ומתן עם ארצות הברית בתחילת פברואר, הביע פזשכיאן תמיכה בהחלטה, והתיישר עם המנהיג העליון. למען הסר ספק, הסמכות הקובעת באיראן היא המנהיג העליון והנשיא לא יעשה צעד משמעותי שלא בדעתו של האייתוללה חמינאי, קל וחומר שלא בניגוד מוחלט לעמדתו.
משטר האייתוללות צפוי לאשר את התקציב לשנים 2026-2025, הצפוי להקצות כספים רבים יותר לצבא ולמשמרות המהפכה, תוך שמיליוני העובדים במגזר הציבורי דורשים העלאת שכר משמעותית, כל זאת בתקופה של משבר כלכלי אדיר ומשבר אנרגיה חריף המביא להפסקות חשמל נרחבות, קיצוץ שבוע העבודה והפסקת פעילותם של בתי הספר ומוסדות השלטון במרבית המדינה. הריאל האיראני איבד יותר מ-50% מערכו בששת החודשים האחרונים, מה שמגביר את הציפיות לעלייה נוספת באינפלציה.
נכון לעכשיו, שכר המינימום עומד על כ-120 דולר לחודש, הרבה פחות ממה שנחוץ כדי לקיים משפחה באיראן מרובת הילדים. לא זו אף זו, גם שיעורי האבטלה במדינה, ובפרט בקרב צעירים, מרקיעי שחקים. עוד במישור הפוליטי, בפרלמנט האיראני, המג'לס, דורשים תשובות, כאשר החלו בהליך הדחה כנגד של שר הכלכלה חמתי ואת שר האנרגיה עליאבאדי בעקבות כשלונם להתמודד עם המצב הקשה.
