האם סוף סוף אחד הלקחים המרכזיים ממלחמת רוסיה-אוקראינה ייושם בישראל? למקור ראשון נודע כי במשרד הביטחון נערכים להרחבת השימוש של צה"ל ברחפנים תוקפים, כולל הקמת פסי ייצור מקומיים בעלי הספק גבוה, כדי שכבר בשנה הקרובה, 2025, ייכנסו הרחפנים ליחידות הצבא.
במפא"ת (המִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, פרסמו בשבוע שעבר קול קורא המיועד לחברות, גדולות וגם קטנות, לספק מידע בנוגע לראשי קרב ומרעומים "זולים, עמידים, וזמינים בהיקפים גדולים", כשהמטרה היא "הרחבת הפריסה של רחפנים בכלל ורחפנים תוקפים בפרט".
לפי הקול קורא, מדובר ברחפן מסוג FPV – first person view, קל משקל, קטן שיכול להיכנס לחללים זעירים, ושמהירותו מגיעה לעד 200 קמ"ש. המפעיל שלו מרכיב משקפיים מיוחדים שמראים לו את נקודת המבט של הרחפן עצמו. ה-FPV הגיע מעולם מירוצי הרחפנים והפך בשנים האחרונות לנשק צבאי, כשהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרמה לעליית מדרגה ביכולותיו ובדרכים להשתמש בו, בעיקר בשל התפוצה הרחבה שלו ומחירו הנמוך. הרחפן משמש גם את ארגוני הטרור באזורנו, כפי שחווינו בשבעה באוקטובר, כשחמאס הפעיל רחפני נפץ נגד עמדות התצפית, עמדות רואה-יורה וטנקים, והסב להם נזק גדול.
צה"ל משתמש בכמה סוגי רחפנים, והשימוש בהם עלה מאוד במהלך מבצע "חרבות ברזל". הם משמשים בעיקר בסריקת מבנים ומנהרות לפני כניסת הכוחות. בצה"ל יש גם מספר רחפנים שמשמשים לתקיפה בצורות שונות, בעיקר ב"התאבדות" על האויב והטלת רימונים או ראשי קרב על המטרות. למרות שהשימוש בהם ככלי תקיפה עלה בכל העולם, בישראל לא הרחיבו את הפן הזה באופן משמעותי, והוא נמצא בעיקר בידי יחידות מיוחדות או מאולתר ביחידות מילואים, ששילבו כלים ויכולות מהעולם האזרחי ממנו הם באים.
כעת, באיחור משמעותי, הבינו במערכת הביטחון שהרחפנים הם בשורה של ממש בשדה הקרב והם מזהים את המגמה העולמית בתחום. בעקבות זאת החליטו לבחון את ההצעות והמידע שיש בשוק הישראלי, ולאחר מכן להבין האם צריך לצאת למכרז או לבחור בספק יחיד. הכיוון הוא ללכת לייצור תעשייתי, כשהתהליך הנוכחי ייגמר באמצע החודש הבא, ותוך שבועות ספורים תתקבל ההחלטה. גורמים המעורים בנושא אמרו למקור ראשון שכיוון שמדובר ברחפנים זמינים מאוד, ייתכן שתוך חודשים ספורים כבר יוקמו פסי ייצור שיחברו לרחפנים אזרחיים ראשי קרב. אגב, המחקר שעוסק בהגנה מפני רחפנים כבר נמצא בשיאו במערכת הביטחון ונבדקים מספר כיוונים.
בקול קורא שהתפרסם גם ברשתות החברתיות, באופן גלוי לחלוטין, מוצגת הדרישה כי ראשי הקרב שיחוברו לרחפנים יהיו בגדלים שונים ולמטרות מגוונות: מראש קכב קטן במשקל 200 גרם ועד לראש קרב גדול במשקל תשעה ק"ג – שיכול לחדור קיר בלוקים בעובי 20 ס"מ ולהשמיד תכולת חדר בגודל 9 מ"ר. נוסף על כך, מצוין כי "הרש"קים יכללו חנ"ם (חומר נפץ מרסק, י"א) וקוביות רסס בהתאם למשקלם… שיגרום לקטלניות אפקטיבית מקסימלית". כמו כן, מפורטים סוגי מטרות, כמו "מטרת אדם סטטי", "מטרה בחדר" ו" מטרת רכב פרטי או מסחרי קטן, במהירות של עד 60 קמ"ש".
קצינים בצה"ל שבקיאים בתחום, אישרו שרחפני ה-FPV שימשו במלחמה גם כרחפנים מתאבדים, אחרי שחיברו להם בצורה מאולתרת חומרי נפץ ואמצעים נוספים שיצרו תוצאה הדומה לרימון רסס. "הרחפנים האלה נושאים כמות יחסית קטנה של חומר נפץ, אבל בגלל שהם יכולים להיכנס בפתחים צרים אז הפיצוץ שלהם בחלל סגור כמו חדר או טנק יוצרים הדף ונזק עצום".
הם אומרים שהיו לא מעט מקרים של נפלים בגלל האלתור שהם עשו, "זה היה חובבני, טוב שהחליטו להסדיר את התחום". לדבריהם, מדובר בתחליף ראוי לכלי נשק אחר – טיל "גיל". שניהם מיועדים לפגוע במטרות בטווחים דומים, אך יש שני הבדלים עיקריים ביניהם: המחיר, שעומד על 4,000 שקלים לרחפן, לעומת מאות אלפי שקלים לטיל גיל. כמו כן, המשקל הכולל של הטיל עומד על 26 ק"ג, מה שמקשה על נשיאת כמות גדולה של טילים, זאת לעומת משקל של פחות מקילו לרחפן אחד, מה שיכול לאפשר נשיאה של עשרות פריטים במחלקה ייעודית.
