מי שצפה בסרטו החדש (והמעולה) של אדוארד ברגר "עד שיצא עשן לבן", שהושק בתזמון די מצמרר ועוסק בטווח הזמן הנקרא "קונקלווה" שנמשך בין מותו של האפיפיור המכהן למינויו של האפיפיור הנכנס, יודע היטב שבחירתו של מנהיגה של הכנסייה הקתולית לא מבוססת רק על ערכים דתיים, אלא גם ובעיקר על שיקולים כלכליים ועל אינטרסים פוליטיים.
מה שראינו על המסך הגדול צפוי להתרחש במציאות, בין קירות הוותיקן, בימים הקרובים. החל מקרבות אגו, דרך מאבקי כוח ועד חשיפת שערוריות פנימיות לכנסייה. מי שייבחר לתפקיד החשוב והבכיר בנצרות, יכריע על גורלם של 1,4 מיליארד קתולים הפזורים ברחבי העולם ויגדיר את המדיניות החדשה (או הישנה) של הוותיקן: האם הוא יהיה שמרן יותר או ליברלי יותר.
השנה, כל זה מקבל משמעות נוספת. הכנסייה ברומא נערכת בימים אלה ממש לאחד האירועים הדתיים הגדולים ביותר בשנים האחרונות – שנת היובל הקתולית, שתמשוך כ־35 מיליון מבקרים לעיר. החגיגה שמתקיימת אחת ל־25 שנה, צפויה הפעם להיות גדולה אף יותר בצל מינויו המסקרן של אפיפיור חדש. בינתיים, כל מה שמעסיק את הוותיקן זו שאלה אחת: מי יהיה האפיפיור הבא?
È tra le braccia del Padre.#PapaFrancesco pic.twitter.com/0Gsni90aCP
— Vatican News (@vaticannews_it) April 21, 2025
ובכן, ישנם כיום 138 קרדינלים מתחת לגיל 80, הגיל המקסימלי להשתתפות בבחירות. הקבוצה האיטלקית, כמיטב המסורת, היא הגדולה ביותר עם 19 בוחרים. המדינות האחרות המיוצגות ביותר הן ארה"ב (10 בוחרים), ספרד וברזיל (7), צרפת (6), הודו (5), פורטוגל, פולין, קנדה וארגנטינה (4). הקונקלווה יתכנס בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן בתוך 20 יום ממות האפיפיור.
ההצבעה חשאית לחלוטין: כל קרדינל יכתוב את שמו של המועמד הנבחר על פתק ויניח אותו בתוך כד. על מנת להיבחר ולהפוך לאפיפיור החדש, הקרדינל המועמד יצטרך לקבל את תמיכתם של שני שלישים מהמצביעים, כלומר לפחות 92 קולות. אם לאחר מספר ימים לא תהיה בחירה, הקונקלווה יכריז על כללים מיוחדים על מנת להקל על ההצבעה.
המתרחש בקפלה הסיסטינית יתווך למאמינים באמצעות השימוש בעשן: לאחר כל הצבעה הפתקים ישרפו בתנור מיוחד. לבעירה יוסיפו חומר שצובע את העשן העולה: אם לא ייבחר אפיפיור, עשן שחור, וכשייבחר האפיפיור, עשן לבן. עם זאת, רק אחרי שהקרדינל הנבחר יסכים להתמנות לתפקיד ויבחר את שמו הרשמי החדש, הוא יוצג לעולם על ידי הכרזתו ממרפסת בזיליקת סן פייטרו בנוסח "הבמוס פאפם" ("יש לנו אפיפיור").
אז מי יהיה האפיפיור הבא? בין הקרדינלים האיטלקיים, המועמד המוביל הוא הקרדינל מתאו זופי, בן 69, רומאי, ארכיבישוף של בולוניה ויושב ראש הכנסייה האפיסקופלית האיטלקית. הוא ידוע בעיקר בשל מחויבותו לדיאלוג הבין־דתי ומעורבותו בסוגיות חברתיות. הוא נחשב לפרוגרסיבי, אך מאוזן בסוגיות דוקטרינליות. בין היתר, הוא שימש כשליח מיוחד של האפיפיור פרנציסקוס למאבק האוקראיני.
פייטרו פרולין בן ה-70, גם הוא איטלקי, ממלא מזה שנים את תפקיד סגן מזכיר המדינה הוותיקן. תפקידו המרכזי בכנסייה של פרנציסקוס כבר הביא אותו לייצג את הוותיקן במספר אירועים בינלאומיים רגישים, במיוחד עם ממשלות סין וונצואלה. בנוגע לדיאלקטיקה המורכבת בין פרוגרסיביים ושמרנים, הוא עשוי להיות מרכזי – מסוגל לגשר בין חילוקי הדעות בין הקרדינלים.
המועמד האיטלקי השלישי והאחרון הוא פיירבטיסטה פיצבללה, בן 59, הפטריארך הלטיני של ירושלים: נזיר פרנציסקני מומחה בדיאלוג בין־דתי ומעורב ישירות בסכסוך הישראלי־פלסטיני. הוא דובר עברית שוטפת ואחרי טבח החמאס בשבעה באוקטובר, הוא הציע שארגון הטרור יחטוף אותו בתמורה לשחרור הילדים הישראלים השבויים. עם זאת, אחרי מותו של פרנציסקוס, הוא אמר בהתרגשות כי "עזה הפכה לסמל עבור הוותיקן, שתמיד נעמדת לצד החלשים".
דמות בולטת במיוחד במירוץ לכס היא דמותו של הקרדינל לואיס אנטוניו טגלה: פיליפיני, בן 67, ארכיבישוף מנילה לשעבר וראש הדיקסטוריום לאוונגליזציה. שמו של טגל כבר בלט בקונקלווה ב־2013 שבו נבחר האפיפיור פרנציסקוס, ובולט שוב בקונקלווה הנוכחי. הוא ידוע בעיקר בשל קרבתו לעניים ובשל היכולות התקשורתיות שלו. בהחלט מועמד ראשון מסוגו, גם בגלל היותו אסיאתי.
פיטר טורקסון, בן 74, מגאנה, הוא ללא ספק הקרדינל האפריקני המשפיע ביותר בעולם. הוא נחשב לברגוליאני, כלומר ממשיך את דרכו של פרנציסקוס. קולו של טורקסון בולט מאוד בעיקר בכל הנוגע לנושאים העוסקים בצדק חברתי, זכויות אדם, שמירה על הסביבה ודיאלוג בין־דתי. עם זאת, ייתכן והקרדינל הקונגולזי פרידולין אמבונגו בסונגו, בן 65, בעל אוריינטציה פרנציסקנית אך רחוק שנות אור מהרעיונות של פרנציסקוס, יהיה האפיפיור השחור הראשון.
ז'אן־קלוד הולריך, לוקסמבורגי בן 66, נשיא הוועדה של הכנסיות האפיסקופליות של מדינות האיחוד האירופי, ידוע בעיקר בזכות מחויבותו לדיאלוג בין הכנסייה הקתולית למוסדות האירופיים השונים. הוא ליברלי מוצהר שדוגל בגישה יותר מכילה של הכנסייה, תוך פתיחות בנושאים רגישים כמו הומוסקסואליות ותפקיד הנשים בוותיקן. בין כל המועמדים, אולי מדובר בקרדינל הפרוגרסיבי ביותר.
פטר ארדו, ארכיבישוף בודפשט בן 72 וראש כנסיית הונגריה, נחשב למוביל במירוץ לכס בשל הכשרתו האקדמית והדוקטרינלית הרבה. עמדותיו באשר לעתיד הוותיקן שמרניות ביותר, עם אמירות ברורות בכל הנוגע לדוקטרינה ולמוסר: דבר שבהחלט יכול לעודד קרדינלים השואפים להמשכיות עם הכנסייה של האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר – להצביע לו.
הארכיבישוף של ניו יורק, טימותי דולן, בן 75, הוא המועמד הבולט ביותר בין הקרדינלים האמריקנים. הוא זוכה לתמיכה רבה בקרב המאמינים בארה"ב, אבל לא רק אצלם: עמדותיו השמרניות הצליחו לחדור גם לליבם של הקרדינלים הנוסטלגיים שטוענים כי הוותיקן, תחת הנהגתו של האפיפיור פרנציסקוס, הפכה לפרוגרסיבית וליברלית מדי.
ולסיום, אם הקונקלווה ייבחר שוב במועמד מהאמריקה הלטינית, כנראה שאודילו פדרו שרר יהיה האפיפיור הבא. הארכיבישוף בן 75 של סאו פאולו הוא אחד הקרדינלים המשפיעים ביותר בכנסייה בדרום אמריקה. הוא תומך בדוקטרינה החברתית של הכנסייה של פרנציסקוס וקרוב מאוד לעניים, אך נחשב לדמות מתונה יותר מברגוליו ובהחלט פחות מהפכנית.
