במגילת אסתר כתוב שהיהודים קיבלו עליהם את ימי הפורים: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".
לפני שנשאל מה בדיוק אפשר להביא למשלוח מנות, צריך לומר שהמנהג לשלוח מנות כנראה לא היה ייחודי לפורים, אלא המנהג המקובל באותם ימים בחגים: כך בפרק ח של ספר נחמיה, מורה עזרא לעם בראש השנה: "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ", והעם אכן מציית: "וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה". המנהג ככל הנראה נמשך עד לתקופת המשנה, כפי שאפשר ללמוד ממסכת ביצה, העוסקת בהלכות יום טוב, שעוסקת בין השאר בשאלה אילו מנות אפשר לשלוח ביום טוב. עם הזמן המנהג חלף ביום טוב – אבל דווקא בפורים, שבו הוא תוקן כדי להשוות אותו לחגים ה"מקוריים", הוא נשאר. ההיסטוריה ההלכתית פועלת בדרכים מפתיעות.
חכמים למדו מהניסוח "משלוח מנות איש לרעהו" שהמינימום הוא לשלוח לפחות שתי מנות לחבר אחד. שתי המנות צריכות להיות שונות זו מזו – לדוגמה לחמנייה ובשר, או סוגים שונים של סלטים, או דג ואורז, או עוגות וגלידה וכן הלאה. אפשר לשלוח שתי מנות של בשר בטעמים שונים, כגון מנה אחת מבושלת והאחרת צלויה, וכן אפשר לשלוח שני מינים של עוגה, ובתנאי שיהיו שונים בטעמם ומראם.
בקבוק של משקה שיש לו חשיבות, כמו יין או בירה או מיץ טעים (כמו קרטון של נקטר), לדעת רוב הפוסקים נחשב כמנה, ואפשר לקיים את המצווה אפילו בשני משקים. ויש מחמירים שמשקה אינו נחשב כמנה. ואף שהלכה כדעת רוב הפוסקים, הרוצה לצאת ידי כולם ישלח לפחות משלוח אחד שיהיו בו שתי מנות של מאכלים.

כל מנה צריכה להיות כשיעור שאפשר להגיש לפני אורח בדרך כבוד. המשמעות היא שלא יוצאים ידי חובה במשלוחי מנות רבים שמוכרים בחנויות, שכוללים בעיקר ממתקים וקישוטים – הרי אף אחד לא מגיש חפיסת שוקולד או שקית במבה לשולחן של סעודה מכובדת. השנה אפשר ללמוד את העיקרון הזה גם מהלכות פורים משולש – קריאת המגילה ומתנות לאביונים יהיו ביום שישי, אבל משלוח מנות הוא יחד עם הסעודה, ביום ראשון, מפני שעיקרה של מצוות משלוח מנות היא שאדם יסב לסעודת פורים כשעל השולחן יש מנות שונות ששלחו חברים שונים, וכך תרבה השמחה והאחווה.
ולכן לפני שאנחנו אורזים את המשלוח בצלופן יפה, כדאי לנו לעצור ולשאול: האם יש פה לפחות שתי מנות שראויות להגשה בסעודה מכובדת? כמובן, אפשר לשלוח עשרות משלוחים שלא יוצאים בהם ידי חובה, מבוססי חטיפים, כל עוד שולחים לפחות משלוח מנות אחד שעומד בהגדרה ההלכתית. מי שמתארח אצל חברים, יכול להביא איתו מנה עיקרית או תוספת ולצרף סלט, ובכך הוא כבר יוצא ידי חובה.
יש אומרים שכל מנה צריכה להיות בנפח של כשלוש ביצים. ויש מוסיפים שהמנות צריכות להיות חשובות לפי ערך השולח והמקבל, שאם הם עשירים – המנות צריכות להיות חשובות ומשמחות לפי ערכם, אבל אם אין המנות נחשבות בעיניהם, לא יצאו בהן ידי חובה. לכתחילה אכן ראוי להקפיד שבכל מנה יהיה כשיעור שלוש ביצים לפחות, ושהן יהיו חשובות ומכובדות בעיני השולח ובעיני המקבל.