לאחר 471 ימי שבי בעזה, אמילי דמארי (28) עברה סדרת ניתוחים מורכבים בבית החולים שיבא. ״הרופאים והאחיות עשו עבודה מדהימה. הכאב הנורא שהיה לי במשך שנה וחצי בגלל טיפול לקוי בשבי פחת משמעותית; אני מקווה שהיד שלי תחזור לתפקד יותר מבעבר״.
דמארי, שנחטפה לעזה ב-7 באוקטובר, עברה סדרת ניתוחים מורכבים לטיפול בפציעות קשות שנגרמו לה על ידי מחבלי חמאס. דמארי, אזרחית בריטית-ישראלית, נורתה בידה השמאלית וברגלה הימנית מטווח קצר בעת שנאבקה על חייה בקיבוץ כפר עזה. כתוצאה מהירי, איבדה אמילי שתי אצבעות בידה וסבלה מפציעות חמורות שהגבילו את תנועתה. "אני מקבלת לחלוטין את היד שלי, את הכאב ואת הצלקות. עבורי, הן מסמלות חירות, תקווה וכוח", אמרה אמילי בבית החולים.

במהלך ימי השבי בעזה, מחבלי חמאס לא העניקו לדמארי כל טיפול רפואי, למעט בקבוק יוד פג תוקף ותחבושות. למרות הסיכון לזיהום מסכן חיים, היא שרדה את התנאים הקשים – ללא טיפול רפואי מינימלי ואפילו גישה למים נקיים. מנדי, אמה של אמילי, סיפרה כי בתה "נתפרה כמו כרית" על ידי חמאס, וכי הפציעות ביד וברגל הותירו אותה בכאב בלתי נסבל במשך חודשים רבים. לדבריה, העובדה שלא מתה מזיהום קטלני היא בגדר נס רפואי.
אמילי מספרת כי הניתוחים בבית החולים שיבא עברו בהצלחה רבה מהצפוי: "הרופאים והאחיות עשו עבודה מדהימה. הכאב הנורא שהיה לי במשך שנה וחצי – בגלל טיפול לקוי בשבי, ירד משמעותית. עכשיו, עם שיקום ופיזיותרפיה, אני מקווה שהיד שלי תחזור לתפקוד טוב יותר מבעבר".
אמילי ממקדת כיום את תשומת הלב שלה במאבק לשחרור שאר החטופים שעדיין מוחזקים בעזה. "הפציעות שלי היו קשות, אבל אני יודעת שיש כאלה שנמצאים שם במצב גרוע בהרבה, פיזית ונפשית. כל חטוף חייב לשוב הביתה!", היא אמרה.
שניים מהחטופים שטרם שוחררו הם חבריה הקרובים מהקיבוץ, התאומים גלי וזיו ברמן. גלי היה לצידה כאשר המחבלים פרצו לדירתה, והשניים נחטפו יחד. כעת היא פונה למנהיגי העולם בדרישה להגביר את הלחץ על חמאס: "אני מודה לנשיא טראמפ על העסקה שהביאה אותי הביתה, אבל עכשיו חייבים להביא גם את גלי, זיו ושאר החטופים, לפני שיהיה מאוחר מדי".
לאחר שתשלים את תהליך ההחלמה, אמילי מצפה לבקר בבריטניה, להודות אישית לתומכים הרבים שליוו אותה ולהגשים חלום נוסף – לחזור ליציע של טוטנהאם, קבוצת הכדורגל הלונדונית אותה היא אוהדת, ולפגוש את האוהדים שעמדו לצידה. בינתיים, היא ממשיכה במסע ההחלמה שלה וממשיכה להזכיר לעולם את הדחיפות בשחרורם של 59 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה.