היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מסרה אמש (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין את עמדתה בנוגע למתווה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לדברי היועצת, מתווה "לוין-סער" מטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ופוגע במקצועיותה, בעצמאותה וביכולתה לבקר את השלטון. תוצאותיו הקשות של המתווה מחייבות שינויים מהותיים: "שינוי במבנה הוועדה לבחירת שופטים ובדרך בחירת השופטים חייב להיעשות באופן שיבטיח את העקרונות הדמוקרטיים היסודיים של עצמאות מערכת השפיטה ומקצועיותה. הדבר חיוני לשם שימור הפרדת הרשויות במדינה, שימור יכולתה של מערכת המשפט להוות חסם נגד שימוש לרעה בכוח השלטוני, ומימוש חובתה לקיים הליכים מקצועיים, שוויוניים ועצמאיים. כאמור לעיל, מתווה השרים במתכונתו הנוכחית פוגע בעקרונות הדמוקרטיים האמורים וסותר אותם".
"המתווה המוצע הופך את ההסכמות הפוליטיות לכלל ההכרעה בהליך בחירת השופטים, תוך דחיקת השיקולים המקצועיים", כתבה היועצת המשפטית לממשלה, "זאת, מבלי שמוצעות ערובות חלופיות המבטיחות את המקצועיות של השופטים ואת העצמאות של מערכת השפיטה, המאפשרות את ביצוע תפקידיה של הרשות השופטת במשטר דמוקרטי. רידוד ערך המקצועיות בבחירת שופטי ישראל עד כדי העלמתו, לצד הפוליטיזציה של ההליך, מחלישים את הרשות השופטת וסותרים את עקרון הפרדת הרשויות. במצב דברים זה נפגעת יכולתה של הרשות השופטת למלא את תפקידיה הבסיסיים: קיום ביקורת שיפוטית עצמאית על רשויות השלטון כבלם מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני כלפי הפרט, והבטחת יכולתה של מערכת השפיטה להכריע בעניינם של הפרטים בחברה באופן מקצועי ושוויוני, ללא השפעה של שיקולים פוליטיים. כך נגרעת ערובה מרכזית ממארג הבלמים והאיזונים, ללא שיש במודל המוצע כדי להצביע על ערובות חלופיות לכך".
בהרב מיארה מוסיפה עוד, כי "תוצאות קשות אלה מחייבות עריכת שינויים משמעותיים בהסדר המוצע, אשר יביאו אותו להלימה עם העקרונות הדמוקרטיים שעליהם עמדנו לעיל. ניתן יהיה להבנות תהליך סדור להצעת שינויים כאמור בפרק זמן קצר".
במסגרת עמדתה תקפה היועצת גם את החוק לשינוי דרך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים שחקיקתו צפויה להיות מושלמת בקרוב, "עמדתנו מובאת בה בעת שמקודם בכנסת תיקון נוסף המשפיע על מעמדה העצמאי של הרשות השופטת והאיזון בין הרשויות – דרך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. במקביל לכך, ביקשת מאיתנו לקדם תיקון חקיקת יסוד בעניין עילת הביקורת השיפוטית של חוסר סבירות קיצונית. שילוב הדברים מחריף עוד יותר את עוצמת הפגיעה האפשרית ברשות השופטת".
במקביל תקפה היועצת גם את מה שהגדירה "פגמים המשמעותיים במישור ההליכי", בחקיקת המתווה. לטענתה, "מתווה השרים אינו מבוסס על עבודה מקצועית ממשלתית מקדימה. אמנם, לפני מספר שבועות, לבקשתך, בהמשך לשים שערכנו עמך, התחלנו בעבודת מטה לבחינת מודל חלופי לוועדה לבחירת שופטים, אך בהתבסס על הנחות מוצא אחרות שאותן ביקשת לקדם. מתווה השרים החליף הצעת חוק אחרת מטעם הוועדה שהייתה מצויה בהליכי חקיקה לפני כשנה, וכך מדלג ישר להכנה לקריאה שנייה ושלישית. נזכיר, כי הצעת החוק המקורית, שאושרה על-ידי הוועדה לקריאה שנייה ושלישית, הוקפאה בשעתו על-ידי הקואליציה, על רקע מחאה ציבורית רחבה שהתעוררה. הצעת החוק שאושרה לפני כשנה בוועדת החוקה אמנם עסקה בוועדה לבחירת שופטים אבל כללה הסדר מהותי שונה לחלוטין.
השימוש בפלטפורמה של הצעת החוק מטעם הוועדה, שכאמור הוקפאה, לשם קיום הליך חקיקה מזורז במתווה השרים, מעורר קושי תהליכי רב".
"ניתן לרפא את הפגמים התהליכיים, למשל, בדרך של מעבר למסלול של הצעת חוק ממשלתית או בדרך של הקמת ועדה ציבורית אשר המודל המוצע יובא בפניה לבחינה. ועדה שכזו, שתהיה מורכבת ממומחים ממנעד השקפות ודיסציפלינות, תוכל לבחון את המודל ואף להציע מודלים חלופיים. ניתן יהיה לבקש מוועדה שכזו לעבוד בלוח זמנים קצר מהמקובל", ציינה היועצת.
