64 ישראלים נרצחו ועוד 19 נחטפו מכפר עזה בשבעה באוקטובר – שניים מהם עדיין נמצאים בשבי – גלי וזיו ברמן. זה המחיר של כישלון צה"ל בהגנה עליו ששילם קיבוץ כפר עזה. את התחקיר על מה התחולל שם באותו היום ניהל החל מאפריל 2024, אלוף משנה עודד זימן, מפקד חטיבת המילואים 55, שבעצמו פיקד על כפר עזה ב-9 באוקטובר והיה אחראי על פינוי הגופות.
התחקיר מבוסס על מספר רב של ראיונות עם כוחות צה"ל, משטרה, שב"כ, כוחות אזרחיים שלחמו בקיבוץ, תשאולים שנערכו עם חברי הקיבות והצלבות מידע ונתונים עם חומרים רבים נוספים לרבות קטעי וידאו ותמונות ממצלמות תיעוד במערכות הצבאיות, התכתבויות ווטסאפ ושיחות טלפון. גם חקירות מחבלים שנתפסו, ולהבדיל – שיחות עם תושבים שחזרו מהשבי.
התחקיר מתפרס מהשבעה ועד ה-10 באוקטובר, יום שלישי בערב.
עם הצגת התחקיר היום (ב'), בצה"ל מודים כי העובדה שהתחקיר התחיל שבעה חודשים אחרי אותו יום, גרם לכך שהראיות היטשטשו והתשתית הראייתית בחלקה כבר לא הייתה קיימת כי ניקו ופינו לא מעט ממה שקרה שם.
הגזרה הייתה תחת גדוד 13 שיושב במחנה נחל עוז, וכפר עזה היא תחת פיקודו של מפקד פלוגה ב', רס"ן שילה הר אבן. במוצב נזמית שליד אנדרטת חץ שחור יש באותה השבת טנק ונמ"ר – חצי מהסד"כ הרגיל. בדרום הגזרה יש את מוצב סחף ובו שני טנקים ועוד שתי פלוגות במוצב עלומים ובמוצב פגה.
בחמ"ל אין רכיבי הגנה, והנשקייה נמצאת ליד חדר האוכל כבר משנות ה-50, ומסומנת אפילו בגוגל מפות. המחבלים כיוונו לשם
התחקיר מצא שגדוד 13 שעלה לגזרה באמצע חודש יולי, ביצע את כל ההכנות והתרגילים, כולל תרגול פשיטה על קיבוץ מפלסים הסמוך. עיקר העיסוק שלהם בהתחלה היה הפרות הסדר על הגדר, ופחות התייחסות ליישובים בישראל. לפי התחקיר, כל המוצבים בגזרה נפלו תוך שעות ספורות, ואוגדת עזה הוכרעה בשעתיים הראשונות. הסמג"ד שפיקד על האזור נפצע קשה, המ"פ שילה נהרג ולא היו מפקדים יותר במרחב. מ"פ המסייעת רס"ן דניאל בוני הצטרפו אחרי מספר שעות ללחימה בכפר עזה.
אין הרבה אמצעי ביטחון בכפר עזה. יש גדר אינדיקטיבית, אבל אין הרבה מצלמות אבטחה בהיקף או בתוך הקיבוץ. המצלמות לא מקליטות אלא רק משדרות אחורה. יש מצלמות באזור התעשייה ובחווה הסולארית שמקליטות וכמובן מצלמות אבטחה פרטיות של התושבים. בחמ"ל אין רכיבי הגנה, והנשקיה נמצאת ליד חדר האוכל כבר משנות ה-50, ומסומנת אפילו בגוגל מפות. המחבלים כיוונו לשם. לקיבוץ יש שבעה שערים – שלושה לכיוון הרצועה, שניים בצד מזרח ועוד שניים דרומיים.
בכיתת הכוננות יש 15 חברים, 14 מהם נמצאים בקיבוץ באותו בוקר, ושבעה מהם נפלו בשעה הראשונה. הנשקים שלהם מאופסנים בנשקייה, למעט הנשק של הרבש"ץ שחר אביאני. שנחשב למצטיין וכך גם עולה בעדויות. לכיתת הכוננות אין מכשירי קשר, כי צה"ל רצה להכניס מערכת חדשה אבל כזאת טרם סופקה.
תיק הגנת היישוב: לכל יישוב יש מסמך שמגדיר את ההגנה ותפיסת הביטחון שלו. התיק של קיבוץ כפר עזה עבר תיקוף באוקטובר 2022, ונחתם על ידי מח"ט הצפונית באותם ימים, אל"מ עמי ביטון. בתיק לא מוגדר איום הייחוס, יש מקרים ותגובות אבל שיטת ההגנה מאוד חסרה. אין התייחסות לממד האזרחי, לפינוי ולתושבים. לא נוגע בממשק עם צוות הצח"י, ואין הגדרות כוננות ונשקים. רק ניתוח קרקע ועמדות בקיבוץ. המסמך מוגדר כ"חסר מאוד". ביטון לא תוחקר.
בקיבוץ יש 950 תושבים, ובאותה שבת כנראה ש-800 מהם היו. 62 תושבים ועובדים זרים נרצחו, ובהמשך אלון שמריז ויותם חיים שנחטפו – נהרגו מאש כוחותינו ברצועה אחרי שברחו משוביהם. 19 חטופים, 18 פצועים קשה. מלבד הנופלים מכיתת הכוננות, עוד שישה תושבי הקיבוץ נהרגו בשירותם הסדיר, ו-18 חיילי צה"ל נפלו בקרבות בכפר עזה, כולל יונה בריף שנפצע קשה ונפטר אחרי יותר משנה.
היקף הנזק בקיבוץ: 26 אחוזים מהבתים מוגדרים עם נזק כבד. 10 אחוזים בינוני, 61 קל, אחוז אחד לא ניזוק כלל. אבל בסוף כל הקהילה נפגעה. לא מדובר בשכונה אחת או ברחוב אחד שנפגעו. החטופים כולם מהשכונות הצפוניות שקרובות לעזה, בעיקר שכונת "דור צעיר". מ-10 בבוקר עד 12 בצהריים היו החטיפות. היה עוד ניסיון אחד לקראת הערב שנכשל.
חיל אוויר:
7 תקיפות של כטמ"מים – 6 באותו יום, עוד אחד למחרת.
כוחות שלחמו בקיבוץ: כוחות מ-24 יחידות ומסגרות שונות.
מהלכי הקרב של האויב: כפר עזה נמצאת מול חטיבת העיר עזה. הגיעו סך הכל 250 מחבלים. שלוש מחלקות נוחבה מדרג' תופאח – 80 עד 100 מחבלים. שתי מחלקות נוח'בה מגדוד אל פורקאן/נאצר רדואן – 40 עד 65 מחבלים, 80 נוספים ללא שיוך ארגוני. כמעט ואין בוזזים שהגיעו לעומת שאר המקומות. רוב המחבלים הגיעו חמושים במטרה אחת: לרצוח ולחטוף. צה"ל שבה שלוש מחבלים באותו יום בכפר עזה ועוד אחד בהמשך התמרון. הם מעידים שהפקודה הייתה לרצוח וכמה שיותר. מדובר בכמות גדולה של מחבלים ביחס לגודל הקיבוץ.
היערכות מקדימה דרג' תופאח: חלק נדרכים כבר בלילה שלפני. היו מוכנים ליציאה עם תחילת המתקפה, שאר המחבלים נערכים רק לאחר תחילת המתקפה. בעיקר המפקדים ועוד מחלקה מוגדלת. זה הגל הראשון.
היערכות מקדימה נאצר רדואן: דרג המפקדים נדרך לאורך הלילה. חלק מהמחבלים ערוכים ליציאה עם תחילת המתקפה. הדרג הזוטר הופעל אחרי המתקפה.
אין כמעט ירי תלול מסלול על הקיבוץ עצמו.
ב-6:42 שלושה "בקאיים" – מצנחי רחיפה, נוחתים בתוך כפר עזה. שלושה נוספים נוחתים בנתיב העשרה. ההערכה היא שעל כל אחד מהם היו שני מחבלים. רוב המחבלים יוצאים מהפרצה לגדר – נעים בשני נתיבים לקיבוץ.
ב-6:43 הגדר נפרצת בקו דיווח 66.
גל ראשון – 6:50 עד 8 בבוקר. כ-80 מחבלים. מחלקה מדרג' תופאח (40) ועוד מחלקה קטנה מנאצר רדואן (30) ומצנחי הרחיפה.
עד 8:30 בבוקר נרצחים 37 תושבים. מעריכים שהמחבלים ידעו ללכת לנשקייה בבוקר, גם מהמפות אבל גם מהפועלים העזתים שעבדו בקיבוץ והעבירו מידע
גל שני – שתי מחלקות מדרג' תופאח (50), 7:30 עד 9, מחלקה מנאצר רדואן (30) ב-10:00, מחבלים ללא שיוך – 80.
אחרי מספר ימים נאספו 110 גופות מחבלים בתוך הקיבוץ, ועוד כ-50 במרחב בין הקיבוץ לגדר. כ-60 מחבלים חוזרים ללא פגע לעזה.
ממצאים על האויב: לא מעט פריטי מודיעין. מצאו תכנית פשיטה על קיבוץ סעד, לא תכנית על כפר עזה. חלק מהמחבלים כנראה היו צריכים להמשיך, יכלו להקיש על פקודת המבצע. נמצא בעזרים וטלפונים – צירים לשדרות.
6:42 עד 6:45 בבוקר – המצנחים נוחתים בצפון הקיבוץ. רועי עידן רואה ומצלם. הוא מחזיק את ביתו אביגיל. מחבל יורה בו, ומסמן לאביגיל לברוח.
6:54 – פריצה של השער הסולארי בצפון-מזרח הקיבוץ של הטנדר הראשון עם מטען חבלה. טנדר שמגיע לשער השני בהרחבה מגלה שזה פשפש קטן ואין אפשרות לכניסת רכבים שם. אז פורקים שם מחבלים והטנדר ממשיך לשער של החווה הסולארית. הטנדר נכנס, נוסע על ההיקפי, רוצחים את דוד קציר ז"ל והם ממשיכים רגלית.
עד 8:30 בבוקר – נרצחים 37 תושבים. מעריכים שהמחבלים ידעו ללכת לנשקייה בבוקר, גם מהמפות אבל גם מהפועלים העזתים שעבדו בקיבוץ והעבירו מידע.
9:55 – נפרץ השער של דור צעיר בצפון-מרכז. עוד 150 מחבלים נכנסים, עם הרבה רכבים – לפחות 8 עד 10 רכבים. הם מתרכזים בשתי נקודות מרכזיות – בדרום הקיבוץ, ועוד נקודה בצפון מחוץ לקיבוץ. בשלב הזה רואים את ריכוז הרצח והחטיפות בצפון הקיבוץ.
מ-12:00 – מתחילה נסיגה וכמות המחבלים יורדת אבל גם התבצרות של מחבלים שנערכים מחדש. יש עדויות לאחד המג"דים בגבעתי שנכנס לקיבוץ, שומע ממוטורלה של מחבל שמדווח אחורה שהוא נשאר בקיבוץ להיערך. בלילה יש עוד כ-50 מחבלים בקיבוץ. המחבל האחרון שחוסל הוא רק בשלישי, ה-10 באוקטובר ב-17:00 בערב.
מאפייני אויב:
ניוד – מצנחי רחיפה, טנדרים, אופנועים, פרייבט, באים ברגל – שני ק"מ מהרצועה. רבע שעה הליכה מחציית הגדר.
אמל"ח – מצויידים היטב – קלאצ', מקלעים, מטולים, רימונים, מטענים שחלקו חומשו והוטענו. הרבה מאוד תחמושת.
תקשורת – מוטורלות. מדברים אחד עם השני ואחורה למפקדות חמאס ברצועה. לא מוצפנות. טלפונים סלולריים.
עזרים – לא מצאו הרבה. חסרים בעניין הזה. מה מצאו – שפה משותפת – שערים, קווי דיווח וצמתים. אין נקודות ציון ספציפיות בקיבוץ. אין ממצא שתומך את זה שהם יודעים מי גר איפה. פקודת המבצע על קיבוץ סעד.
ציוד רפואי – לא באים להתאבד אלא לטפל בעצמם. טיפלו בעצמם תוך כדי.
8:30 מגיע כוח צה"ל ראשון, ואז ב-10:30 עוד כוח. ב-2 בצהריים יש 400 לוחמים בקיבוץ. ב-18:00 700 לוחמים בקיבוץ. בערב יותר מאלף לוחמים.
רק מ-12 בצהריים החלו חילוצים ספורים. אחרי 18:30 ועד 8 בבוקר למחרת – חילוץ מרבית התושבים. השלמת החילוץ למחרת עד ראשון בערב. ובשני ושלישי איתור נעדרים. ההיתקלות האחרונה בה היה הרוג לכוחות צה"ל – שני בבוקר, 11:15.
לו"ז:
5:30: הכוחות יצאו מהמוצבים לסיור (מוצב נחל עוז – שילה יוצא עם שלושה רכבי "דוד" לחץ שחור) בוני מ"פ מסייעת ממוצב עלומים לבארות יצחק הישנה עם 4 כלים ממוגנים וקלים, סמג"ד נותר במוצב נחל עוז. מוצב נזמית טנק ונמ"ר. בנוהל שגרה לכוננות עם שחר.
6:29: ירי תמ"ס על המוצבים. דיווחי תצפיתניות על חדירות בגדר.
עד 8:30: הכוחות הגזרתיים שיצאו למשימות – נלחמים בחץ שחור, מוצב נחל עוז, פגה וכביש 25.
מוצב נחל עוז נכבש.
6:30: מפקד אוגדה 146 באותו זמן, תא"ל ישראל שומר, מתקשר לרמטכ"ל הרצי הלוי ואלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן על חדירת הבקאיים, מתקשר למאו"ג עזה אך זה לא עונה לו.
6:45: שילה מנחה את החיילים בסיור לנסוע לכפר עזה. רק דוד אחד מגיע לשם. הוא נתקל במחבלים, וממשיך למוצב נחל עוז. שני רכבים נוסעים לשדרות ללא פקודה.
6:42: אביחי ברודץ' מדווח בקבוצת וואטאספ של כיתת הכוננות על מצנחי הרחיפה.
6:50: טנדרים פורצים את השערים.
6:49: הרבש"ץ והסגן שלו מגיעים לנשקייה, ואחריהם מפקד כיתת הכוננות והסגן שלו. חותרים מיד למגע עם המחבלים של מצנחי הרחיפה.
7:00: אופיר ליבשטיין ראש המועצה האזורית שער הנגב לוקח נשק ורץ לכיוון מצנחי הרחיפה. דקות אחר כך נופל עם טל אילון ואורי רוסו.
תוך עשרים דקות כמעט כל כיתת הכוננות עוברת בנשקייה ויוצאים להילחם. אבל ב-8:10 – כיתת הכוננות מפסיקה לתפקד בגלל נפגעיה
7:01: הטנק במוצב נזמית מקבל פקודה בקשר משילה המ"פ – "משימתך הגנה על כפר עזה, תגיע ממערב לקיבוץ, תתמקם שם בעמדות הגנה".
7:25: הטנק מדווח מוקי מזרחית לקיבוץ. "משימתך הגנה על כפר עזה בכל מחיר", מגדיר לו שילה, כשפניו בכלל למחנה נחל עוז שסופג אש.
מח"ט צפונית מדבר עם הטנק ב-10:00, 20 דקות אחר כך מפקד הטנק עולה מול מפקד פלוגת השריון שלו מחטיבה 7 ומקבל משימה לחילוץ צוות טנק אחר שנתקע ליד מוצב סחף בדרום הגזרה ובהמשך יגיע לאזור מסיבת הנובה.
7:28: נרצחת דורית ורטהיים שאחראית על הפצת ההודעות לתושבים.
ב-7:34 אורית בראון מוציאה הודעה שיש מחבלים בקיבוץ, "להסתגר בבתים ולא לצאת".
8:15: המג"ד תומר גרינברג ומחט צפונית נותנים פקודה למ"פ מסייעת בוני לעזוב את נחל עוז ולנסוע לכפר עזה. בוני חובר לנמר ונוסע לקיבוץ.
גזרת ההגנה הגדודית קורסת לגמרי. בשלב הזה יש כ-150 מחבלים בקיבוץ, 37 נרצחים – רוב מעשי הרצח בכפר עזה מתרחשים לפני שהחייל הראשון מגיע.
8:30: בבוקר עד 12 בצהריים. 180 לוחמים נכנסים.
8:33: הכוח של המ"פ בוני מגדוד 13 נכנס עם הנמ"ר לקיבוץ כשהוא דורס את שער בית הקברות. מקבל דיווח בוואטסאפ ממשפחה ומגיע אליה. עושה נסיעה על הציר ההיקפי. אחרי 45 דקות הגיע עוד כוח מהפלוגה וישראל שומר חובר אליהם. אין שילוח מסודר מלמעלה או הכוונה כלשהי.
ב-8:42 הכווינו מסק"ר שהכווין כטמ"ם בתורו על מחבלים מחוץ לקיבוץ ובתוך. סורקים את הרחוב המזרחי של ההרחבה. יש התקלויות ופצועים לגולני שמפונים לבית של שומר ואשתו של המאו"ג מטפלת בהם.
8:40: שלושה חברי כיתת הכוננות של קיבוץ סעד הסמוך מגיעים לכפר עזה בהכוונת עידן שלזינגר מכיתת הכוננות המקומית. שניים מהם נפצעים בהמשך. כוח משולב צבא ומשטרה נכנסים גם הם ללחימה.
9:50: נפרץ השער של שכונת "דור צעיר" – 10 רכבים נכנסים ומתחילים במסע הרג וחטיפות בשכונות צפון הקיבוץ. עד אז לא נחטף אזרח.
כעת יש 250 מחבלים מול 20 לוחמים, יחס של יותר מאחד ל-10.
10:20 – כוח משטרה שהיה סמוך לשער הקיבוץ זיהה רכב חשוד, השיבו אז ופגעו במחבלים. שוטר נפצע וכמה מחבלים חוסלו – העדות היחידה לניסיון של המחבלים לצאת מהקיבוץ.
10:34: 3 זאבים מגיעים לקיבוץ. אחד של סיירת מטכ"ל עם 9 לוחמים, ועוד שניים של יחידת דובדבן שהגיעו מאיו"ש עם 16 לוחמים בעקבות קריאה של לוחם היחידה שגר בכפר עזה והכוונה של חמ"ל השב"כ איתו הם עובדים. שני הכוחות רואים אחד את השני בכניסה אבל לא עוצרים לתיאום וממשיכים פנימה בלי השתהות. דובדבן נכנסים לשכונה הדרומית, פורקים תחת אש כבדה ומתקדמים בין הבתים. יש היתקלות קשה – נופלים שני לוחמים (ויונה בריף נפצע קשה). יש אירוע ירי דו"צ לאזרח שיצא עם רובה ציד ונורה על ידי כוח דובדבן ופונה אחורה.
סיירת מטכ"ל נוסעים עד למזכירות. רצים לפי רעשי הירי. מתפצלים לשתי חוליות, אחת מהן נפגעת מירי של מחבל שהסתתר בבית ארבעה לוחמים – עילי זיסר, טל כהן, הדר קמה ואמיר צור נהרגים במקום ועוד חמישה נפצעים.
10:46: מגיע מפקד מגלן עם 27 לוחמים, ימ"ס דרום (8 לוחמים) ונמ"ר של גולני של 3 לוחמים. הם מתאחדים אבל לא מכירים שום כוח אחר שנמצא בפנים. שום כוח לא הגיע בהכוונה מטכ"לית.
חפ"ק מגד ומ"פ מ-890 מגיעים, מחלקים גזרות מול מגלן וסורקים את אזור התעשייה ואז עוברים ללחימה בשכונה הדרומית.
ב-11:00 מפקד אוגדה 98 תא"ל דן גולדפוס נכנס עם 6 לוחמים ללחימה. ב-11:52 הנחה את מח"ט הקומנדו להגיע לקיבוץ לסייע בניהול הלחימה. גולדפוס ממשיך לעבור בין היישובים כדי לגבש תמונה – כולל נובה ובארי ושם ב-16:00 פוגש את תא"ל ברק חירם ומחלק איתו גזרות. הוא מנסה לשלוח כוחות ומפקדים לכל זירה כדי שיהיה סד"כ ומפקדים בגזרות. שולח קצין קישור לאוגדה כדי להבין את התמונה. רק ב-14:00 מדבר עם פינקלמן.
11:24: סנ"צ שמעון פורטל (קמ"ן מרחב דרום) נכנס לקיבוץ כדי לחלץ את הבת שלו. נלחם, חילץ והכווין כוחות.
11:42: סוואנה עם 6 לוחמי ימ"ס. בפיקודו של ש', אח של אמילי דמארי, נלחמו בחץ שחור ואז מגיעים לקיבוץ.
11:46: כוחות ימ"ס ודובדבן (53 לוחמים) מצטרפים.
12:00: 10 מוקדי היתקלויות בשלב הזה. הכוחות לא מכירים אחד את השני כי כולם רצו פנימה כדי לעצור את המחבלים.
12:50: כוח מדובדבן על בסיס 2 רכבים ממוגנים מגיע לדור צעיר ונתקל במחבלים. למעשה מדובר בכוח הראשון שמגיע לשכונה. כמעט אחרי שכל הרציחות והחטיפות קרו. רוב הכוחות נתקלו בשכונות הדרומיות יותר ונשארו שם, לא מבינים את תמונת המצב או שהלכו על פי דיווחים ישירים של תושבים.
13:45: מפקד ימ"ס ירושלים מגיע לסיוע לדובדבן. רס"ן אור יוסף רן, מפקד פלגת הניוד של דובדבן מנסה להתריע מפניו שהם נכנסים למארב וחוטף כדור ומיד נופל. בשלב הזה מחוץ לשער דור צעיר יש עשרות מחבלים שמנהלים אש.
13:15: כוח נוסף של גדוד 202 (12) לוחמים, מנסה להגיע ל"דור צעיר". תא"ל שומר חובר אליהם. בדרך יש התקלות מאש של מקלעים ורימונים. שני לוחמים נהרגים. הם נבלמים ולא מצליחים להתקדם.
13:52: סיירת מטכ"ל עם 23 לוחמים, מג"ד 13 תומר גרינברג שהגיע מהבית עם 15 לוחמים על בסיס נמ"ר, ודובדבן (19) מגיעים לדור צעיר.
14:02: מגד 13 מנחה את הנמ"רים לנגח את המבנים במטרה לפרוץ פתחים בקירות ולאתר מחבלים. הצוות ממטכ"ל עוזב לשכונה הדרומית. סורק עוד כמה שעות. מפקד הכוח בדרגת סא"ל, מבין שהוא פחות רלוונטי בכפר עזה, מקבל משימות אחרות בבארי.
14:05: כוח של חטיבת גבעתי עם המח"ט ושני גדודים (180 לוחמים), שהיו מוכנים לתרג"ד ברמת הגולן, יורדים דרומה. מח"ט הצפונית אומר להם להגיע לכפר עזה. הם נכנסים ללחימה בשכונה הדרומית. לא מכירים שום כוח בפנים. מג"ד 202 עם 39 לוחמים חובר אליו שם. חוטפים אש כבדה. שלושה לוחמים נפצעים. כוח של השב"כ עם רכבים ממוגנים נכנסים (8 לוחמים), לוחם אחד נופל.
15:15: שלדג עם 37 לוחמים שמגיעים במסוקים מפלמחים, נכנסים לשכונת הסטודנטים ופועלים תחת דובדבן. הם הכוח הראשון שהגיע בהכוונה מסודרת מלמעלה. כוח של הגדעונים ושב"כ (25) מפנה פצועים ומסייע בלחימה מול מחבלים. בעקבות ירי כטב"ם ליד בית, שלושה מחבלים יוצאים ומסגירים את עצמם.
15:55: מגיע כוח מגלן עם 119 לוחמים.
16:00: יהל"ם 43 לוחמים, צוברים כוח בתחנת דלק ונכנסים בתיאום מח"ט הקומנדו.
17:00: מח"ט גבעתי מחלק גזרות בקיבוץ.
17:15: מפקד דובדבן נותן פקודה לכל הלוחמים שלו לנוע לכיוון שכונת "דור צעיר".
17:18: 55 לוחמים מההכשרה של סיירת נח"ל פועלים תחת מח"ט הקומנדו.
17:52: רכב שנוסע לעבר הכוחות חוטף אש. מתברר שיש שם אזרח שנחטף בחיים ונכפת על רצפת הרכב ונהרג מאש כוחותינו. אליהו אורגד ז"ל, והוא האזרח היחיד שנהרג מאש דו" בקיבוץ.
18:00: שלושה טנקים מגדוד 53 מגיעים לקיבוץ.
בשלב זה יש עשרות מחבלים בקיבוץ, וכ-720 לוחמים. הלחימה עדיין לא מנוהלת. יש מספר תקיפות של חי האוויר אבל הם בהכוונת הלוחמים בשטח או השב"כ.
18:30: תומר מג"ד 13, עוזב את השכונה הצפונית ומגיע להרחבה כדי לחלץ משפחות. ב-8 בערב הוא מגיע לבית משפחת ברדיצב'סקי, שם ההורים איתי והדר נרצחו, והוא מחלץ את שני התאומים בני עשרה חודשים – רועי וגיא, ומעביר אותם לעידו שמריז. הוא מקבל הנחיה לסגור את הגדר ולבודד את המרחב מפני חדירת מחבלים וניסיונות בריחה.
18:41: חטיבה 55 עם 330 לוחמים יצאו עם האמרים מצומת ביל"ו. הוכוונו לכפר עזה על ידי גולדפוס. חיסלו מספר מחבלים, סרקו את אזור התעשייה, ומחלצים תושבים משכונת הקרווילות.
19:00: נפתח חפ"ק של מחט הקומנדו בתחנת הדלק. בהמשך (21:00) נפגש עם מחט גבעתי פיזית ותיאמו את המשך הלחימה. עוד לא מיוצב, יש כוחות שנותרים בחוץ. אבל כבר יותר טוב.
22:00: מגיע שופל צבאי יחד עם כוח של דובדבן – יוצרים פתחים, תושבים יוצאים ומחולצים לאט לאט. כוח מיהל"ם מחלץ במהלך הלילה תושבים.
23:00: מתחיל הפינוי המשמעותי של התושבים בהנחיית מח"ט גבעתי. פינוי מורכב, אחרי הזדהות כוחותינו התושבים פותחים דלתות. הרוב רגלית מתפנים רגלית בין הגופות הפזורות ועד לתחנת הדלק בצומת כפר עזה.
הגעת כוחות הביטחון ליישוב – החלה בצורה לא סדורה, לא מנוהלת, ללא פו"ש. הלוחמים הגיעו לכפר עזה באופן עצמאי, ללא קבלת פקודה, חלקם ללא ציוד לחימה מתאים. נלחמו בחירוף נפש ללא הבנת תמונת מצב, לא של המחבלים ולא של תושבי הקיבוץ
לאורך הלילה עוד היתקלויות ספורות בשכונות הצפוניות וזיהוי כוחות באזור הגדר. הכוחות מציבים מארבים ויש התקלויות גם שם.
נירה שפק ויוני פלד תושבי הקיבוץ, בפעם הראשונה מגבשים תמונות מצב אזרחית יחד עם צהל בתחנת הדלק. עדיין יש עשרות נעדרים שלא יודעים מה מצבם – עד יום שלישי זה המצב.
5 בבוקר ביום ראשון – כוח של שייטת 13 עם 37 לוחמים נשלחים לבריכה של הקיבוץ. עדיין עשרות מחבלים בקיבוץ.
ראשון מ-8 בבוקר עד שני ב-7 בבוקר
לא מעט כוחות מגיעים, עדיין בלי הכוונה מלמעלה. בהמשך יש היתקלויות בכל רחבי הקיבוץ. מזהים גופות של מחבלים ואזרחים.
ב-12 בצהריים – פלוגת שריון מגדוד 46 נעה על זחלים מנחשונים עד כפר עזה.
בראשון בלילה, מסתיים מאמץ פינוי התושבים מהקיבוץ ומתחיל מאמץ חיפוש ואיתור נעדרים ומנותקי קשר כדי לגבש תמונת מצב אזרחית. מפקד תא השליטה של דובדבן יוזם הקמת קבוצת וואטסאפ של ארגון הכוחות בקיבוץ. במהלך הלילה – נשלחות המון הודעות לא מבוססות, "עשרות מחבלים חודרים דרך מנהרה ליד הקיבוץ" ועוד. משפיע באופן משמעותי על לחימת הכוחות כי חושבים שיש עוד המוני מחבלים במרחב.
4:00: כוח שייטת 13 נשלח לסרוק את הבתים אחר נעדרים, יחד איתם נירה שפק.
שני בבוקר עד שלישי בערב
שני, 11:45 – הלוחם יותם הלל שנמצא בהכשרת סיירת נח"ל, נופל בהיתקלות.
שני ב-20:00 – התקלות אחרונה אחרי תפיסת הגזרה של חטיבה 55.
יום שלישי ב-6 בבוקר: מתחילים לעסוק בפינוי גופות, הכנסת עיתונאים בינלאומיים לסיקור וסיום פינוי כל הגופות. האחריות למקום עוברת לחטיבה 5.
17:00: חיסול המחבל האחרון.
הפעלת חיל האוויר: סך הכל היו 38 תקיפות כטב"ם, 15 מסק"ר, 10 מטוסי קרב.
גופות מחבלים: 101 בתוך הקיבוץ. עוד 50 מחוץ לקיבוץ רובן מהאוויר.
מסקנות:
הקיבוץ נמצא ללא כוחות צבא עד 8 וחצי בבוקר, כשכיתת הכוננות מתריעה ונלחמת לבד בחירוף נפש.
קריסת המערכת הגזרתית. אוגדת עזה והחטיבה הצפונית הוכרעו בשעות המוקדמות מאוד.
ההפתעה הטקטית – חוסר יכולת לגבש תמונת מצב אויב בקיבוץ ולהעריך את יכולותיהם ולגבש תמונת מצב האזרחית.
פער גדול ועמוק בכל מה שקשור לתודעת המכשול – תודעת הכוחות הוא שכל אירוע ייעצר במכשול.
הגעת כוחות הביטחון ליישוב – החלה בצורה לא סדורה, לא מנוהלת, ללא פו"ש. הלוחמים הגיעו לכפר עזה באופן עצמאי, ללא קבלת פקודה, חלקם ללא ציוד לחימה מתאים. נלחמו בחירוף נפש ללא הבנת תמונת מצב, לא של המחבלים ולא של תושבי הקיבוץ.
פער בתרחיש הייחוס ותכנית ההגנה – לא היו רכיבי הגנה תואמים לפשיטה אבל גם לא לדברים פשוטים יותר.
לחימה בקיבוץ:
הכוחות הקטנים הגיעו ללא פיקוד ופו"ש והבנת תמונת מצב ולא הגיעו למרחב הצפוני.
עד השעות המאוחרות, הלוחמים שיבשו את פעילות המחבלים אך בגלל המחסור בפו"ש המשיכו המחבלים במסע ההרג בצפונית.
פו"ש גזרתי – הכוחות פעלו בלי פו"ש סדור. לא היה מפקד אחד לקיבוץ. הכוחות פעלו ללא היכרות וללא מודעות לשאר הכוחות. מאו"ג 98 לוקח פיקוד בעצמו, ושולח את מח"ט הקומנדו לקחת פיקוד לכפר עזה. התקיימו שתי מערכות מקבילות שמתואמות באופן חלקית.
עד שעות הלילה לא היה כוח צבאי שבודד בין הרצועה לקיבוץ. גם מספר התקיפות האוויריות שבוצעו לא השפיעו על מהלך הלחימה בקיבוץ.
בלילה החלה להתייצב חלקות האחריות והממשקים בין הכוחות בקיבוץ, רק בשעות הבוקר המאוחרות הייתה התייצבות. טיהור הקיבוץ ארך זמן רב, עד שני בערב. זאת בין היתר מהפער ביצירת תהליכי פיקוד ושליטה אפקטיביים בכלל הדרגים.
הקושי בגיבוש תמונת המצב האזרחית – היה לאורך שלושה ימים. למרות ניסיונות של חברי הקיבוץ כולל מחו"ל לעזור. רק כששני החברים הגיעו לכוחות ועברו בית בית זה נהיה אפקטיבי.
הכוחות הלוחמים שנכנסו לקיבוץ פעלו באומץ ובנחישות על אף הטעויות שנעשו ומתוך דחיפות לכבוש את הקיבוץ מחדש, לחסל את המחבלים ולהציל את האזרחים.
כוחות מחוץ לקיבוץ:
בצה"ל לא יודעים לומר מה היה במרחב שלא היה בו תיעוד. בתחנת הדלק – היה שטח היערכות עורפי לכוחות הלוחמים, אבטחה ומנהלה. היה חוסר ארגון, שליטה ובקרה שם.
כל המסגרות שהגיעו נכנסו ללחימה. כוחות קטנים ובודדים נעצרו בכניסה והמשיכו לזירות אחרות, לא היו כוחות שסירבו להיכנס או שהתעכבו ללא סיבה.
בחלק מהמפגשים היה יחס לא ראוי של כוחות הצבא לאזרחים. התעלמו מאזרחים שלא התפנו מתוך דאגה למשפחות שנותרו בפנים. לא קיבלו מענה עד לפניית המפקדים.
חילוף פינוי ורפואה:
עד שעות הצהריים הפינויים היו מאולתרים על בסיס רכבים צבאיים ואזרחיים. משעות הצהריים היה אמבולנסים של איחוד הצלה ורכבים מזדמנים. כוח קטן של 669 ויחידת הרפואה של חטיבת הקומנדו השתתפו בטיפול ובפינוי הפצועים. לא היו אמבולנסים של מד"א, שגם סירבו לשתף פעולה עם התחקיר.
רוב הפינויים היו למנחתים הסמוכים, שם מסוקים פינו לבתי החולים.
פינוי לוחמים פצועים תוך כדי לחימה – רוב הפצועים היו הלוחמים שנפצעו קשה.
התושבים שפונו היו בעיקר מירי דו"צ, או פצועים קשה שהגיעו אליהם. רק בערב היה פינוי שיטתי. לא ידוע על מקרה בו הכוחות פגשו פיזית אזרח פצוע ולא נתנו לו מענה ראשוני לפחות.
פינוי גופות – בוצע בשלב מאוחר מידי בשלישי בבוקר.
חילוץ התושבים ארך זמן רב. לא הוגדרה כמשימה לאבטח ולחלץ אותם, ויש מקומות שהלוחמים הגיעו אליהם לבית והמשיכו הלאה בלי שנשארו לאבטח. פינוי התושבים היה ללא אבטחה ובצירים שאינם בשליטת צה"ל וללא יעד מוגדר. אף אחד לא ניהל את זה.
בשבוע שעבר הציגו בצה"ל את התחקיר לחברי הקיבוץ ועלו שם טענות קשות רבות. "נשמעו שאגות משכונת דור צעיר, ואף אחד לא בא", אמרו שם על הכוחות הרבים שהיו בקיבוץ ולא הגיעו לשכונות הצפוניות. טענה נוספת נגעה בפינוי התושבים החוצה דרך הגופות של התושבים והמחבלים. שלושה דברים שחוזרים בכל המקומות, וקשורים אחד לשני זה תמונת המצב שכשלה ולכן היה כאוס; שליטה שהייתה מדומה או לא הייתה בכלל; אופי הלחימה היה שונה מאוד ממה שדמיינו הכוחות המיוחדים בעיקר שהגיעו. מבחינתם זה היה אירוע בני ערובה "קלאסי", ולא 250 מחבלים בכל פינה.
