אחרי שנה וחמישה חודשים, ותוך כדי התחקירים המבצעיים שצה"ל מפרסם, שירות הביטחון הכללי מפרסם הערב (ג') את התחקיר שהארגון עצמו ערך על תפקודו לפני ה-7 באוקטובר ועל הגורמים לאותו אסון. בשב"כ הבהירו כי חלקו הגדול של התחקיר כולל חומרים מודיעיניים, כלים ושיטות פעולה מסווגות ובשל כך קיימת מגבלה על חשיפתו באופן מלא, ולכן הציגו רק את עיקרי הממצאים לציבור.
התחקיר נפתח בדבריו של ראש השב"כ רונן בר: "השב"כ לא מנע את טבח ה-7 באוקטובר. כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. מהתחקיר עולה שאילו שב"כ היה פועל אחרת, בשנים שקדמו למתקפה ובליל המתקפה, הן ברמה המקצועית והן ברמה הניהולית, הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו מעצמנו והציבור מאיתנו. התחקיר מלמד כי בשב"כ לא היה זלזול ביריב, ההפך – יוזמה לפעולה, חתירה למגע וניסיון לגדוע את האיום בעודו באיבו, ולמרות זאת כשלנו. הדרך לתיקון, כפי שמודגש בתחקיר, דורשת מהלך רחב של ברור האמת. לכן ביקשתי ממנהלת התחקיר ומפורום מטה השירות, לבחון ולדון לא רק בסיבות הישירות לכשל, אלא גם בהסתכלות רחבה על כל תהליכי העבודה הרלוונטיים בארגון, כחלק מהפקת הלקחים וכהזדמנות לשינוי רחב. אבל היא דורשת גם מוכנות לשינוי בממשק הביטחוני – מדיני, אחרת, הכשלים עלולים לחזור גם בעתיד".
"בתום תהליך של תחקיר ארוך ונוקב, למרות השבר הגדול, התוצאה הנוראית והסערה שמסביב, אני סבור שהצלחנו להרכיב מסמך שמבוסס על הערך החשוב ביותר בשב"כ אותו טבע יצחק אילן ז"ל – חקר האמת. אני סבור כי הארגון חזק, יציב, צנוע, ערכי ואפילו מקצועי יותר מכפי שהיה ערב הטבח", אמר בר, "מסמך זה מוגש לציבור ולעובדי השירות על מנת להבטיח כי אירוע דומה לא יחזור עוד. תחקיר השב"כ נכתב בראש מורכן בפני אלה שנלקחו מהם חייהם, בפני אלה שנפגעו בגופם ובנפשם, בפני אלה שנגזלה מהם חרותם, שנחטפו והוחזקו באכזריות, בפני בני המשפחות והחברים אשר נושאים עימם את הכאב ואת הקושי ובפני אלה שנאלצו לעזוב את בתיהם. תחושת האחריות הכבדה והחוב המוסרי שלנו לקורבנות ולכל מעגלי הנפגעים היו לנגד עינינו לכל אורך הדרך של תהליך התחקיר הפנימי. אנחנו מחויבים לתקן את הנדרש כדי למנוע, ככל שניתן, הישנותם של אסונות נוספים".
בשב"כ מציינים כי התחקיר מקיף וכלל תחקור פנימי של כלל היחידות המעורבות באופן ישיר ובאופן עקיף ובמקביל הוקמה מנהלת תחקיר עצמאית, שכללה בכירים לשעבר בארגון ומחוצה לו שבסופו ההליך הניה בפני מטה השב"כ מסמך הכולל ממצאים, מסקנות והמלצות העוסק בכל יחידות השירות. הבכירים עסקו במשך מספר מפגשים בתחקירי היחידות ומסקנות המנהלת ואלה שימשו בסיס לסיכום התחקיר של הארגון. סיכום תחקיר שב"כ הועבר לראש הממשלה.
התחקיר ממשיך בכך שמתקפת חמאס לא זוהתה על ידי השב"כ ולכן לא ניתנה אף התרעה, "ובכך כשל הארגון במשימתו". לפי התחקיר, ישנן מספר סיבות לאי מתן ההתרעה:
הראשונה היא טיפול חסר במידע המודיעיני על תכנית הפשיטה הרחבה המכונה "חומת יריחו", לאורך שנים באופן שלא הפך את איום הפשיטה לאיום יחוס. הסיבה השנייה היא היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל ביחס להתרעה למלחמה, זאת על רקע השתנות איום חמאס מארגון טרור לארגון צבאי. הסיבה השלישית היא אי התאמת תפיסת הסיכול המשולב להתמודדות עם איומי טרור לאיומים צבאיים ומתן משקל יתר למענים מתחום סיכול הטרור, מענים שאינם מותאמים לאויב המתנהג כצבא. הסיבה הרביעית לאי מתן התרעה היא שבמהלך הלילה של 6-7 באוקטובר, היו פערים בטיפול במידע ובאינטגרציה המודיעינית, עבודה שלא על פי תורת הלחימה הסיכולית, חוסר חיבור עם מידע מצה"ל והיעדר שימוש במודל התרעה. בנוסף היו פערים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין; ההערכה כי חמאס פועל להבערת יהודה ושומרון ולא עבר לשלב הפריצה מרצועת עזה.
בשב"כ אומרים כי הייתם בידם הבנה שגויה של חוזק המכשול, אך גם מותחים ביקורת על הצבא ואומרים שלא הבינו מה היכולות המבצעיות שלהם, בדגש על ההיערכות האג"מית של הכוחות הקיימים בגזרה באותו לילה. כמו כן, כוונות חמאס לא אותגרו מספיק בהערכות מתחרות. בצד אלו, התקיימה מדיניות של שימור שקט בזירה. על רקע זה, ניתן משקל יתר לאפשרות של מיסקלקולציה בליל המתקפה. בנוסף התחקיר מציין כי היה מודיעין מועט יחסית, גם כתוצאה ממגבלות חופש פעולה וקושי הולך וגובר ביכולת עצמאית של השב"כ לסגור מעגל מודיעיני-מבצעי ברצועת עזה, קרי, כמעט לא הייתה הפעלת סוכנים בשטח הרצועה מאז ההתנתקות ויתרה מכך מאז 2010.
בשב"כ מציינים חמש סיבות מרכזיות לכך שארגון הטרור חמאס הצליח לבנות את כוחו ללא הפרעה עד שהיה מוכן להוצאת מתקפה רחבה כזו:
1. מדיניות של שקט שאפשרה לחמאס התעצמות מסיבית.
2. הזרמת כספים קטרים והעברתם לזרוע הצבאית להתעצמות.
3. כרסום מתמשך בהרתעה של מדינת ישראל.
4. ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות.
5. משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית, כל אלה היוו זרזים להחלטה לצאת למערכה.
בשב"כ שבו והדגישו כי הם לא זלזלו בחמאס כלל, להפך – הייתה הבנה עמוקה של האיום, יוזמות ורצון לסכל את האיום ובמיוחד את ראשי החמאס.
עיקרי התחקיר הניתנים לפרסום:
תחקיר השב"כ בחן שני נושאים מרכזיים: הראשון הוא מהן הסיבות הישירות שהובילו לכך ששב"כ לא התריע על פשיטה רחבה לעוטף שמטרתה הכרעת אוגדת עזה ובכלל זה הטיפול במודיעין במהלך ליל המתקפה.
הנושא השני הוא מה הדרך שהובילה ל-7/10 – הערכות המודיעין של שב"כ והמלצותיו למערכת הביטחון ולדרג המדיני, בהתאם ליעודו על פי חוק, ביחס לאיומי חמאס מרצועת עזה והפעולות שביצע והמליץ שב"כ בכדי לגבש מענה הולם לאיום.
הממצאים המרכזיים בתחום המודיעין:
תכנית חמאס למתקפה רחבה המכונה "וועד אלאאח'ירה" (או כפי שכונתה בישראל "חומות יריחו"), הגיעה לידי שב"כ בשני גלגולים שונים – בשנת 2018 ובשנת 2022. תוכניות אלו לא עובדו לכדי איומי ייחוס ולכן לא הוצגו כתרחיש של מערכה עתידית אל מול הרצועה ורצף סימנים מעידים חלשים החל מקיץ 2023 לא קושר לאיום זה. אנו מזהים בכך את אחת הסיבות המרכזיות לכשל. היעדרו של איום ייחוס זה פגע בהכוונת האיסוף של שב"כ, בהבנת ההקשר של ידיעות שהצטברו לאורך התקופה שקדמה ל-7/10 ובמיוחד בימים ובשעות שלפני תחילת ההתקפה ופגם ביכולת קבלת ההחלטות בליל ה-7/10.
בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 1 בלילה נכתב כי: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן שמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס אינה מעוניינת בהסלמה וכניסה למערכה בעת הנוכחית", זאת בדומה להערכות צה"ל באותו לילה, ולדברים שאמרו גורמי שב"כ לאלוף פיקוד דרום בהערכות המצב.
לאור התגברות רצף של סימנים מעידים שעלו לאורך הסופ"ש מכלי טכנולוגי ייעודי שפיתח שב"כ, הופץ ע"י שב"כ למערכת (צה"ל, משטרה, מל"ל) בשעה 03:03 מידע התרעתי בנוסח הבא: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע אודות מהות הפעילות, עם זאת לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סמ"חים (סימנים מעידים) נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס", בעקבות התרעה זאת, התקיימה הערכת מצב בפיקוד דרום בראשות פינקלמן. בשב"כ מציינים כי ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אג"מית בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה.
בהתייחס להדלקות של ה"סימים" – ב-5 באוקטובר בשעות הערב הופצה ידיעה ראשונה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל על אינדיקציה לפתיחה של סימים בצפון הרצועה. עד ה-7/10 בשעה 04:30 הושמשו בהדרגה כ-45 סימים. לשם השוואה ובכדי להסביר את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות בליל ה-7/10, אומרים בשב"כ כי בחגי תשרי 2022 הושמשו 38 סימים וברמדאן 2023 הושמשו 37 סימים. כאמור, בשני המועדים הללו בחמאס לא יצאו לפיגוע או מתקפה, אך בצה"ל יודעים לומר כי בשני המקרים בחמאס יכלו ותכננו לעשות זאת.
על רקע הסימנים המעידים שהצטברו לאפשרות תקיפה מצד חמאס, כשברקע הנחת עבודה בשב"כ מאז שלהי 2021 שבהינתן מערכה היא תהיה רב-זירתית, ביצע ראש השירות דיון עם כל ראשי הזירות, שהתקיים בליל 7/10 בשעה 04:30. בסיכום הערכת המצב לילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה או חטיפה וניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים שנשלח לדרום החל להיערך למול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות לתרחיש החמור. ההחלטות בדיון התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, הן בשל היעדרה של תכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות, הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים. לצד זאת, החשש ממיסקלקולציה לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והידרדרות לכדי לחימה כאשר ברקע – לקיחת אחריות של חמאס לראשונה על פיגוע ביהודה ושומרון (5/10). ממסמכי האמש"ט שנתפסו ברצועה, לומדים כי בחמאס היה חשש מתקיפה ישראלית מיד אחרי החגים, לאור דיון בקבינט שתוכנן ליום ראשון ובו היו אמורים לעסוק בסיכול בכירים ברצועת עזה לאור התחממות הגזרה ביהודה ושומרון.
בשב"כ מצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני/סיכולי בליל ה-6-7/10: המידע שהצטבר נותח באופן שגוי גם לנוכח ההשוואה להשמשת "הסימים" בחגי תשרי 2022, שהייתה דומה בהיקפה והסתיימה באותו מועד בלא כלום ודיווחי מקורות יומינט על שגרה בחמאס. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי.
לצד זאת, שליחת כוח "טקילה" כמענה לתרחיש פשיטה נקודתית, הערכת יתר של יכולות המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל שבגבול, וכן אופי השיח שהתקיים במהלך הלילה בין שב"כ לבין פיקוד דרום – כל אלה, תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו הן בהלימה לאיום.
עיקר הסיבות הישירות לכשלים המודיעיניים:
האיסוף המודיעיני נפגע כתוצאה מהצרת חופש הפעולה ברצועת עזה, שהתנהגה כשטח סגור וצמצמה יכולת מבצעית לתקוף מנגנוני גילוי של היריב. יש לציין שהתחקיר מעלה כי למרות זאת – היקף הסנסורים המודיעיניים שהושגו במאות מבצעים שונים בשנים האחרונות היה מאפשרים תמונת מודיעין טובה יותר, לו מוצו בלילה.
פערי גיוס והפעלת סוכנים אנושיים: לאור היעדר נגישות לשטח ועבודה "מנגד" בלבד – התקיימו פערים בגיוס ובהפעלת מקורות אנושיים (יומינט) באופן שיכול היה להעיד או להתריע על מהלך חריג ברצועת עזה. ברקע הדברים, בשנת 2018 (מבצע שנחשף בחאן יונס ומבצע סיכול פעיל חמאס מכווין בינאזורי) חשיפת רוחב ופגיעה משמעותית בתשתית היומינט. למרות שחלה התאוששות ומקורות גויסו בהיקף גדול, התקשה שב"כ למצות את יכולות היומינט וזאת בשל מגבלות הפעילות ברצועת עזה, אשר הציבו משוכה גבוהה מאוד לגיוס ולהפעלה של מקורות חיים, במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות.
חלוקת האחריות בין השב"כ לבין צה"ל לא הותאמה להשתנות האיום: היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים, באופן ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור וצה"ל אחראי על התרעה למלחמה לאורך הגבול.
פער ביצירת הערכה מחקרית מתחרה ("איפכא מסתברא") ובחינת השאלה אם מדובר במהלכי הונאה – היעדר הצבת השערה מתחרה להערכה המובילה, על פיה חמאס רצועת עזה מתרכז בהבערת יהודה ושומרון, באופן שיבחן לעומק את האפשרות שחמאס מוכן להסתכן בפריצה מעזה.
לצד זאת, יודגש כי חטיבת המחקר של שב"כ התריעה באופן ברור על הגרעון ההרתעתי שיוביל את היריבים השונים ובהם חמאס לתעוזה גוברת.
החלשת זרוע הבקרה השירותית: נוכח סגירה מדורגת על פני עשור של יחידות שעסקו בכך נפגעה עבודת מנגנוני הבקרה וכתוצאה מכך הופחת הסיכוי למנוע את הכשל ונפגמה יכולת הנהלת השירות לעמוד על הפערים שנוצרו לאורך השנים.
כשלים מקצועיים בטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו: הטיפול המודיעיני בידיעות שהצטברו ביממות שקדמו ל-7/10 ובמיוחד בליל 6-7/10 לא היה על פי התו"ל (תורת לחימה) כנהוג בשב"כ, ובכלל זה אי שימוש במודל התרעה שנבנה לשם כך והיעדר מיצוי סנסורים. כתוצאה מכך תמונות המודיעין היו חלקיות ולא קוימו הערכות מצב חטיבתיות וזירתיות כנדרש.
אי הבנה של תמונת האיסוף, בדגש על פערי האיסוף ואי מיצוי כלל המידע שהיה קיים בקהיליית המודיעין בלילה.
הדרך ל-7.10: תפיסת השב"כ את האיום החמאסי מרצועת עזה כפי ששוקפה לאורך השנים
החל מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" במאי 2021, התקיימה אל מול הרצועה מדיניות שהובילה למציאות "הסדרית" שעיקרה, מדיניות המכוונת לריסון של החמאס, בתמורה להסכמה של ישראל לסדרה של צעדים אזרחיים וכלכליים. הכוונה בעיקר להעברת כספי סיוע קטרי לטובת תשלום במזומן של משכורות פקידי חמאס, העברת כסף מזומן למשפחות בהיקפים רחבים ואספקת דלק לחשמל. כמו כן, הורחב מרחב הדייג עד 15 מייל, התחילו פרויקטים אזרחיים ברצועה ואושרה כניסה של כ-5,000 סוחרים. במקביל, פותחו מענים שעיקרם הגנתיים ובמרכזם הקמת המכשול והקיר הסולארי.
שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה נכתב לדרג המדיני בין השאר כי: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".
בהתאם, שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי היגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות. שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע.
חמאס ניצלה את השנים האלה לצורך בניית כוחה הצבאי, במידה רבה בזכות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטאר. חמאס הקימה לעצמה צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, בים וביבשה. מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר.
בנוסף, החל משנת 2021, הגבירה חמאס ברצועת עזה, באופן דרמטי, את מאמציה להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ המליץ והכין תוכניות לסיכול מאכווני הטרור מרצועת עזה.
שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו ע"י שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל וזאת על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הר הבית, בתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה – ממש עד לימים שקדמו לטבח.
האפשרות שחמאס מנהלת מהלכי הונאה – טקטית או אסטרטגית לא נדונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית – וזאת לאור היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות הזאת בזמן אמת ויעמידה כאפשרות ממשית לאורך זמן.
לקראת חגי תשרי (ספטמבר 2023) שב"כ הצביע על כך שאנו נכנסים לתקופה לא יציבה – בהתאם התקיים דיון מוכנות למערכה ברצועת עזה וננקטו מספרים צעדים אופרטיביים כהערכות לכך – דיוני היערכות למערכה, המלצה לסיכול מאכווני טרור מרצועת עזה, המלצה להגברת למוכנות בגדר ותיקוף מודל ההתרעה.
פרוץ המלחמה בבוקר ה-7/10 ועיקר הפעולות שננקטו ע"י שב"כ ביממות הראשונות
כבר במהלך היממה הראשונה למלחמה בוצעו בשב"כ הפעולות הבאות: נפתחו חפ"קי לחימה; נפתח חפ"ק ייעודי לפיקוח אחרי חטופים בכדי לאפשר בהמשך תובנות על מיקומם; נפתח חמ"ל לזיהוי נעדרים; נפתח חפ"ק לאיתור חוליות חודרות; נפתח חפ"ק לסיכול בכירי חמאס ברצועת עזה ובחו"ל; נפתח חמ"ל ניל"י לאיתור וסיכול פושטים אשר לקחו חלק בטבח וחזרו לשטח הרצועה; נפתח ותוגבר מתקן החקירות לחקירה מהירה של עצורי הנוח'בה מהפשיטה. החקירות הניבו מודיעין ביחס לחטופים, מלכוד בתים לקראת התמרון ואיתור "חוליות רדומות". המידע מהחקירות עבר לכוחות בשטח והציל חיים רבים; שב"כ שלח כוח ייעודי לצפון לטובת מוכנות לחדירת כוח רדואן. כוח זה נתקל במחבלים וגם שם נפגעו עובדי שב"כ; הקצאת משאבים ליהודה ושומרון ולזירת ישראל. מהתחקיר עולה כי הגמישות בהפעלת הכוח אפשרו תגובה מהירה ורחבה; שב"כ מכווין התארגנות מהירה רב זירתית שאפשרה לעבור למתקפה ולאיין סיכונים מזירות אחרות.
לקחים מרכזיים מהתחקיר – מבנים ארגוניים, תהליכים, יכולות
נוכח רוחב היריעה והסתכלות על כלל השירות, הוחלט על מספר רחב של שינויים ארגוניים, רובם כבר החלו נכנסו לתוקף במהלך השנה החולפת. זאת, תוך התאמה למציאות החדשה מול היריבים. בתמצית, עיקר השינויים הארגוניים והתהליכים שכבר בוצעו:
הקמת מכלול בקרה על מודיעין התרעתי "און ליין"; בחינת עומק, אתגור תפיסות ומימוש שינויים בחטיבת המחקר; הקמת יחידת כספי טרור משותפת עם צה"ל; הקמת מחלקת חוקרים לטיפול בנחקרים מרצועת עזה; שינוי פריסת יחידות היומינט אל מול רצועת עזה – מעבר לחלוקה גיאוגרפית (במודל יהודה ושומרון); יצירת מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית; חידוד חלוקת האחריות עם צה"ל בכל הזירות – בביצוע; עבודת מטה רחבה לשיפור מערך המידע, בדגש על השילוביות עם 8200.
לסיכום, שב"כ כשל במתן התרעה באשר להיקף התקיפה והפשיטה הרחבה של חמאס כפי שבוצעה ב-7.10. ההתרעה שהועברה בליל 7.10 לא תורגמה להנחיות אופרטיביות והמענה שניתן על ידי שב"כ בצורת הוצאת יחידות "טקילה" לשטח, על אף תרומתו ללחימה וגבורת אנשיו, לא היה בו כדי למנוע או לסכל את היקפה הגדול של ההתקפה.
התחקיר המקיף שבוצע בשב"כ הצביע על שורת סיבות, מקצועיות וניהוליות שהובילו לכשל. הכשלים הארגוניים נבחנו ביסודיות והלקחים הארגוניים הופקו וממשיכים להיות מופקים גם בימים אלה. ביצוע תחקיר אמת, נוקב ומקיף זו חובתו של השירות וכך גם מחויבותו לתקן את הכשלים שהתגלו, להפיק את הלקחים וליישמם.
