לאחר ששר המשפטים יריב לוין הודיע על כוונתו להוביל רפורמה משפטית, רחובות ישראל התמלאו מפגינים ומאז – מעולם לא התרוקנו. זה שנתיים, עשרות ולפעמים מאות אלפי ישראלים יורדים לרחובות כדי להשמיע את זעקתם נגד ממשלת נתניהו. אחרי טבח 7 באוקטובר, חלק מההפגנות נגד הרפורמה התחלפו בהפגנות להשבת החטופים ובשני מקרים, ממשלת הימין נמצאת במוקד. הפעילות ברשתות החברתיות מעידה על מגמה דומה ואף בולטת הרבה יותר – של סחף ברור התומך במחאה (בכל שלביה) ומתנגד נחרצות לממשלה – אך תוצאות הבחירות ורוב הסקרים העדכניים מעידים על מציאות שונה לחלוטין – של רחוב ימני שחלקים גדולים ממנו תומכים בממשלה – גם אחרי הטבח ושנה וחצי של מלחמה. מהיכן נובע הפער?
"בתקופה שלפני הפיטורים של גלנט, הוא היה מקבל כמויות אסטרונומיות של לייקים, וזה נעלם בבת אחת", מספר עידו גבעוני, יוצר תוכן פוליטי, בריאיון למקור ראשון. "זה גרף לא הגיוני. הרי כמות הלייקים שמקבל דמות יציבה לא משתנה. במקרה של גלנט, היו שבועיים של טירוף. היום אני מקבל יותר לייקים ממנו, ולמה? כי הייתה התארגנות לא אזרחית שנועדה לחזק אותו לקראת הפיטורים. למעשה, רצו לשדר לציבור שזה הדבר הנכון לעשות, ושגלנט זוכה לתמיכה ולאהבה אדירה מהעם. מסתבר שזאת לא הייתה אהבה אמיתית, כי היא לא נשארה אחרי פיטוריו".
לדברי גבעוני, מה שקרה לשר הביטחון לשעבר היא לא תגובה רגשית תבעית וספונטנית, אלא תוצאה של מהלך פוליטי מתוכנן היטב. "קיימת מכונה ענקית שמפעיל השמאל כדי להשפיע על דעת הקהל", הוא מסביר. "השמאל בישראל מרגיש שהוא איבד כוח בתקשורת המסורתית והממוסדת, ומנסה לשחק בדעת הקהל דווקא במדיה. האם זה מצליח לו? במובן מסוים כן. יש הישגים, יש תוצאות". ומדוע? תשובתו פשוטה אך נחרצת. "הימין תמים", הוא אומר. "הימין הולך לקלפי, שם פתק וזהו, חושב שזה מספיק. זאת טעות, בשלושים שנה האחרונות המצב השתנה".
מתוך האתר הישן ומדריך ההתקנה. pic.twitter.com/kRCW0135JG
— ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹 (@arbelaue) January 29, 2025
כדי לבסס את טענותיו, גבעוני שולף מהבוידעם צילום מסך מתוך אתר ישן של אחד הארגונים המדוברים. שם כתוב: "פיתחנו נשק סודי – כלי טכנולוגי מדליק שיכול לאפשר למחנה השינוי להכפיל את הכוח והנוכחות שלנו ברשת אקספוננציאלית ולפרוץ מחוץ לאקו צ'יימר ולהגיע לקהלים חדשים". הנשק הסודי הוא תרגיל טכנולוגי פשוט ומבריק שמאפשר לגולשים להעצים את נוכחותם ברשת: תוסף לדפדפן שמאפשר לכל הפעילים, לפעול ככוח אחד. "השיח פוליטי, אבל אנחנו לא מזוהים עם אף מפלגה – נתמוך בכל מסר שיקדם מהפך פוליטי והחלפת שלטון", נכתב עוד באתר.
"האם אפשר לדבר על מפעל לייקים? אין פה שאלה, זה מפעל לכל דבר ועניין", מאשר העיתונאי אביעד אברהמי בשיחה איתנו, ודוחה בכך כל טענה לפיה מדובר בסך הכול בתופעה מצומצמת, נישתית ולא רלוונטית במיוחד. "קיימות כיום עשרות קבוצות ברשת שמעבירות מידי יום את המסרים שלהן לעשרות אלפי פעילים, שמפיצים אותם הלאה. נכון שלכאורה מדובר בארגונים שונים, אבל בסוף כולם עובדים ביחד תחת אותה קורת גג. יש להם שמות שונים, חולצות שונות, סלוגנים שונים, כאילו מטרות שונות, אבל כולם מקדמים את אותה האג'נדה".
לטענת אברהמי, אקטיביזם השמאל מתחלק לשלוש שכבות: המממנים, המפעילים והמופעלים. "ברמה הראשונה יש את בעלי האינטרס, עם הכיסים הגדולים – הגדולים מאוד", הוא מבקש להסביר. "הרמה השנייה מורכבת מכל אותם לכאורה המנהיגים שעובדים במחאה ויושבים על הפיירול. ברמה השלישית ניתן למצוא את כל מי שמופעל על ידי הקמפיין – החל ממנהלי קבוצות הוואטסאפ, שמרגישים אידיאולוגים מאוד כשפועלים כדי לשכנע את כולם שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הוא הדמון הכי גדול, ועד המפגין שלוקח דגל ויוצא לרחובות".
וזה לא הכול. לטענת העיתונאי, מטרתם של הארגונים האלה היא לא רק לתמוך בשמאל, אלא להילחם גם באופן אקטיבי בימין. "הרבה מאוד פעמים קורה שאנחנו, אנשי הימין, מעלים פוסטים בטוויטר שעוברים על מי מנוחות ואז, פתאום, מקבלים מבול תגובות מאנשי השמאל. או מאותם אנשים שהיו רוצים להיות שמאלנים, אבל הם סתם רל"ביסטים. תוך חצי שעה, הפרופילים שלנו מוצפים בתגובות קשות", משתף אברהמי. "תהינו מדוע זה קורה לנו שוב ושוב, פעם אחר פעם, ואז גילינו שאנשי המחאה מעבירים את התכנים שלנו לקבוצות שלהם כדי שיקרה בדיוק הדבר הזה".
למרות אי הנוחות שהתנועה המדוברת גורמת, או עלולה לגרום, לאנשי הימין, חשוב לציין כי אין בה מאפיינים לא חוקיים – לכן היא לגיטימית לחלוטין. "זאת בהחלט לא תופעה פסולה, בסך הכול האנשים האלה יודעים לנצל את הפלטפורמה ומפיצים את התעמולה שלהם", מאשר אביעד אברהמי. "עם זאת, אני מאמין כי, לעיתים קרובות מדי, עבודתם של אנשי המחאה לא נעשית בתום לב. אני עוקב אחרי חלק מהקבוצות האלו ואני יכול להעיד כי המסרים שמופצים נעשים רדיקלים וקיצונים יותר ויותר. זאת כבר לא פוליטיקה, זאת הסתה שמשפיעה על הרבה מאוד אנשים".
עידו גבעוני מסכים עמו. "אני לא אלוהי המוסר שיכול להכריע מה לגיטימי ומה לא. בשורה התחתונה, מה שהם עושים זה חוקי וזה מה שחשוב", הוא מדגיש. "עם זאת, אני כן חושב שחשוב לדבר על התופעה הזאת, לעלות מודעות, כי ציבור המיינסטרים חייב להכיר בה, לדעת שזאת לא קונספירציה, אלא שהשמאל באמת מפעיל מכונות לייקים משוכללות. אחרי שהציבור יכיר בכל העובדות, הוא ישפות בעצמו האם זה לגיטימי והאם לא. אחרת, אם הציבור יסתמך רק על התמונה שעולה מהרשת מבלי לדעת את האמת שמאחוריה, הוא יקבל גרסה מעוותת מאוד של המציאות".
לראות את רדמן מתבאס שמכונת הלייקים שלו נכשלת בזמן שאלו של כל שאר השמאל הקיצוני פועלת במלוא הכוח זה פרייסלס
תמונה באדיבות 'פאשיזם מהותי' בטלגרם, עוקב ואוסף את הרעל והשנאה המופצים בקבוצות קפלן השונות, לינק בתגובה הראשונה. pic.twitter.com/Zrzy7nGykp
— ארבלאו צייד הטונות 🇵🇹 (@arbelaue) September 24, 2024
מצילום המסך שהודלף מתוך אחת מקבוצות המחאה הרבות, נכתב כי מאז 7 באוקטובר, נרשמה ירידה משמעותית במעורבות הפעילים בעשיית הארגון. "ברור שזה קשור למלחמה ולהסחת הדעת, אבל חשוב מאוד לזכור את מטרת העל שלנו – לא לאפשר לנתניהו לשלוט בנרטיב ותמיד להזכיר את המציאות", כתבו מנהלי הקבוצה. "במובן מסוים, אני מבין את השמאל", משתף גבעוני. "הרי הוא מבין שאין לו סיכוי לנצח בבחירות ולכן הוא עושה את כל מה שביכולתו, לפחות בעולם המקביל, עולם המדיה, כדי להשפיע על כל הגורמים ולשנות את דעתם".
בהמשך השיחה, יוצר התוכן מבקש שלא להשתמש יותר במושג "שמאל", מפני שלא משקף את המציאות. "להגיד 'שמאל' זה מכליל מדי", הוא מבהיר. "מדובר כאן בגוש קיצוני וקטן שמנסה לשבש את דעת הקהל בכל האמצעים. שפועל כדי לכפות בכוח את עמדותיו על הרוב. זה לא כל השמאל". נושא נוסף שגבעוני מבקש לדייק בו, הוא פיענוח המדיה. "מכונת הלייקים פועלת בעיקר בטוויטר, כשבאינסטגרם ובטיקטוק השיח מאוזן הרבה יותר. הימין חזק שם. כנראה שהדור הצעיר ימני יותר ומצליח להשפיע על האלגוריתם ולהשמיע את קולו. בטוויטר, כאמור, המצב שונה. אג'נדת השמאל שולטת ומשבשת את השיח".
לשם כך, אביעד אברהמי ועידו גבעוני יחד עם עוד שותפים לדרך, הקימו קבוצה בשם "חזית הימין" שפועלת כמו קבוצות המחאה, אך מקדמת אג'נדה ימנית. "זה לא תפס", מספר אברהמי בכנות. "מדובר בקבוצה של 20 חברים שעושה פעילות בחלקת אלוהים הקטנה שלה, אבל אנחנו לא יכולים להתחרות מול מפעלי הענק הממומנים שיש בשמאל. הם המנצחים הגדולים במלחמת התודעה". כן, משום מה, ובשונה מאוד מתוצאות הקלפי, תנועת המחאה אכן מצליחה להשפיע על סדר יום הציבורי אולי יותר מכל קבוצה אחרת בחברה הישראלית.
"מדוע קיימת אי הלימה בין המציאות הרשת למציאות בכנסת? פשוט, כי השמאל מאורגן מאוד, הרבה יותר מהימין, ובעיקר זוכה להמון תרומות – מאות מיליונים, שחלקם מגיעים בכלל מחו"ל", אומר אברהמי. "הפעילות הפוליטית האקטיבית של אנשי הימין מתקיימת בסך הכול פעם כל ארבע שנים, כשמאות אלפי איש יוצאים בהמוניהם להצביע בקלפי. זהו, שם זה מתחיל ושם זה נגמר. בקרב אנשי המחאה, המציאות שונה לחלוטין. הם יוצאים מידי יום להפגין על הרצונות שלהם. הימין אדיש, המשאל לא נח. בסוף, זאת כל האמת".
