מתחת לרדאר, כמעט ללא כל הד ציבורי, מובילה בחודשים האחרונים מפלגת ש"ס מהלך דרמטי שעשוי להשפיע עשרות שנים קדימה על אופיו של עולם הרבנות במדינת ישראל. ראשית המהלך הייתה באישורן של תקנות חדשות לבחירת רבני עיר, המחליפות את התקנות הקודמות שאישר שר הדתות לשעבר מתן כהנא. כזכור, בש"ס קיוו לשנות בחקיקה את שיטת בחירת רבני הערים, ולשם כך ניסו לאשר את החוק שזכה לכינוי "חוק הרבנים הגדול". החוק היה אמור להסדיר לא רק את דרך הבחירה של רבני ערים ומועצות מקומיות, אלא גם את האופן שבו נבחרים רבני יישובים קטנים, מועצות אזוריות, שכונות ועוד.
ואולם הצעת החוק, שעליה היו חתומים חברי הכנסת ארז מלול מש"ס ושמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, לא הגיעה לכדי חקיקה לאחר שנתקלה בהתנגדות עזה הן באופוזיציה והן בקואליציה. הניסיון להכפיף את כל בחירת הרבנים במדינת ישראל לשר לשירותי דת, ובפועל למפלגת ש"ס, עורר התנגדות גם בקרב ח"כים מהמפלגות הדתיות, וכך נפלה ההצעה ולא קודמה עוד. במקומה פנו בש"ס למהלך משולב: חקיקת "חוק הרבנים הקטן", שאושר בקריאה שנייה ושלישית לפני כחודש וחצי, לצד שינוי תקנות בחירת רבני עיר, באופן שיעניק לשר הדתות שליטה כמעט מוחלטת בשאלה מי ימונו לרבנים בערי ישראל.
הדרך הטובה ביותר להבין את רוחן של התקנות החדשות היא להשוות אותן לתקנות הקודמות, שאותן אישר מתן כהנא בקדנציה הקודמת. על פי התקנות הקודמות, מספרם של חברי האסיפה הבוחרת את רב העיר אמור להיות כפול ממספר חברי מועצת העיר (או ממליאת המועצה המקומית במועצות מקומיות) ועוד אחד. מחצית מחברי האסיפה הם חברי מליאת הרשות ומנכ"ל הרשות, והמחצית השנייה – נציגי ציבור. מתוך אותם נציגי הציבור, מחצית נבחרים על ידי מליאת הרשות – בהתייעצות עם השר לשירותי דת, ואילו המחצית השנייה בידי השר – בהתייעצות עם מליאת הרשות. קל לראות שעל פי התקנות הללו, את עיקר הכוח בבחירת רבני העיר מחזיקה מועצת הרשות. לשר יש השפעה על הבחירה, אבל מינורית יחסית.
בכיר באחת העיריות: "ש"ס שולטת גם במשרד הפנים, וזה נותן לה כוח עצום. ברור לך למה אף ראש עיר לא יוצא לקמפיין ציבורי בנושא, ובטח שלא מתראיין בקולו נגד המהלך"
בתקנות החדשות, לעומת זאת, מספר חברי האסיפה הבוחרת זהה, אך החלוקה הפנימית שלהם שונה. אל חברי מליאת הרשות לא מצטרף המנכ"ל – שאותו בוחר ראש הרשות באישור המליאה – אלא יושב ראש המועצה הדתית. אם מדובר ביו"ר מועצה דתית שהורכבה בהתאם לחוק, אזי מדובר במי שלפחות במידת־מה ניתן להחשיב כנבחר ציבור, אולם על פי התקנות החדשות, גם יו"ר ממונה יכול לכהן כחבר באסיפה. לא מדובר בעניין של מה בכך, משום שעל פי חוק מי שממנה יו"ר מועצה דתית ממונה, במקום שבו לא הושלמה הרכבת המועצה הדתית בתוך שנה מבחירת מועצת הרשות, הוא השר לשירותי דת.
שינוי נוסף, דרמטי אף יותר, נוגע למינוי נציגי הציבור באסיפה הבוחרת. על פי התקנות החדשות, השר ממנה שני שליש מנציגי הציבור, בהתייעצות עם מליאת הרשות, ואילו מליאת הרשות ממנה רק שליש מהנציגים, וגם זאת רק בהסכמת השר. הא־סימטריות הזו מעניקה לשר לשירותי דת שליטה בזהותם של כלל נציגי הציבור באסיפה, וזאת אף שבניגוד לחברי מליאת הרשות, הוא איננו מכיר באופן אישי את הציבור שאת קולו אמורים להשמיע אותם "נציגי ציבור".
נוסף על כך, על פי התקנות החדשות, מי שמתניע את תהליך בחירת הרב הוא השר לשירותי דת, באמצעות פרסום הודעה ב"רשומות" בעניין הצורך לבחור רב בעיר מסוימת. ואכן, בחודשים האחרונים פרסם השר מיכאל מלכיאלי הודעה על הצורך למנות רבני ערים ב־51 רשויות מקומיות במדינת ישראל. מדובר במספר עצום של רשויות מקומיות. נכון לשנת 2023 היו במדינת ישראל 65 ערים יהודיות ומעורבות, ו־55 מועצות מקומיות יהודיות – בסך הכול 120. כעת מבקש השר להתניע תהליך של בחירות ב־42 אחוזים מהן. לא מדובר ברשויות זניחות. בין 51 הרשויות הללו נמצאות חמש מתוך שש הערים הגדולות בישראל: ירושלים, תל־אביב, חיפה, ראשון־לציון ונתניה, לצד ערים בולטות נוספות כגון רעננה, כפר־סבא, באר־שבע, הרצליה ורחובות. בכל אלו מבקש השר מלכיאלי למנות רבנים בהקדם, כאשר השליטה שלו ושל תנועתו, ש"ס, בתהליך היא דרמטית.
השלב השני בבחירת רב עיר, לאחר פרסום ההודעה ברשומות, הוא הרכבת ועדת בחירות. בדומה לוועדת הבחירות שאנו מכירים מהבחירות הכלליות לכנסת, גם כאן הוועדה היא האמונה על ניהול הבחירות לרב העיר – החל משלב הרכבת האסיפה הבוחרת, דרך הגשת המועמדויות ועד ניהול הבחירות עצמן. על פי התקנות, ועדת הבחירות כוללת חמישה חברים, שניים מהם נציגי הרשות המקומית. ואולם על פי תקנה 17 לתקנות החדשות, "לא נבחרו או התמנו חברי ועדת הבחירות או חברי האסיפה הבוחרת בתוך 30 ימים מהיום שהשר הודיע על כך בכתב למי שחייב לבוחרם או למנותם – רשאי השר למנות את בעלי התפקידים". מכיוון שעיריות רבות אינן מעוניינות לבחור רב בהתאם לתקנות הקיימות, התמהמהו ראשי הערים מלקדם את בחירת נציגיהם לוועדות הבחירות. נוכח ההתמהמהות החלו במשרד לשירותי דת לשלוח מכתבי התראה לרשויות, וכעת ראשי רשויות רבים מתלבטים כיצד להגיב ואם לשתף פעולה עם התנעת התהליך אף שנגד התקנות החדשות הוגשה עתירה לבג"ץ, ואף הוצא בעתירה זו צו על תנאי.
בין התייעצות להסכמה
"צריך להבין איך זה עובד", אומר לנו בכיר באחת העיריות שבהן מבקשת ש"ס להביא בימים אלו לבחירת רב עיר. "על פי התקנות החדשות, השר שולט למעשה בבחירת כל נציגי הציבור. בזמן שמועצת העיר יכולה רק 'לייעץ' לשר בנוגע לנציגי הציבור שהוא ממנה מטעמו, עצה שהשר לא חייב לקבל, לשר ניתנה זכות וטו על נציגי הציבור שמועצת העיר ממנה. כך למעשה מקבל השר שליטה על מחצית מחברי האסיפה שתבחר את רב העיר. מכאן והלאה מספיק שלש"ס יש חבר אחד או שניים מטעמה במועצת העיר, או שבמועצה הדתית יש ראש מועצה ממונה מטעם השר, כדי להבטיח למפלגה את הרוב הדרוש לה לצורך בחירת הרב שהיא מעוניינת בו. ראשי ערים מאוד לא אוהבים את המהלך הזה של ש"ס, לאו דווקא משום שהם לא רוצים רב לעיר שלהם. חלקם באמת לא מעוניינים לבחור רב ולא חושבים שהעיר שלהם זקוקה לרב, אבל אחרים דווקא כן רוצים רב, פשוט לא את הרבנים שש"ס מעוניינת בהם".
הרב דוד סתיו: "גם אם 90 אחוזים מתושבי העיר הם חילונים או דתיים־לאומיים, מספיק נציג במועצה מש"ס כדי שלא ייבחר רב דתי־לאומי. ואם כן, זה יהיה רק בעסקאות פוליטיות"
לכוח הרב שבו מחזיק השר לשירותי דת על פי התקנות, מצטרף לדברי אותו בכיר מרכיב נוסף, משמעותי לא פחות: "ש"ס שולטת כידוע לא רק במשרד לשירותי דת, במקביל היא שולטת גם במשרד הפנים. זה נותן לה כוח עצום כלפי מרבית העיריות במדינת ישראל. לראשי ערים אין עניין להסתכסך עם המפלגה שמחזיקה במשרד שהם כל כך זקוקים לו. ברור לך למה אף ראש עיר לא יוצא לקמפיין ציבורי בנושא, ובטח שלא מתראיין בקולו נגד המהלך כולו. עם זאת, העובדה שרובם הגדול לא הזדרזו לשתף פעולה עם הדרישה למנות נציגים לוועדת הבחירות לרב העיר, מעידה בבירור על אי־הנחת שהתהליך כולו מעורר בעשרות הרשויות המקומיות שבהן מדובר".
מי שעתרו נגד התקנות החדשות, בניסיון לבלום את שליטתה הבלעדית של ש"ס בבחירת הרבנים, הם עמותת עיתים וארגון הרבנים צהר. בעיני הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, התקנות החדשות מבטאות "עיוות נוראי", בכך שהן מעניקות כוח עודף לשר לשירותי דת על פני הציבור. "הרציונל של ההלכה, וגם של ההיגיון, הוא ש'אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בו'. גם פרשיות השבוע שאנחנו קוראים כעת, מצביעות על כך שכאשר הקדוש ברוך הוא ממנה את בצלאל לבנות את המשכן, אפילו לתפקיד הזה הוא אומר למשה שצריך לשאול את העם אם הוא מסכים. וכאן שר הדתות רוצה, באמצעות האסיפות הבוחרות, להשתלט על בחירת הרבנים בכל הערים במדינת ישראל.
"התקנות יוצרות מצב שבו לראש העיר או המועצה יש שליטה לכל היותר ב־48 אחוזים מהאסיפה הבוחרת, בעוד לשר יש שליטה מוחלטת ב־50 אחוז מהאסיפה – נציגי הציבור", מסביר הרב סתיו. "אליהם מצטרפים כמעט בכל המקרים לפחות אחד או שניים מחברי מועצת העיר שהם אנשי ש"ס, ובמקרים רבים מאוד גם ראש המועצה הדתית הממונה מטעם השר, שגם הוא איש שלו. יוצא שגם אם 90 אחוזים מתושבי העיר הם חילונים או דתיים־לאומיים, מספיק ראש מועצה דתית מש"ס או נציג במועצה מש"ס כדי שלא ייבחר רב דתי־לאומי. ואם הם כן ייבחרו, זה יהיה רק בעסקאות פוליטיות בין סמוטריץ' לדרעי, מה שגם הוא לא תקין. אני לא רוצה שדרעי יבחר את הרבנים וגם לא שסמוטריץ' יבחר אותם, אלא שהציבור יבחר אותם. לכן ביקשנו מבג"ץ לקבוע שכל נציגי הציבור זקוקים להסכמה גם של השר וגם של המועצה, או לחילופין שכמו שלגבי הנציגים שהשר ממנה נדרשת התייעצות עם המועצה, כך גם לגבי הנציגים שהמועצה ממנה, תידרש רק 'התייעצות' עם השר".
אכן, שופטי בג"ץ הוציאו צו על תנאי ברוח זו, שבו נדרש השר לשירותי דת להתייצב ולנמק "מדוע לא ייקבע בתקנות שירותי הדת היהודיים כי… מליאת הרשות המקומית תמנה שליש מנציגי הציבור לאחר התייעצות עם השר".
עם זאת, השופטים לא הוציאו צו ביניים, שמשמעותו הקפאת המצב, מה שמאפשר לשר מלכיאלי ואנשיו להמשיך ולפעול לקידום בחירתם של הרבנים על פי התקנות בנוסחן הנוכחי. הרב סתיו מצידו קורא לראשי הרשויות להמתין בינתיים ולא להזדרז להיענות לדרישה. "בעזרת ה' בקרוב בג"ץ אמור לדון בצו על תנאי, ויש לי סיבות טובות להניח שהצו על תנאי יהפוך לצו חלוט", הוא אומר. "אנחנו מפצירים בכולם לא להתחיל בתהליכים ולא להיכנע ללחצים של השר, שמטרתם להראות לבג"ץ כאילו מדובר במעשה עשוי ושהעתירה הפכה ללא רלוונטית".
פער נוסף בין התקנות הקודמות, אלו שהתקין השר לשעבר כהנא, ובין התקנות החדשות, נוגע לקדנציה של הרבנים הנבחרים. על פי התקנות הקודמות נבחרו רבני הערים לתקופה של 10 שנים, שבסיומן רשאית מועצת הרשות להאריך את כהונתם בעשר שנים נוספות, אך לא חייבת לעשות זאת. כעת נקבע כי הרבנים יכהנו עד גיל 70, ללא תלות בשאלה באיזה גיל נבחרו, ובמידה שהם כשירים להמשיך לכהן – מועצת הרבנות הראשית רשאית להאריך את כהונתם עד גיל 75. משמעות השינוי היא שחלק ניכר מהרבנים שייבחרו בהתאם לתקנות החדשות עשויים לכהן עשרות שנים בתפקידם. ניתן רק לשער את ההשפעה ארוכת הטווח של בחירת עשרות רבני ערים לקדנציה משמעותית כל כך על עולם הרבנות במדינת ישראל.
אשכנזים לכם, ספרדים לנו
"המהלך של ש"ס שקוף", אומר ח"כ מתן כהנא. "המטרה שלו היא להשתלט על רבנויות הערים במדינת ישראל. מדובר בכמות עצומה של ערים ומועצות, לפחות 51 תפקידי רב שהם מבקשים למנות בעצמם. לאופן שבו הם בנו בתקנות את תהליך הבחירה, צריך להוסיף גם את השליטה שלהם במשרד הפנים. ראשי ערים פשוט לא רוצים לריב עם ש"ס. דיברתי עם ראשי ערים גדולות וזה מה שאני שומע מהם. אני מנסה לשכנע אותם לא להיכנע, להשהות את התהליך. לכאורה לפי התקנות הם לא יכולים, אבל מי שלומד אותן לעומק מבין שיש כל מיני תרגילים שאפשר לעשות. אני מנסה לשכנע אותם להשתמש בדרכים האלה, אבל רבים מהם מעדיפים לא לריב, בוודאי לא בגלוי.
"צריך גם להבין שלרוב ראשי הערים לא מאוד משנה מי יהיה הרב בעיר שלהם, זה פשוט עוד כלי במשאים ומתנים הפוליטיים שהם מנהלים כדי להשיג דברים אחרים שהם מעוניינים בהם. לכן ברגע שבש"ס יודיעו להם מי המועמד שהם מעוניינים בו, לא בטוח שהם ירצו לריב דווקא על זה. גם אם יהיה דיל עם מפלגת הציונות הדתית והיא תקבל חלק מה'שלל', השאלה היא גם איך זה יתחלק. פונים אליי רבנים ספרדים שחוששים שמה שיקרה הוא שהרבנים שש"ס תמנה יהיו ספרדים, וגם אם ימונו רבנים מהציונות הדתית הם יהיו אשכנזים".
במשרד לשירותי דת דוחים את הטענות. דוברו של השר מיכאל מלכיאלי מסר לנו בתגובה לטענות על התנגדות ראשי הערים למהלך: "לא היה ולא נברא. נשמח לקבל דוגמה אחת, לא יותר". לדבריו, גם הטענות כי התקנות החדשות מעניקות לשר שליטה מלאה באסיפות הבוחרות את הרבנים אינן נכונות: "השר כיום ממנה רק 30% מחברי האסיפה וגם הם תושבי העיר, בעוד שנציגי הציבור של הרשות ומועצת העיר ביחד מהווים 70%, כך שגם לאלה שלא למדו לימודי ליבה מובן ש־70% בוודאי זה השליטה ולא ה־30%".
בנוגע לטענות על המשך קידום תהליך הבחירה למרות העתירה התלויה בבג"ץ והצו על תנאי שהוצא במסגרתה, נמסר מטעם השר: "לא בכדי לא הוציא בית המשפט צו שאוסר על השר להמשיך ולקדם, אלא ההיפך הוא הנכון, הנושא עלה בפני בית המשפט ולמרות זאת לא קיבלו צו. למרות זאת כל פעולה בנושא נמצאת בתיאום מלא מול הייעוץ המשפטי של המשרד ומשרד המשפטים. ככלל, המצב כיום הינו אבסורד בלתי נתפס, בו עשרות ערים בהן הגדולות ביותר מתנהלות ללא רב, מצב המנוגד לחוק כפי שמופיע בדו"ח מבקר המדינה. השר מלכיאלי גאה לפעול בנושא זה ולתקן עוול מתמשך על פני שנים בניגוד לכל היגיון".
