באירוע במכללת תל-חי היום (ה'), בהשתתפות ראשי הפדרציות היהודיות בקנדה ומגבית קנדה, אשת נשיא המדינה מיכל הרצוג, נציגי המכללה, משרד פיתוח הנגב והגליל וראשי רשויות אזוריים, הוכרז על השקעה של 20 מיליון דולר קנדי במערכת החינוך באצבע הגליל ועל תוכנית פעולה ליצירת מנועי צמיחה אזוריים בצפון.
יהדות קנדה, שעומדת מאחורי התרומה, היא הקהילה היהודית הרביעית בגודלה בעולם, אחרי ישראל, ארצות הברית וצרפת, ורוב יהודי המדינה מתגוררים באזור טורונטו, לצד ריכוזים יהודיים גדולים נוספים בערים כמו מונטריאול וונקובר, וקהילות קטנות בערים כמו אוטוואה וקלגרי.
"בקנדה מתגוררים כמעט 400,000 יהודים", מסבירה שרה מאלי, המנכ"לית בישראל של מגבית קנדה, ארגון הגג של הפדרציות היהודיות בקנדה, "והפדרציות היהודיות פועלות כארגוני גג של הקהילות היהודיות השונות במדינה. הקשר בין הפדרציות ובין ישראל נוצר לפני כמעט 35 שנה, כשקהילות בישראל ובקנדה כרתו ברית ערים תאומות. רצו ליצור חיבור בגובה העיניים בין קהילות קטנות פה וקהילות קטנות שם, וכך נולדה שותפות חוף אל חוף-קנדה וישראל, שמחברת בין קהילות יהודיות בקנדה האטלנטית, קלגרי, אדמונטון, אוטוואה, וונקובר, ו-וויניפג, ובין קריית שמונה, מטולה יסוד המעלה, מועצה אזורית גליל עליון ומועצה אזורית מבואות חרמון".
"מרכז קנדה" במטולה, למשל, אתר ספורט עם רחבת החלקה על הקרח, הוא אחד מהפירות של השותפות הזאת, לצד שותפות של קהילות יהודיות גדולות מערים כמו טורונטו, ונקובר ומונטריאול, שהתגייסו יחד להשקיע בצפון הארץ, בדגש על חינוך והשכלה גבוהה. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הקהילות הקנדיות גייסו סכומים משמעותיים תוך פרק זמן קצר. בטורונטו, למשל, גייסו בתחילת המלחמה 35 מיליון דולר בלילה אחד לטובת המפונים והחיילים, לצד תרומות נוספות של מוצרים לכוחות הביטחון ולמשפחות מפונות בצפון ובדרום.
מאלי, שעלתה לארץ מאנגליה בשנת 2000 ומתגוררת בירושלים עם משפחתה, מספרת על קשר עמוק של יהודי קנדה עם ישראל, שבא לידי ביטוי בתרומות ובהתנדבות שמגיעות מכל שכבות האוכלוסייה היהודית הקנדית. "אני מכירה ילד עם מוגבלויות בשם כהן", היא מספרת, "תושב העיירה ויקטוריה, שהיא אולי המקום הכי רחוק שיש בקנדה, ששבר את קופת החסכון הקטנה שלו ותרם את כל מה שהיה בה, בסך הכול 17 דולר במטבעות, למען האחים שלו בישראל".
לצד זאת, במהלך המלחמה וגם לפניה, התמודדו יהודי קנדה עם עלייה בתופעת האנטישמיות, עם זינוק של 670% בגילויי האיבה כלפי יהודים, כמעט פי שניים ביחס לשאר מדינות העולם. בין היתר, אש נפתחה לעבר בית כנסת ובית ספר, הושחתו מכוניות ורכוש של יהודים, ונעשו ניסיונות להצית אוטובוס של תלמידים יהודים ומבנים השייכים לקהילות היהודיות. "יהודי קנדה התמודדו בשתי חזיתות", אומרת מאלי, "בזמן שהם עזרו לאחים שלהם בישראל, הם היו תחת התקפה לאורך כל המלחמה. זה גורם שמוסיף מורכבות לחיים של יהודי קנדה, אבל הם לא מדברים על זה. הייתי עכשיו בתל חי עם עשרות רבות של יהודים קנדים שבאו להתנדב, וכל מה שמעניין אותם זה ישראל. הם דואגים ודומעים כשהם שומעים כל מה שקרה לתושבי הצפון. פה הלב שלהם נמצא".
משקיעים דווקא בחינוך
את 20 מיליון הדולר הקנדי שגויסו, השווים בערכם לקצת יותר מ-50 מיליון ש"ח, החליטה מגבית קנדה להשקיע דווקא בחינוך באצבע הגליל, לאחר שבסקר תושבים מקיף שנערך על ידי "מרכז ידע אזורי גליל מזרחי", נמצא כי סוגיית החינוך דורגה במקום הראשון אחרי תחושת הביטחון והמוגנות, בקרב רוב התושבים המפונים ובקרב למעלה ממחצית מהתושבים שנשארו בבתיהם ולא פונו.
"כשנכנסנו למהלך הזה", מסבירה מאלי, "היה לנו ברור שלפני הכול אנחנו צריכים להבין מה הצרכים של השטח ולמה הוא זקוק, ולא לבוא מבחוץ עם הרצונות שלנו ועם התפיסות שלנו. המיקוד בתחום החינוך נועד לתמוך בשלוש אוכלוסיות עיקריות שזיהינו, שהן משפחות שנותרו בצפון ולא פונו, אוכלוסיות שפונו ונחשפו למערכות חינוך חדשות, ותושבים חדשים שמבקשים להקים את הבית שלהם באזור. המטרה שלנו היא לייצר השפעה רחבה באמצעות התמקדות בתוכניות חינוך בלתי פורמלי, חוגים ופיתוח אקדמי, עם דגש על חיזוק העיר קריית שמונה כעיר סטודנטיאלית סביב מכללת תל חי שבקרוב תהפוך לאוניברסיטה".
תחום החינוך בצפון המפונה עומד גם במוקד החלטת הממשלה מתחילת השבוע, בה הוחלט לקדם את המענה בתחום החינוך הבלתי פורמלי באזורים המפונים, באמצעות תמיכה כספית בסך כולל של 67.4 מיליון ש"ח בשנת 2025, שיופנו לתמיכה בתנועות הנוער, שנות השירות, ארגוני הנוער, מכינות אופק, גרעינים תורניים, כפרי סטודנטים וקבוצות מחנכים, וכן לבינוי למכינות ולגרעיני המשימה, פעילויות הפגה וחיזוק חברתי לקהילות החוזרות ואפילו הקמה של גרעיני שירות לאומי למתנדבים מבוגרים. במקביל, במשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ובחטיבה להתיישבות השלימו את הכשרתם של מוסדות החינוך, וכעת הם ממשיכים להכשרה של כלל המבנים הציבוריים והתשתיות, כחלק מפרויקט שיקום יישובי הצפון והכנתם לחזרת התושבים.
