לאורך הפסקת האש בין ישראל לחמאס, דווחו מספר מקרים בהם תצפיות צה"ל זיהו מחבלים שפעלו בסמוך לכוחות צה"ל בצפון רצועת עזה וניסו להטמין מטען בקרקע, וכלי כלי טיס של חיל האוויר תקף אותם.
אז מה באמת קורה באירועים האלה? התצפיות השונות שמוצבות בשטח וכן הכטב"מים שמשמשים לאיסוף וטסים בשמי הרצועה, מזהים חוליות מחבלים של החמאס והג'יהאד האיסלאמי שמנסות למלכד צירים, מבנים ועמדות כהיערכות לקראת חזרת צה"ל ללחימה. לפי הנחיות צה"ל, ניתן לתקוף את "חוליות המטענים" האלה באופן מיידי לאחר הזיהוי.
כמו כן, יש לא מעט מקרים שהתצפיות והכוחות בשטח מזהים מחבלים שחופרים באדמה ומוציאים חפצים גדולים, שבדיעבד מתבררים כנפלים של חיל האוויר שנורו במהלך המלחמה. המטרה שלהם היא למקם את הנפל הגדול בציר הכרחי למעבר עבור טנקים, ליצור מטען גחון עוצמתי שיפגע בצורה קשה בכלים ובכוחות, כפי שהיה בסוף הלחימה בצפון הרצועה לפני הפסקת האש.
במקרים כאלה, התקיפות מתבצעות רק באישור אלוף פיקוד דרום תוך וידוא של נזק אגבי (נז"א) מינימלי. זאת אומרת שהתצפיות עוקבות אחרי החוליה הרבה זמן עד שהמחבלים מגיעים למקום נקי מ"בלתי מעורבים", ואז מקבלים אישור לירי.
למרות זאת, בסוף השבוע האחרון היה מקרה יוצא דופן בו מפקד פלוגת מילואים שהוצב בגזרה, חתר למגע ותקף את חוליית המחבלים החופרת מיידית עם רחפן מטיל, לאור הבנתו את הסיכון. הלוחמים בשטח התרעמו על כך שצריך אישור של אלוף פיקוד לתקיפת חוליות מחבלים כאלה. לטענתם, העיכוב וההססנות פוגעים בהרתעה, משבשים את יכולת היוזמה של הכוחות וגורמים גם לאי-תקיפה של המחבלים שמבינים שעליהם לשהות ליד בלתי מעורבים ודואגים לפעול בצמוד לאוכלוסייה האזרחית וסמוך לילדים ונשים.
