שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, דחה הבוקר (א') את בקשת התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין להוציא צו ביניים אשר ימנע את כניסתו לתוקף של החוק לשינוי שיטת בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים.
שתי העתירות, של התנועה למען איכות השלטון ושל לשכת עורכי הדין, הוגשו זמן קצר לאחר שהכנסת אישרה בשבוע שעבר את החוק לשינוי שיטת בחירת הנציב בקריאה שניה ושלישית. עם זאת קצב השופט אלרון שלושה שבועות וחצי בלבד למשיבות להגשת תגובה מקדמית לשתי העתירות. המשיבות, ובהן הכנסת, ועדת החוקה, יועמ"שית הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, נציבות תלונות הציבור על שופטים והנהלת בתי המשפט, יגישו את תגובתן המקדמית לעתירה עד ל-2 באפריל, ולאחר מכן תתקבל החלטה בנוגע להמשך הטיפול בעתירה.
על פי החוק החדש, בראש הוועדה הבוחרת את הנציב יעמוד שר המשפטים, וחבריה יהיו: שר העבודה, חבר כנסת, שופט בדימוס שייבחר על ידי שופטי ביהמ"ש העליון, שופט בדימוס שייבחר על ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שייבחר על ידי הרבנים הראשיים והסניגור הציבורי הארצי. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיערך ברוב רגיל של 4 מתוך 7. עוד קובע החוק כי משך כהונת חברי הוועדה יעמוד על 4.5 שנים, וכי מבין שני הנציגים שבוחרים שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט המחוזיים – תהיה אישה אחת.
עד היום, נציב התלונות נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים לפי הצעת שר המשפטים ונשיא העליון, שלו הייתה זכות וטו על בחירת הנציב. לטענת יוזמי השינוי, הדבר הביא למינויים של נציבים שהיו שופטי עליון בדימוס, ראו את עצמם כחלק מהמערכת, והיו מיודדים לא פעם עם השופטים המכהנים, דבר שהעלה באופן קבוע טענות אודות חשש לניגודי עניינים. בנוסף, הדבר מנע ביקורת אפקטיבית ובדיקה מעמיקה ואמיתית של תלונות שונות שעלו בעניין שופטים. החוק החדש מבטיח כי המינוי יהיה בלתי תלוי במבוקרים, כלומר במערכת המשפט.
בעתירות נגד החוק נטען בין היתר כי החוק החדש ייצור פוליטיזציה של הביקורת על השופטים. התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירתה כי התיקון פוגע בעקרון אי-תלות השופטים המעוגן בחוק-יסוד: השפיטה, וכן בזכות להליך הוגן המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף, נטען בעתירה כי התיקון אינו עומד במבחני פסקת ההגבלה: הוא אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אינו נועד לתכלית ראויה, ואינו צולח את מבחני המידתיות. כמו כן, נטען כי בהליך החקיקה של התיקון נפלו פגמים, שכן ההליך היה מואץ, ונוסח החוק שונה פעמים רבות באופן שלא אפשר לחברי הכנסת, לגורמי המקצוע ולייעוץ המשפטי לקיים דיון ענייני ומלא ולהביע את עמדתם בנושא.
בתנועה למען איכות השלטון בירכו על החלטת השופט אלרון ומסרו, "התנועה לאיכות השלטון מברכת על החלטת השופט אלרון לקבוע דיון מזורז בעתירה נגד תיקון מס' 6 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים. קביעת לוח זמנים מהיר להגשת תגובות המשיבים בתוך שלושה שבועות מדגישה את חשיבות הסוגיה והצורך בבירור משפטי מעמיק של הפגיעה בעצמאות השיפוטית שמגולמת בתיקון לחוק. התנועה תמשיך במאבקה הנחוש להגנה על עצמאות הרשות השופטת ושמירה על האיזונים והבלמים החיוניים לדמוקרטיה הישראלית".
