לאחר שפרצה מלחמת רוסיה־אוקראינה ואחרי שדונלד טראמפ חזרלבית הלבן, נדמה כי פניה של אירופה השתנתה לחלוטין. אותם המנהיגים שעד כה האמינו כי מעולם לא תהיה עוד מלחמה אזורית, משדרים היום היסטריה, נערכים לתרחישים ביטחוניים שעד לא מזמן נראו סוריאליסטיים ואף חושפים כי הם חשים בודדים ומופקרים בשטח מול איום ממשי הולך וגובר. הנשיא האמריקני הנכנס כבר הצהיר כי לתפיסתו "על אירופה ללמוד להסתדר לבד", אך נדמה כי ישנן מדינות המתקשות לעשות זאת יותר מאחרות.
בשונה משוודיה, שהטילה על הכנסייה הראשית של גטבורג את המשימה להיערך לקבורה של 30 אלף חיילים במקרה של מלחמה או של "אסון גדול", ובניגוד לפולין, שרכשה נשקים מתקדמים נוספים לחיזוק צבאה בסך 11 מיליארד דולר – מה שהופך אותה למדינה עם תקציב הביטחון הגבוה ביותר מבין מדינות נאט"ו – נדמה כי גרמניה מתעקשת שלא להשקיע בביטחונה. כן, דווקא המדינה שבמשך עשורים הייתה המעצמה הגדולה והמובילה באירופה, נראית היום חלשה, חשופה ופגיעה יותר מכל שכנותיה.
"אנחנו לא צריכים להיות תלויים בארה"ב. ואני גם אוסיף: Make Germany Great Again. צריך להשקיע יותר כסף בנשק ובהגנה", אמר בריאיון לתקשורת המקומית אוגוסט הנינג, ראש שירותי הביטחון הגרמניים לשעבר וסגן שר עם סמכות על ביטחון הפנים וההגירה בממשלתה של אנגלה מרקל. "למדינה שלנו יש את כל היכולת הטכנולוגית כדי להגן על עצמה, עכשיו עליה רק להשקיע בתחום הצבאי, תוך שאיפה לשיתוף פעולה מלא עם מדינות נוספות ברחבי אירופה", הוא הוסיף.
לטענתו של הנינג, לאחר פלישתו של פוטין לאוקראינה, גרמניה כבר לא יכולה להרשות לעצמה להישאר אדישה. בטח ובטח שלא להישאר צעד אחד מאחור, אל מול איחוד אירופי שמשתנה ומעצב את עצמו מחדש מידי יום. בין כל המעצמות הגרעיניות שסובבות אותה, ובעיקר צרפת, הממלכה המאוחדת וכמובן הפדרציה הרוסית, גרמניה כמו נבלעה, הצטמקה והפכה למדינה קטנה ולא רלוונטית במישור הגיאופוליטי האזורי. גרמניה שונה מאוד מכפי שאנו מכירים ועדיין זוכרים אותה.
"אנחנו צריכים להיות מצוידים בפצצת אטום?", שאל אחד העיתונאים את אוגוסט הנינג במסגרת אותו הריאיון המדובר. "זה טאבו שחשוב שיהיה אפשר לדון בו", משיב ראש שירותי הביטחון הגרמניים לשעבר. "אנחנו מדינה לא גרעינית שמתמודדת עם איום מצד מעצמה גרעינית כמו רוסיה. זו סיטואציה חדשה עבור אירופה כולה, שדורשת גם מאיתנו חשיבה והיערכות מותאמת למצב". במילים פשוטות יותר, להרתיע את השכנה הרוסית ולמנוע בכך את הרחבת הקונפליקט.
עבור מדינה כמו גרמניה, שלאחר מלחמת עולם השנייה חרטה על דגלה את המילים "אנטי־מיליטריזם" ו"פציפיזם", משימה כזו נראית היום קשה עד בלתי אפשרית. היחיד בפרלמנט הגרמני שנדמה שתומך בתפיסתו של אוגוסט הנינג, הוא רודיוגר לוקאסן, אלוף משנה לשעבר וכיום אחראי על ענייני ההגנה במפלגה השנייה בגודלה – בהצבעה שהתקיימה ב־23 בפברואר – מפלגה ימנית קיצונית בעלת עמדות לאומניות ושמרניות. "אם מגן הגרעין האמריקני יפוג, אירופה חייבת לפעול לבד", אמר לוקאסן.
הפוליטיקאי הוסיף, בין היתר, כי "גרמניה חייבת להשיג הרתעה במסגרת אוטונומיה אסטרטגית, עם מבנה צבאי ומערכת פיקוד משלה". בניגוד אליו, שאר המפלגות נזהרות מלהתבטא בנושא הרגיש, בפרט לאחר שכמעט התפרקו במהלך הבחירות, כשאחד הנושאים המרכזיים עליהם נלחמו היה סגירת שלוש תחנות הכוח גרעיניות האחרונות שנותרו בגרמניה. לדבר על פצצת אטום בזמן שהקנצלר המיועד, פרידריך מרץ, מנסה להקים ממשלה בעזרת התמיכה של הסוציאל־דמוקרטיים – עלול להיות מסוכן מדי עבורם.
אגב, כשנשאל על האפשרות שלגרמניה תהיה פצצת אטום משלה, הקנצלר המיועד השיב בזהירות: "כרגע אנחנו לא זקוקים לה". עם זאת, אכן קיימות סוגיות אחרות שקשורות לביטחון המדינה שנמצאות על שולחן הדיונים, וביניהן – חידוש שירות החובה הצבאי והרחבתו גם לנשים. מעט מדי, מאוחר מדי? בעיני הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, נראה שכן. ארה"ב הודיעה השבוע לבני בריתה על כוונתה להפסיק את השתתפותה בתכנון התרגילים הצבאיים הבאים באירופה.
לפי דיווח של ה"טלגרף" הבריטי, טראמפ שוקל בימים אלה את האפשרות למשוך כ־35 אלף חיילים אמריקנים בשירות פעיל בגרמניה ולפזר אותם במזרח אירופה. ליתר דיוק, בהונגריה. הסיבה לכך, על פי ה"טלגרף", היא שמדינתו של אורבן שמרה על קשרים הדוקים עם רוסיה לאורך כל תקופת המלחמה. וזה לא הכול. ככל הנראה, טראמפ שוקל גם את האפשרות להעביר חלק מחייליו לאותן מדינות נאט"ו שהגבירו בשנה האחרונה את תקציבן על הוצאות הצבא והביטחון. גרמניה, כמובן, אינה אחת מהן.
