שופטי בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, ורדה פלאוט, צבי ויצמן ואלי ברנד קיבלו היום (שני) את ערעורם של האם היולדת ובן זוגה וקבעו כי הם ישמשו כהוריה של מי שזכתה לכינוי, "תינוקת המריבה" – הילדה סופיה, שעמדה במרכז פרשת מחדל ההפריה בבית החולים אסותא. על פי פסק הדין, האם המולידה ובן הזוג שגידלו את סופיה מאז באה לעולם ימשיכו לגדל אותה ולהיות בעלי האחריות ההורית כלפיה. עם זאת הכירו השופטים זאת בחשיבות שמירת הקשר של סופיה עם ההורים הגנטיים, מתוך מודעות לסבל הרב שנגרם לשני זוגות ההורים כתוצאה מן הטעות הטרגית שהתרחשה בתהליך ההפרייה.
עוד נקבע בפסק הדין כי אף שבמקרה זה ניתן למצוא זיקות הוריות לכל אחד מהזוגות, הרי שיש להעדיף את זכותם ההורית של האם היולדת ובן זוגה מכמה וכמה טעמים שעיקרם בטובת הקטינה. בפן האימהות, קבעו השופטים, יש להעדיף את האם היולדת על האם הגנטית, מאחר שעסקינן באם שהרתה ונשאה ברחמה את הקטינה מבלי לדעת על דבר הטעות שארעה ועל העדר התאמה גנטית בינה ובין הביצית המופרית שהוחדרה לרחמה, היא סיכנה חייה עבור הקטינה עת ניאותה לבצע ניתוח תוך רחמי להצלתה על אף המלצת הרופאים לבצע הפלה נוכח המומים הלבביים שהתגלו כבר בשלב זה, אותו ניתוח היה ניתוח מסכן חיים אף עבור האם הנושאת עצמה, היא ילדה את הקטינה, ויחד עם בן זוגה גידלה אותה במסירות רבה תוך שהם מקדישים את עתותיהם לבריאותה ולהתפתחותה הפיזית והנפשית.
הרכב השופטים קבע עוד כי נוכח טכניקות הפריון המלאכותי, התפתחותן והחשש לטעויות אנוש העומדות בצדן – יש להעדיף את "עקרון הוודאות" לפיו האם היולדת היא אמו של הילוד, דבר שיקנה ודאות באשר לתוצאות טעויות עתידיות העלולות להתרחש בהליכי פריון מלאכותי ולא תידרש המתנה וחיפוש אחר קשר גנטי עם גילוי הטעות, הבדיקה הגנטית תידרש אך ורק על מנת שידע הילד את סיפור חייו המלא ולא לצורך בירור זהות הוריו המגדלים. לגישה הרואה באם היולדת את אמו של הילוד יש אסמכתאות בחוק הישראלי ובכלל זה בחוק הפונדקאות, חוק תרומת ביציות וחוק מרשם האוכלוסין וכן בפסיקת פוסקי ההלכה והדין העברי. יתר על כן, אף בפן האתי ראוי לאמץ קביעה זו שעיקרה – כשם שאין עוקרים עובר מרחם האם הנושאת כך אין לעקור הילוד מידיה – דין הרחם העוטפת והידיים המחבקות של האם הנושאת – דין אחד הוא.
בפן האבהות נקבע כי יש להעדיף את זכותו ההורית של בן זוגה של האם היולדת מכוח זיקתו לאם הנושאת ומעת שנימצא כי טובת הקטינה שלא יקבעו בעניינה הורים משני זוגות שונים. נמצא כי טובת הקטינה בהינתן גילה ומצבה הרפואי וההתפתחותי המאתגר היא להישאר עם הוריה המגדלים וזאת בהתייחס, בין השאר, על היקשרותה הבטוחה אליהם, והנזק הבלתי הפיך העלול להיגרם לה מניתוק אותה היקשרות, בהתבסס בין השאר על תאוריות היקשרות מוכחות מדעית.
בצד זאת, נוכח המלצת כלל הגורמים המקצועיים, נקבע כי יש חשיבות רבה לכך שסופיה תלמד ותכיר את סיפור חייה והרקע ממנו באה באופן המותאם לגילה וליכולותיה, על פי מתווה שיקבע על ידי רשויות הרווחה ואשר יכלול שימור קשר רציף בינה לבין הוריה הגנטיים לצד האחריות ההורית אשר תינתן רק להוריה המגדלים.
בסיכום פסק הדין איחלו השופטים לסופיה ולשני הזוגות הצלחה בתהליך המורכב שבפניהם, והביעו תקווה כי ישכילו להתגבר על המתח ביניהם וישתפו פעולה לטובת עתידה ורווחתה של הקטינה.
