דו"ח טרי של משרד הבריאות על היקף האובדנות בישראל והשוואתו להיקף במדינות העולם מעלה כי שיעור ההתאבדויות כאן נמצא במגמת ירידה ניכרת. מאז שנת 2010 ועד לשנת 2015 נרשמה ירידה של למעלה מ־30 אחוזים בהיקף מקרי האובדנות. כעת ישראל מדורגת במקום השני הנמוך בשיעור ההתאבדות בהשוואה ל־31 מדינות באירופה.
לדברי עו"ד שושי הרץ, מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, בשנת 2015 דווחו בארץ 342 מקרי התאבדות. חמש שנים קודם לכן תועדו 482 מקרים. "אנחנו מתפללים שאכן נמשיך לראות מגמה של ירידה בשיעורי האובדנות", אומרת הרץ בנימה זהירה.
בשנת 2013 החליטה הממשלה להקים במשרד הבריאות יחידה מיוחדת למניעת אובדנות, בכוונה להילחם בהיקפי התמותה המכוונת בישראל. "מאז הקמת היחידה ב־2014, גברה המודעות לאובדנות. עצם המודעות מוכחת כאסטרטגיית מניעה בפני עצמה, כי היא מאפשרת שיח ערני יותר בנושא", מוסיפה הרץ.
הירידה הבולטת ביותר בשיעור ההתאבדות נרשמה בקרב אוכלוסיות העולים החדשים, בעיקר בין יוצאי אתיופיה וברית המועצות לשעבר. בעבר שליש ממקרי ההתאבדות היו מקרב האוכלוסיות האלו. קבוצה נוספת שעדיין מועדת להתאבדות היא אוכלוסיית הקשישים. התאבדות היא גם סיבת המוות השנייה בקרב בנים בני 15־24, והשלישית לבנות בשכבת הגיל הזאת.
הרץ יודעת לספר ש"שיעור ההתאבדות לערבים נמוך מזה של יהודים ואחרים. גם באוכלוסיות המבוגרות הדתיות היהודיות תמצא פחות התאבדויות, וזה לרוב בזכות המסורת והכבוד לקשישים. הם לא נשלחים לבית אבות אלא לרוב נשארים בבית".
עם זאת, עוד מוקדם להכריז על מגמה מובהקת של ירידה בשיעור ההתאבדות. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארה"ב דיווחו בחודש יוני על עלייה קבועה ועיקשת של 25 אחוזים בשיעור ההתאבדויות שם מאז 1999. מספר המתאבדים במדינה כפול ממספר הנרצחים, ומוסיף לעלות בהתמדה.
"אנחנו יודעים שבארה"ב יש עלייה במספר המתאבדים, ואני חוששת שכמו שאנחנו מחקים את ארה"ב בדברים אחרים, גם בזה נחקה אותם בסופו של דבר", מזהירה הרץ. למען האמת היא גם חוששת ש"הנתונים על ירידה בשיעורי האובדנות עלולים לגרום לנו להשקיע בזה פחות תקציבים ומשאבים".
