לראשונה מאז 7 באוקטובר האחרון, הבוקר (ה') נשמעו אזעקות במרכז הארץ בעקבות שלושה שיגורים מחאן יונס. בכך, ככל הנראה, עם תחילת הפעילות הקרקעית של צה"ל באזור החוף שבצפון הרצועה, חמאס החליט להכריז על מלחמה נגד ישראל. "במהלך תקופת הפסקת האש, ארגון הטרור התחזק ונערך מחדש בשני מישורים שונים: המישור הצבאי והמישור הפוליטי", מסביר סא"ל (מיל') אלון אביתר, פרשן לענייני ערבים ומומחה לזירה הפלסטינית, בשיחה עם אתר מקור ראשון.
"מבחינה צבאית, ברור לכולם שהתקופה הזו אפשרה לחמאס להשתקם", אומר אביתר. "בהיבט של גיוס כוח האדם, אלפי עזתים נוספים נכנסו לשירות חמאס בחודשיים האחרונים, ללא שום מאמץ, כשרובם בכלל נערים. מעבר לכך, הפסקת האש אפשרה לחמאס לפזר מטענים, בעיקר באזור צפון הרצועה, לחזק את המוצבים שהושמדו ולייצר נשק בצורה בלתי תקנית. מה שקודם היה מוגדר תחת מטרותיו של צה"ל, עכשיו נעשה באופן חופשי".
לדברי הפרשן, בין פעימה לפעימה חמאס מצא את הזמן להיערך ליום שאחרי. "מעבר להצטיידות ולשיקום כוח אדם, לכך שהמחבלים נשמו אוויר והתחזקו גם מבחינה פיזית, התקופה הזאת בעיקר אפשרה לחמאס להתארגן מחדש למערכה מול צה"ל, שהייתה צפויה במידה כזו או אחרת", מתאר אביתר ומשער כיצד התנועה שינתה את פניה בחודשים האחרונים. "אני משוכנע שברמה הכללית צה"ל יפגוש הפעם ארגון שהוא קצת פחות מוכה וקצת יותר מאורגן מכפי היה לפני חודשיים".
במישור השני – הפוליטי – אביתר מספר על המשך ההשתלטות החמאס על המערכים האזרחיים ועל התשתיות האזרחיות ברצועה, החל מהמזון ועד מערכת החינוך. "בשבועות האחרונים, בהיעדר אספקה שוטפת מבחוץ, חמאס התחיל לבנות קרוואנים ברצועה", טוען הפרשן. "כמובן שכל זה מחזק את השליטה של חמאס באוכלוסייה, ובעיקר את ההבנה שכשאין כתובת אחרת, אז ברור לכל תושבי הרצועה מי בפועל שולט בעזה".
עם זאת, המומחה מבקש להבהיר כי לא ניתן להשוות את הארגון במצבו הנוכחי לארגון שפרץ את גדרות העוטף ב-7 באוקטובר. "אין שום ספק שחמאס חטף מכות צבאיות קשות", הוא קובע. "ראשי ההנהגה חוסלו, המערכות הושמדו ואיתן גם אמצעי הלחימה והמנהרות. כשאני מדבר על שיקום, אני לא מתכוון להחזרה של מה שחמאס איבד, הרי זה ייקח עוד 20 שנה. למעשה, אני מדבר על השיקום המינימלי שמאפשר לארגון לצאת להילחם כארגון גרילה קצת יותר מאורגן ממה שהיה לפני חודשיים".
באשר לאסטרטגיה שחמאס נוקט בה, אביתר סבור כי ארגון הטרור עסוק בשינוי אופי לחימתו, על מנת להפתיע את כוחות צה"ל הפועלים באזור. "מהחומר הגלוי אנחנו יודעים שחמאס עסוק בפעולות של מיקוש צירים, של הטמנת מטענים ושל שימוש באמל"ח וחימוש שנשאר מצה"ל בשטחי הלחימה השונים", הוא מסביר. "אנחנו יודעים שהארגון נערך באופן כזה שצה"ל יפגוש כעת פיזור אמצעי הלחימה שונה מכפי שהיה לפני חודשיים".
וזה לא הכול. לטענת המומחה, ישנן מספיק אינדיקציות המעידות על כך שארגון הטרור מנסה לבדוק את אופי התגובה של צה"ל לפרובוקציות השונות שלו. "במהלך השבועות האחרונים היו ניסיונות של חמאס להתריס באמצעות שליחת נשים, נערים וגם ילדים לשטחי המגע והחיכוך שצה"ל נמצא בהם, בעיקר ברצועת הביטחון של עוטף עזה", אומר אביתר. "בפועל, חמאס בודק כעת את העירנות הצה"לית ומנסה בכך למודד וללמוד את תגובותיו".
היבט קריטי נוסף באשר להתחזקותו של ארגון הטרור בעזה, הוא ההיבט הכספי. "חמאס, לאורך כל תקופת הפסקת האש, למעשה עד שהופסקה כניסת המזון, הצליח להרוויח הרבה מאוד כסף", טוען הפרשן. "הרי הוא הרוויח מכניסת הציוד וחומרי הגל לתוך עזה. השוק השחור, כמובן, משפיע מאוד על הכלכלה החמאסית, שהיא מניבה דיווידנדים מצוינים לתנועה – על כל המשתמע מכך. לערכתי, חמאס הרוויח בשנה האחרונה מעל מיליארד דולר רק מהמיסים, מהסחורות ומהשוק השחור".
אולי יותר מכל תחום אחר, נראה כי חמאס מתקשה כעת לבסס את הנהגתו החדשה. "מאז חיסולו של יחיא סינוואר, השליטה בתנועה, ובוודאי בסוגיית החטופים, עברה תהליך של מריכוז לביזור", מסביר אביתר. "נכון, אין יותר איש אחד שמחליט על הכול, אין כבר דמות בולטת כמו שסינוואר היה, אבל זה בכלל לא אומר שהדמויות החדשות רכות יותר. זה בטח לא הופך את ההתמודדות שלנו לקלה יותר. אולי להיפך, ייתכן והמצב היום קשה יותר. העובדה שאין כתובת אחת, יכולה בהחלט לסבך את העניין".
