בסיומה של ישיבה דחופה שקיימה אמש (ה') הממשלה, אושרה פה אחד הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסקת כהונתו של ראש השב״כ רונן בר, על רקע טענות לחוסר אמון מצד ראש הממשלה והדרג המדיני. מלשכת ראש הממשלה נמסר כי בר יסיים את תפקידו כראש השב״כ ביום ה-10 באפריל 2025 או כאשר ימונה ראש שב״כ קבוע – לפי המועד המוקדם מביניהם.
במהלך הישיבה אמר נתניהו כי "זה ברור שאם יש חוסר-אמון בסיס של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו. אני לא מאמין שרונן בר הוא האיש הנכון לשקם את הארגון. אתם מכירים את אותו ליל 7 באוקטובר, וגם בניהול המשא-ומתן הגעתי למסקנה שרונן בר פשוט לא מתאים לזה".
"אני מנהל שנים ארוכות משאים-ומתנים מדיניים", הוסיף נתניהו. "הייתה לו גישה רכה ולא מספיק תקיפה. אמרתי בקבינט: 'תהיו תקיפים יותר. אתם נכנעים מהר מדי – ולכן נקבל פחות חטופים'. ישבתי איתו שעות, וזה הוכיח לי שהוא לא מתאים לזה. לפני חודשיים החלפתי את צוות המשא-ומתן. מיניתי את סגן ראש השב"כ לראש המשלחת כי לא היה לי אמון ברונן בר. מאז ההדלפות ירדו פלאים, ובמשא-ומתן מאוד מוצלח הצלחנו להחזיר חטופים".
ראש השב״כ לשעבר, השר אבי דיכטר, הצביע בישיבת הממשלה בעד העברת ראש השב״כ מכהונתו ואמר: ״ראש הממשלה אמר בצורה כנה, קשה ועצובה שאין לו אמון בראש השב״כ. בניגוד למוסד שיש לו היבטים מבצעיים, לשב״כ יש גם היבטים אישיים הקשורים לראש הממשלה – ראש השב״כ אחראי על אבטחתו האישית של ראש הממשלה.
לכן, כל הדברים האחרים בכלל לא רלוונטיים. במצב של חוסר אמון יש שתי אפשרויות: או שראש השב״כ יתפטר, או שיפוטר. ואם הוא לא מתפטר, אז הוא מפוטר״.
בתגובה, שלח בר מכתב חריף ומפורט לשרי הממשלה, שבו הוא מודיע על סירובו להשתתף בדיון, תוקף את חוקיות ההליך ומרמז כי מאחורי המהלך עומדים שיקולים פוליטיים ולא ענייניים. הישיבה, שהתכנסה בבהילות, חשפה משבר עמוק בין הדרג המדיני לראש השב"כ, והעלתה שאלות על היחסים ביניהם בתקופה של מלחמה ואתגרים ביטחוניים קשים.
בר פותח את מכתבו בהסבר לסירובו להגיע לדיון: "החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד". הוא מוסיף כי הישיבה כונסה "בניגוד לכל כלל משפטי בסיסי העוסק בזכות השימוע ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה", ומביע דאגה מפגיעה בעקרונות שלטון החוק.
בהמשך, הוא מבקר את אופן ניסוח הצעת ההחלטה: "הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי". בר מציין כי "גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות", וטוען כי הטענות "מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם".
אחת הטענות המרכזיות של בר היא כי ניסיון ההדחה קשור לחקירה רגישה: "מתנהלת בימים אלה חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר, בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה". הוא מזהיר כי "פיטורי ראש השירות בשעה זו ביוזמת ראש הממשלה מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצויה המיטבי של החקירה", וקובע כי זו "סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל". לדבריו, "חתירה לחקר האמת, תהא תוצאת החקירה אשר תהא, כחובה ציבורית ראשונה במעלה המוטלת עליי".
בנוגע ליחסיו עם ראש הממשלה, בר כותב: "מאז כניסתי לתפקיד וביתר שאת מאז תחילת המלחמה בחזיתות השונות, מתקיים שיתוף פעולה אינטנסיבי ויעיל בין השירות בהובלתי לראש הממשלה, אשר מוביל לתוצאות משמעותיות בסיכול הטרור ובקידום מטרות המלחמה". הוא מוסיף כי "ראש הממשלה עמד על כך במספר הזדמנויות, לרבות בהתבטאויות פומביות", אך מבקר כי "שרי הממשלה אינם נחשפים לרובם של הדברים, וזאת בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עלי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה, הנחייה שספק אם יש לה בסיס בחוק".
בנושא שחרור החטופים, בר מדגיש את תרומתו: "עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה". הוא מציין כי "העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה", וטוען כי "על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה". עם זאת, הוא מוסיף כי "הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים", ומדגיש: "אחזור ואדגיש את מחויבותי האישית ומחויבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים".
בר מתייחס גם לעמדתו על חקירת 7 באוקטובר: "הצגת עמדת השירות באשר לצורך הביטחוני בקיומה של בדיקה מקיפה, עמוקה ובלתי תלויה באשר לאירועי ה-7 באוקטובר והמהלכים שקדמו להם, הינה חלק מחובותיו של ראש השירות". הוא מוסיף כי "הצורך הלאומי הדחוף בקיומה של חקירה כאמור אינו יכול להיות מוכפף לשיקולים אישיים של מי שמעורב בעניין", וקובע כי זו "הדרך היחידה להבטיח כי כשל רב מערכתי שכזה לא ישוב".
לקראת סיום, בר מתאר את המצב הלאומי: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה". הוא תוהה: "יש להתפלא כי במצב זה, הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה, הן פנימית והן מול אויביה".
בר מסיים בהבטחה: "את עמדתי המפורטת, הן ביחס לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה והן ביחס למניעים העומדים מאחוריה אציג בפורום המתאים, בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים וכן בפני אזרחי ישראל". הוא מדגיש: "השב"כ ככלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטות המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק".
גורם מדיני הגיב למכתבו של בר ואמר: "ממשלת ישראל, שממונה על השב״כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב ב-7 באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ״ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה – דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר".
