"רונן בר לא יישאר ראש השב"כ, לא תהיה מלחמת אחים וישראל תישאר מדינה דמוקרטית", קבע אמש, מוצאי שבת, ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון מצולם. נתניהו טען בסרטון כי פיטוריו של בר לא נועדו למנוע את החקירה בנוגע לקשרים שבין אנשי לשכת נתניהו לקטאר, אלא לדברי ראש הממשלה, המציאות הפוכה: "החקירה נועדה למנוע את הפיטורין".
נתניהו תיאר כי אי האמון שלו בראש שב"כ החל כבר ב־7 באוקטובר, אז לדבריו בר בחר שלא ליידע אותו, "לא העיר אותי ולא העיר אחרים". מאז, אי האמון הלך לדבריו והתגבר.
יש לי הערב חשיפה דרמטית של עובדות שיטלטלו אתכם >> pic.twitter.com/EwuatdQ6PT
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) March 22, 2025
נתניהו תיאר כי חשב שהזמן הנכון להביא לסיום תפקידו של בר, הוא לאחר שיגיש לו את התחקיר על מחדלי שב"כ בנוגע למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כפי שהיה עם הרמטכ"ל. לדברי נתניהו, הנחה את בר להגיש לו את התחקירים עד ל-15 בפברואר. אך במועד זה, קיבל מבר מכתב אותו הציג נתניהו בסרטון, בו הוא אומר כי אין אפשרות להשלים את התחקיר עד למועד המבוקש, והוא מבקש הארכה בזמנים – להגיש את התחקיר עד ל־27 בפברואר.
לדברי נתניהו, גם ב-27 לחודש לא הגיש בר את התחקיר, וביקש דחייה נוספת של מספר ימים, שגם לה נענה ראש הממשלה. "אבל תראו מה קרה, באותו יום ממש, ב-27 בפברואר, בשעות הערב, בצירוף מקרים נדיר שאי אפשר להמציא אותו, היועצת המשפטית לממשלה מודיעה על פתיחת חקירה בעניין קטאר". בסיום הסרטון, תוהה נתניהו – "אז תגידו לי אתם, מי כאן פועל ממניעים זרים?".
תחילת העיסוק בפרשה שזכתה לכינוי "קטארגייט", קרה עם הפרסום ב-10 בפברואר בחדשות 12. אז, דיווח עופר חדד כי יועצו של נתניהו, אלי פלדשטיין, העניק שירותי יח״צ לקטאר בזמן המלחמה, במקביל לעבודתו בלשכת ראש הממשלה.
אמש, נמסר מסביבת ראש הממשלה, כי הם דוחים על הסף את "טענת-הפייק לפיה ראש הממשלה ביקש מראש שב"כ להציג לו את התחקירים של השבעה באוקטובר רק יום לאחר שפורסמה כתבה בנושא חקירת קטאר בחדשות 12", ונטען כי נתניהו ביקש מבר להציג לו את התחקירים כבר בפגישה שנערכה ב-29 בינואר 2024. "וממילא, כוונת ראש הממשלה לסיים את תפקידו של ראש השב"כ פורסמה בתקשורת כבר בתחילת נובמבר 2024 – שלושה חודשים לפני פתיחת החקירה בענייני קטר", נטען בהודעה, וכהוכחה לכך צורפה ידיעה מאתר ערוץ 7 מה-18 בנובמבר 2024 שכותרתה, "דיווח: נתניהו שוקל לפטר את ראש השב"כ רונן בר".
הידיעה בערוץ 7 ציטטה דיווח שפורסם באתר וואלה, לפיו "מקורות בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו טוענים כי הוא שוקל בימים האחרונים להדיח את ראש השב"כ רונן בר. על פי הדיווח באתר וואלה, הנושא עלה לסדר היום אחרי תקרית ירי פצצות התאורה לעבר מעון ראש הממשלה בקיסריה במוצאי שבת ומאז דן נתניהו עם מקורביו באפשרות ההדחה, כשחלק מהם אף לוחצים לבצע את המהלך בקרוב. לטענתם, ההדחה תוצג כתגובה לכשל האבטחתי סביב ראש הממשלה ומשפחתו". יש לציין כי בידיעה עצמה ישנה הכחשה של לשכת ראש הממשלה, שמוסרת בתגובה לאותו דיווח בנובמבר כי נתניהו שוקל לפטר את בר, כי "הידיעה אינה נכונה כלל. לא התקיים שום דיון בנושא".
ביום חמישי האחרון, כונסה ישיבת ממשלה, שאישרה את הצעת נתניהו להפסיק את כהונתו של בר. בר עצמו בחר שלא להגיע אליה, אלא שלח מכתב, בו כתב כי הטענות נגדו מופרכות, ואינן אלא "מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם".
גורם מדיני מסר במהלך ישיבת הממשלה כי "ממשלת ישראל, שממונה על השב״כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ״ל היוצא. אך רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה – דבר שהיה מונע את האסון? אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים לשבעה באוקטובר", קבע הגורם.
