השופטת רותם קודלר עיאש סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, הוציאה צו אימוץ לילד כבן 9, ובכך הפך הילד באופן סופי לבנם החוקי של ההורים המגדלים אותו מאז היה ילד בן 3 ימים. בני הזוג ילדו את ילדם במדינה אחרת בשנת 2015, ולאחר ששבו ארצה עם הילד הגישו בשנת 2017 בקשה לערוך לבן בדיקת רקמות על מנת להסדיר את סוגיית רישום אבהותו של האב. בית המשפט קיבל את הבקשה, אלא שאז התברר לחרדתם של בני הזוג כי הילד אינו בנו הביולוגי של האב, ואף לא של האם.
בני הזוג סיפרו כי עקב בעיות ודימומים בהריון, נאלצו ליילד את האשה בניתוח קיסרי בהיותה בחודש שביעי וחצי. האשה סיפרה כי ילדה תינוק בניתוח קיסרי בהיותה מלווה ע"י אחותו של בן הזוג, בבית חולים במדינה ששמה נותר חסוי. האם הוסיפה וסיפרה כי במשך 3 ימים לא ראתה את התינוק שכן סבלה מחולשה וכאבים בעקבות הניתוח. צוות בית החולים מסר לה כי הילד נולד במשקל 1.800 ק"ג, נלקח לתינוקייה ושהה באינקובטור. לדבריה, רק לאחר 3 ימים הביאו אליה את התינוק בבית החולים והיא החלה לטפל בו. במשך שבועיים וחצי נוספים שהו היא והתינוק בבית החולים, לאחר מכן השתחררו מאישפוז, אך המשיכו והגיעו מספר פעמים לבית החולים למעקב וטיפולים וכאשר היה התינוק בן 4 חודשים עלתה האשה עימו ארצה והצטרפה לבן הזוג שכבר שהה אז בישראל. לתמיכה בחלק מהטענות אף צורפו מסמכים רפואיים וראיות אחרות.
לנוכח המציאות השוררת במדינה בה אירעה הלידה, נוצר קושי להתחקות אחר נסיבות אובדן הבן הביולוגי שככל הנראה ילדה האשה. ההנחה שהלכה והתחזקה, אחרי שבוצעה גם חקירת משטרה ובדיקה מקבילה של משרד החוץ, היא שהתינוק הביולוגי של בני הזוג הוחלף סמוך ללידה בתינוק אותו גידלו האב והאם, ואשר הובא לישראל ואותו הם מגדלים, עד עצם היום הזה כבנם.
לאור המצב שנוצר, ואחרי שבני הזוג מונו כאפוטרופסים לילד, בשנת 2021 הם הגישו בקשה להסדיר את מעמדם כהוריו של הילד, ולמעשה לאמץ אותו לבן. השופטת ציינה בהחלטתה כי ההורים לא חסכו מאמצים לרדת לחקר האמת ולגלות מה עלה בגורל בנם הביולוגי, "לא נחסכו מאמצים ועורכי דין וחוקרים מטעמם של ההורים נסעו למדינת המוצא, ניסו להתחקות אחר מסמכים שיהיה בהם כדי ללמד את ההורים על נסיבות לידת בנם הביולוגי ועל הנסיבות בהן הקטין נשוא ההליך, הגיע לחזקתם". אלא שהמאמצים כולם העלו חרס, וגם הרשויות שנכנסו לתמונה לא הצליחו להגיע לחקר האמת. "המבקשים (בני הזוג – ש"פ) נאלצו במהלך הדרך להתמודד עם החשדות שנבדקו בדבר האפשרות שאין מדובר במקרה טרגי של החלפת תינוקות, אלא באפשרות עבריינית של אירוע פלילי שבו הקטין נשוא הליך זה, הגיע לידיהם. יובהר כי חקירת משטרה שבוצעה ע"י משטרת ישראל, הסתיימה בסגירת התיק, שכן לא נמצאו כל ראיות שיש בהן כדי לתמוך באפשרות זו ותעלומת אפשרות החלפת התינוקות נותרה בעינה".
לדברי השופטת קודלר עיאש, "לאחר שהסתיימו שלל החקירות הן ע"י משטרת ישראל, הן ע"י משרדי ממשלה שונים, לרבות משרד החוץ והן על ידי גורמים פרטיים מטעמם של ההורים, התבררה התמונה לפיה ככל שלא יוסדר מעמדו של הקטין במדינת ישראל, יהווה הדבר פגיעה דרמטית בקטין שבא לעולם, הפך בעל כורחו לתושב מדינת ישראל, והוא לא יוכל לצאת ממנה או לבוא אליה, שכן אין לו מעמד לא במדינת ישראל ולא במדינה בה נולד. מבוי סתום זה, מצד אחד ומציאות חייו היומיומית של הקטין מצד האחר, כאשר לא היתה מעולם מחלוקת כי הוא גדל בתא משפחתי טוב ומיטיב, הביאה את בית המשפט למסקנה המתחייבת כי יש להסדיר את מציאות חייו של הקטין ולא להותירו ללא אב ואם, ללא מדינה אליה הוא משתייך ובמיוחד הדברים אמורים כאשר עסקינן בקטין שגדל מאז שמלאו לו חודשים ספורים, כילד יהודי ישראלי, המתחנך במוסדות חינוך דתיים במדינת ישראל, וכל מציאות חייו נבנתה והתבססה כיהודי ישראלי".
כתנאי לאישור האימוץ נדרשו ההורים על ידי גורמי הרווחה והגורמים המשפטיים, המשמשים כנציגי היועצת המשפטית לממשלה בהליך, לחשוף את הילד לסיפור, ולעובדה שהוא אינו בנם הביולוגי. "נכון להיום הקטין מכיר את סיפור חייו, רואה במבקשים את הוריו, קשור אליהם בכל נימי נפשו, מגדיר עצמו כבנם הבכור, יודע ומכיר בכך שהם אוהבים אותו ומגדלים אותו כהוריו", ציינה השופטת והוסיפה כי "מהדיווחים לאורך כל השנים ממועד תחילת ההליכים ועד עצם היום הזה עלה באופן יציב ועקבי כי המבקשים הם הורים מסורים, מחויבים, דואגים לצרכיו החינוכיים, הגשמיים והרגשיים של הקטין ועל כן עו"ס חוק האימוץ ועו"ס השירות למען הילד תמכו באופן מובהק וברור באימוץ הקטין ע"י ההורים".
בשבוע שעבר נערך בבית המשפט למשפחה בבאר שבע דיון מסכם, בו השתתפו ההורים והילד, כמו גם כל גורמי הרווחה שהיו מעורבים בטיפול באירוע, בסיומו הוחלט על אישור בקשתם של ההורים לאמץ את הילד כבנם החוקי. "בית המשפט שמע את המבקשים, את העובדות הסוציאליות, את האפוטרופא לדין, בא כח ההורים, בא כח היועמ"שית וכמובן את הקטין עצמו. ניכר היה כי כלל בני המשפחה וגם בעלי המקצוע שהיו מעורבים בעניינם, עורכי דין ועובדות סוציאליות, היו נרגשים מאוד מהמעמד, מההסדרה החוקית של מעמד ההורים כלפיו ומסיום ההליכים. הקטין יכול להמשיך כעת בדרך חייו, בה גידלו אותו הוריו המאמצים, באהבה, במסירות וביציבות וזאת על אף שנסיבות היוולדו והעדר הזיקה הגנטית היו ידועות להם כבר לפני שנים רבות. על אף הנסיבות, הדבר לא גרע מאהבתם ומסירותם כלפיו והוא ימשיך לגדול בתא המשפחתי הנהדר והמיטיב שבו הוא גדל ובמדינת ישראל המשמשת לו כבית על פי בחירת הוריו", סיכמה השופטת קודלר עיאש.
