בעוד כוחות צה"ל נכנסים מחדש לרצועת עזה בימים האחרונים, לאחר הפסקת אש בת חודשיים, מנהיגיה של ישראל שוקלים תוכניות לתמרון קרקעי חדש שעשוי לכלול כיבוש צבאי של כל הרצועה למשך מספר חודשים ואפילו יותר.
הטקטיקות החדשות והאגרסיביות יותר, על פי גורמים ישראלים בהווה ובעבר ואחרים שעודכנו בפרטי התוכניות, יכללו ככל הנראה גם שליטה צבאית ישירה על הסיוע ההומניטרי; מיקוד נרחב יותר בהנהגה האזרחית של חמאס; ופינוי נשים, ילדים ובלתי לוחמים שעברו סינון מהשכונות ל"בועות הומניטריות" תוך מצור על מי שנותר – גרסה אינטנסיבית יותר של טקטיקה שיושמה בשנה שעברה בצפון הרצועה.
גורמים ישראלים אומרים כי הם עדיין ממתינים לתוצאות שיחות הפסקת האש, ועדיין לא התקבלו החלטות האם – וכיצד – להסלים את השלב הנוכחי של המתקפה, שכללה עד כה בעיקר הפצצות מהאוויר.
אך אם טקטיקות מקסימליסטיות אלו ייושמו, הן יהוו הסלמה במלחמה בת 17 החודשים, שלדברי משרד הבריאות בעזה גרמה למותם של יותר מ-50,000 פלסטינים. המלחמה גבתה גם את חייהם של יותר מ-400 חיילים ישראלים.
רק פלישה מלאה
זו תהיה סטייה משמעותית ממדיניות צה"ל בעבר, שחשש מהסתבכות בתוך רצועת עזה. פלישה וכיבוש בהיקף מלא ידרשו עד חמש אוגדות של צה"ל, כך לפי גורמים המכירים את התכנון, וצה"ל עלול להימתח עד קצה יכולתו, במיוחד לאור הסקפטיות ההולכת וגוברת בקרב המילואימניקים בנוגע להשתתפות במלחמה ללא תוחלת ברורה.
אך גורמים מסוימים טוענים כי רק פלישה מלאה כעת, ולאחריה מאמץ ממושך של לחימה בטרור ודה-רדיקליזציה, יוכלו להגשים את מטרת המלחמה – חיסול חמאס.
אמיר אביבי, לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה ומייסד תנועת "הביטחוניסטים", אמר כי תמרון צה"ל בשנה שעברה הוגבל בשל מחלוקות בין הדרג המדיני לצבאי על טקטיקות ואסטרטגיה, וכן בשל דאגות ממשל ביידן מהפגיעה באזרחים פלסטינים. אך כניסת ממשל טראמפ לתפקיד בארצות הברית ושינויים בממסד הביטחוני הישראלי הקלו על מגבלות אלו, לדברי אביבי.
"עכשיו יש הנהגה חדשה בצה"ל, יש גיבוי מארה"ב, יש לנו מספיק תחמושת, וסיימנו את המשימות המרכזיות בלבנון וסוריה ואפשר להתרכז בעזה", אמר אביבי. "התוכניות הן חדות. תהיה מתקפה כוללת והם לא יעצרו עד שחמאס יושמד לחלוטין. נראה".
גורמים ישראלים אומרים שהם עדיין מוכנים לנהל משא ומתן עם חמאס דרך מתווכים לפני פתיחה בתמרון רחב היקף. לפני עלות השחר ביום שלישי בשבוע שעבר, ישראל ביצעה מתקפה אווירית הרסנית שכוונה לעשרות מראשי חמאס ופעיליו, וביצעה פשיטות קרקעיות מוגבלות. חמאס הגיב בירי רקטות לתל אביב. גורם ישראלי הכחיש שישראל הפרה את הסכם הפסקת האש, ואמר כי ביום ה-16 של הפסקת האש ישראל הציגה את תנאיה למעבר לשלב השני של ההסכם – אך הם נדחו על ידי חמאס.
חמאס דחה הצעת גישור של שליחו המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף, להאריך את הפסקת האש ב-40 יום בתמורה ל-11 בני ערובה חיים, והציע במקום זאת לשחרר בן ערובה אחד בעל אזרחות כפולה אמריקאית-ישראלית, אמר הגורם, והוסיף כי ישראל החליטה לחדש את הלחימה – שלטענת הגורם הייתה מותרת לפי סעיף בהסכם הפסקת האש אם השיחות יתמוטטו.
ההצעה הזו "עדיין על השולחן", לפי אותו גורם ישראלי, אשר כמו אחרים בכתבה, דיבר בעילום שם בשל רגישות הנושא. "אבל עכשיו אנחנו חוזרים לנהל מו״מ באמצעים אחרים – תחת אש". חמאס רצה לפתוח מיד בשיחות לשלב השני, שיכלול נסיגה ישראלית מלאה מעזה ושחרור יתר בני הערובה החיים. חמאס אמר בשבת שהוא עדיין שוקל את הצעתו של ויטקוף.
ישראל טוענת שהשמידה כמעט את כל 24 הגדודים הלוחמים של חמאס, והשאירה כמה אלפי טרוריסטים בעזה. אך כדי לחסל את השרידים לחלוטין, תצטרך להחזיק בשטח – מהלך שלדברי קצינים ופרשנים טומן סיכונים כבדים עבור ישראל.
"אם תסתכל על הצרפתים באלג'יריה, על מבצע "חירות לעיראק", על האמריקנים באפגניסטן – ההיסטוריה של ניסיונות ללחום בגרילה מלמדת שגם הישראלים ייכשלו", אמר סשה-דומיניק דוב באכמן, מומחה ללוחמה מאוניברסיטת קנברה. "זה יערער את הבסיס המוסרי והאתי של ישראל". אך תומכי פעולה נרחבת וממושכת יותר בעזה טוענים שהקמפיין בשנה שעברה רק אפשר לחמאס לצאת מחדש מהמנהרות במדים מגוהצים בינואר, וכי התנאים הפוליטיים כעת בשלים להסלמה נוספת ולשליטה בעזה אם יידרש.
שינויים פרסונליים
בשנה שעברה, ממשל ביידן סירב לשלוח לישראל פצצות במשקל 900 ק"ג אלא אם תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה ותפעל להפחתת פגיעה באזרחים. אך טראמפ, שנכנס לתפקיד בינואר, אישר את מכירת הפצצות הכבדות. גורמים אמרו שישראל התייעצה עם ממשל טראמפ לפני שהפסיקה את כל הסיוע לעזה מוקדם יותר החודש.
שינוי מנהיגותי בממסד הצבאי הישראלי, בינתיים, הביא לתזוזה לכיוון הניצי, לפי פרשנים. שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר החליפו את קודמיהם שלעיתים התנגשו עם נתניהו. נתניהו ביקש מהצבא לשקול שליטה על חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה, כדי למנוע מחמאס להשתלט על האספקה ולהרוויח ממנה. ההערכות בישראל היו שחמאס גרף רווח של מיליארד דולר בדרך זו.
שר הביטחון דאז יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי התנגדו לרעיון, בטענה שהוא יסכן חיילים ויגרור את צה"ל למשימות לא רלוונטיות, כך לפי גורמים בהווה ובעבר. עד פברואר, החשיבה השתנתה. גורמים ישראלים הודיעו לסוכנויות סיוע בינלאומיות כי סיוע הומניטרי עתידי ייבדק ויופנה ל"מוקדי לוגיסטיקה" חדשים שהוקמו על ידי הרשויות הישראליות, כך אמרו גורמי סוכנויות ל"וושינגטון פוסט".
נקודת מחלוקת נוספת: גלנט והלוי העדיפו למקד את ההתקפות ביכולות הצבאיות של חמאס; נתניהו רצה גם לפגוע בבכירים האזרחיים של הארגון, השולטים על עמדות הממשל ברצועה. לאחר פיטוריו של גלנט בנובמבר, הוא אמר למשפחות החטופים כי ישראל השיגה את כל יעדיה הצבאיים, כך דווח בתקשורת המקומית. הוא גם הזהיר מפני השתלטות ישראלית על עזה.
בשבוע שעבר, נראה כי ישראל נוקטת בגישה חדשה, כאשר תקיפות אוויריות, שלדברי כ"ץ – מחליפו של גלנט – היו כמו "פתיחת שערי הגיהנום", גבו את חייהם של יותר מ-400 איש, ופגעו לא רק בלוחמי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, אלא גם במנכ"ל משרד הפנים בעזה, מנכ"ל משרד המשפטים, ובחברי הלשכה המדינית של חמאס שהתכנסו לארוחת טרום-צום לפנות בוקר במהלך הרמדאן.
ביום שישי, איים כ"ץ לא רק לכבוש זמנית שטחים ברצועת עזה, אלא גם לספחם אם חמאס לא יגלה גמישות בנושא החטופים. "ככל שחמאס יתמיד בסירובו, כך ייאבד יותר שטח, שייסופח לישראל", אמר כ"ץ בהצהרה. "יש פחות התנגדות כעת עם זמיר וכ"ץ. הם מוכנים לגישה יותר תקיפה", אמר יוסי קופרווסר, לשעבר בכיר באמ"ן. "הממשלה הייתה מחויבת להורדת חמאס מהשלטון", הוסיף קופרווסר. "הממסד הביטחוני לא אהב את הרעיון. הם ניסו להתמקד יותר ביכולות הצבאיות ופחות באזרחים. כי ברגע שמסירים את חמאס מעזה, צה"ל יצטרך לשלוט בעזה".
