מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה אמש בשמה של היועצת המשפטית לממשלה תגובה ראשונית לבקשה להוצאת צו ביניים שימנע את פיטורי ראש השב"כ עד לסיום הדיון בעתירות בנושא. בתגובתה מבקשת היועצת כי התגובה לבקשה לצו-ביניים מטעם היועצת המשפטית לממשלה תוגש בד בבד עם התגובה לעתירות לגופן (כלומר בעוד כשבוע וחצי – ש"פ). "זאת לצורך הצגת התשתית העובדתית והמשפטית המלאה בפני בית המשפט הנכבד, טרם הכרעה בבקשה למתן צווי ביניים. נדרש כי התגובה לבקשה לצו ביניים תוגש רק לאחר השלמת כלל הבירורים העובדתיים הנדרשים, בכלל זאת, עיון בסטנוגרמת הדיון בממשלה, החיונית להבנת מהלך הדיון בממשלה. נושא העיון מצוי בתיאום בעת הזו".
היועצת מציינת עוד כי "כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס הדיון בממשלה, התעוררה שאלה האם בנסיבות העניין כלל יש באפשרותו של ראש הממשלה, יוזם החלטת הממשלה מושא העתירות, לעסוק בנושא סיום כהונת ראש השב"כ ומינוי ראש שירות חדש, במקביל לקיומן של שתי חקירות פליליות הנוגעות לגורמים הקשורים ללשכתו ביחס לעניינים הנוגעים לעבודה בלשכתו. כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס ישיבת הממשלה, הבחינה העובדתית והמשפטית של נושא ניגוד העניינים טרם הושלמה, אולם הדיון בממשלה כונס למרות זאת. מתן שהות נוספת להגשת תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים נדרשת גם לצורך השלמת הבחינה של נושא בעל חשיבות זה, טרם הגשת התגובה".
היועצת מציינת במכתבה כי בעקבות הצו הארעי היא הנחתה את ראש הממשלה לא לעשות כל פעולה שיש בה כדי לקדם מינוי ראש שב"כ חדש, ובכלל זה אסרה עליו לראיין מועמדים פוטנציאליים לתפקיד. היועצת הוסיפה וקבעה כי "ניתן לומר כבר בשלב זה, כי החלטת הממשלה מושא העתירות דנן לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית, וזאת הן ביחס להליך קבלת ההחלטה, הן ביחס לשיקול הדעת שהופעל במסגרת קבלת ההחלטה, כעולה גם ממכתבי היועצת המשפטית לממשלה שצורפו כנספחים לעתירות ומחוות הדעת שהציגה בפני הממשלה במהלך ישיבתה".
"בתמצית ייאמר, כי הסוגיות המתעוררות בעתירות הן סוגיות תקדימיות ובעלות השלכות משמעותיות על כהונתם ועל תפיסת תפקידם של נושאי משרה בכירים במערכת הביטחון, מערכת אכיפת החוק ובשירות הציבורי בכלל, על עצמאותם בהפעלת סמכויות הנתונות להם מכוח חוק ועל נאמנותם הציבורית (אל מול נאמנות אישית לגורם הממנה). לצד זאת, הפגמים ההליכיים המועלים בעתירות ביחס להחלטת הממשלה יורדים לשורשה של הסמכות המנהלית וכללי ההליך התקין הבסיסיים, בהם, העדר תשתית עובדתית, הפרת חובת השימוע וחשש לניגוד עניינים", נטען בתגובה.
"בנסיבות אלה, כאשר החלטת הממשלה לוקה בפגמים תהליכיים ומהותיים היורדים לשורשה; ולהחלטה השלכות החורגות בהרבה מעניינו הפרטי של ראש השירות; ויש להחלטה השפעה רחבת היקף וארוכת טווח על תפיסת תפקידם של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה ובגופי הביטחון המפעילים סמכויות לפי חוק, כולל סמכויות פוגעניות במיוחד, מתבקש בית המשפט הנכבד להותיר את הצו הארעי, המשמר את המצב הקיים על כנו עד לדיון, אשר קבוע ממילא למועד קרוב ביותר (8.4.25). ממילא, כאמור, בית המשפט הנכבד קבע מועדים קצרים לבירור העתירות, וכבר בשלב זה ניתן לומר כי האיזון הראוי המתחייב מן הכללים הידועים והמוכרים בפסיקתו של בית המשפט הנכבד, הוא הותרת המצב הקיים על כנו לפרק זמן קצר נוסף לצורך בירור העתירות. בהקשר זה, מוצע אף לשקול הסדר דיוני שייעל את הדיון ויאפשר הכרעה בעתירות בהקדם, למשל באמצעות בקשה לקבלת הסכמת הצדדים לדון בעתירות כאילו ניתן בה צו על-תנאי או לחלופין, ליתן צו על-תנאי כבר בשלב הדיוני הנוכחי", הציעה היועמ"שית.
