שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי שטייניץ, קיבלה באופן חלקי בלבד את בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה להאריך ולהרחיב את הצו הארעי המונע את פיטורי ראש השב"כ רונן בר. בהחלטה שפרסמה הערב (שלישי) כתבה השופטת כנפי שטייניץ כי "לנוכח המועד הקרוב שנקבע להגשת תגובות מקדמיות לעתירות, אני נעתרת לבקשת היועצת המשפטית לממשלה. תגובתה לבקשה לצו ביניים תוגש עם תגובתה המקדמית, ותובא לפני המותב הדן בעתירות. הצו הארעי יוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת".
"לצד זאת, לא ראיתי להרחיב את היקף הצו כמפורט בסעיף 10 (פסקה שנייה) לבקשת היועצת המשפטית לממשלה", הוסיפה השופטת כנפי שטייניץ, ובכך למעשה סתרה את הוראת היועצת, שקבעה כי נאסר על ראש הממשלה לעשות כל צעד שנועד לקדם את בחירתו של ראש שב"כ חדש. נציין כי בסעיף 10 בפסקה השנייה לתגובת היועמ"שית נאמר כי "לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, אף אין מקום לאפשר את תחילת תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או של ממלא מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדות בשטח בטרם ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד, באופן שיפגע ביציבותה של המסגרת הארגונית ההירארכית של שירות הביטחון הכללי".
בעקבות החלטה הודיע דובר ראש הממשלה, ד"ר עומר דוסטרי כי "לאחר שבג"ץ דחה את ניסיונה של היועצת המשפטית לממשלה למנוע את התחלת התהליך למינוי ראש שב"כ חדש, ראש הממשלה יחל כבר מחר לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב״כ".
אמש הוגשה כאמור תגובת הממשלה ותגובת היועצת המשפטית לממשלה לבקשה להוצאת צו ביניים שימנע את כניסת פיטורי ראש השב"כ לתוקף. בכתב התגובה, שהוגש בשם ראש הממשלה והממשלה ע"י עו"ד ציון אמיר לאחר שהתקבל אישורה של היועמ"שית לייצוג פרטי עבורם, נטען בין היתר כי הסמכות להעברת ראש השב"כ נתונה לממשלה על-פי הדין. הממשלה החליטה פה אחד להעבירו מכהונתו. אחריות הממשלה על השב"כ היא חלק מאחריותה לביטחון המדינה ולכן, הסוגיה אינה שפיטה.
עוד טען עו"ד אמיר בכתב התשובה כי הנפגע העיקרי מההחלטה בחר שלא להופיע בפני הממשלה ולהציג את טיעוניו, ואף בחר לא לעתור לבג"ץ בעניין, וממילא יש לדחות את העתירה על הסף. כתמיכה לכך הביא עו"ד אמיר את פסק דין "פוקס נגד היועץ המשפטי לממשלה (מנדלבליט)" במסגרתו נקבע כי אין לדון בעתירה של עותרים ציבוריים בעניין שבו יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר שלא לעתור לבג"ץ שכן "הם מתעברים על ריב לא להם".
בכתב התשובה אף צוין כי בתהליך החקיקה של חוק "שירות הביטחון הכללי" ובדגש על הסעיף שמסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ לפני תום תקופת כהונתו, הבהיר המשנה ליועמ"ש דאז, מני מזוז, כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה". לנוכח זאת גם כיום לא ניתן לכפות על ראש הממשלה והממשלה המשך עבודה עם ראש שב"כ שאינו נהנה מאמונם.
עוד טען עו"ד אמיר כי אין שחר לטענה כאילו החקירות בעניין קטר גרמו להחלטה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו. הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך, ובכל מקרה ראש הממשלה לא חשוד בשום עבירה ולא נמצא בניגוד עניינים.
בסיום ציין עו"ד אמיר כי מכתבו של ראש השב"כ לממשלה שבו הודיע שאין לו אמון בממונים עליו והטיח בהם האשמות שווא, הוא בפועל מכתב התפטרות. לדבריו, בשל כל אלה ועוד, ראש הממשלה והממשלה מבקשים לדחות את הבקשה למתן צו ביניים.
היועמ"שית טענה בכתב התגובה שהוגש בשמה על ידי הפרקליטות כי ההחלטה על פיטורי ראש השב"כ "לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית". בתגובתה מבקשת היועצת כי התגובה לגוף הבקשה להוצאת צו-ביניים תוגש בד בבד עם התגובה לעתירות לגופן (כלומר בעוד כשבוע וחצי – ש"פ). "זאת לצורך הצגת התשתית העובדתית והמשפטית המלאה בפני בית המשפט הנכבד, טרם הכרעה בבקשה למתן צווי ביניים. נדרש כי התגובה לבקשה לצו ביניים תוגש רק לאחר השלמת כלל הבירורים העובדתיים הנדרשים, בכלל זאת, עיון בסטנוגרמת הדיון בממשלה, החיונית להבנת מהלך הדיון בממשלה. נושא העיון מצוי בתיאום בעת הזו".
היועצת מציינת עוד כי "כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס הדיון בממשלה, התעוררה שאלה האם בנסיבות העניין כלל יש באפשרותו של ראש הממשלה, יוזם החלטת הממשלה מושא העתירות, לעסוק בנושא סיום כהונת ראש השב"כ ומינוי ראש שירות חדש, במקביל לקיומן של שתי חקירות פליליות הנוגעות לגורמים הקשורים ללשכתו ביחס לעניינים הנוגעים לעבודה בלשכתו. כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס ישיבת הממשלה, הבחינה העובדתית והמשפטית של נושא ניגוד העניינים טרם הושלמה, אולם הדיון בממשלה כונס למרות זאת. מתן שהות נוספת להגשת תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים נדרשת גם לצורך השלמת הבחינה של נושא בעל חשיבות זה, טרם הגשת התגובה".
עוד הזכירה היועצת כי בעקבות הצו הארעי היא הנחתה את ראש הממשלה לא לעשות כל פעולה שיש בה כדי לקדם מינוי ראש שב"כ חדש, ובכלל זה אסרה עליו לראיין מועמדים פוטנציאליים לתפקיד. היועצת הוסיפה וקבעה כי "ניתן לומר כבר בשלב זה, כי החלטת הממשלה מושא העתירות דנן לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית, וזאת הן ביחס להליך קבלת ההחלטה, הן ביחס לשיקול הדעת שהופעל במסגרת קבלת ההחלטה, כעולה גם ממכתבי היועצת המשפטית לממשלה שצורפו כנספחים לעתירות ומחוות הדעת שהציגה בפני הממשלה במהלך ישיבתה".
"בתמצית ייאמר, כי הסוגיות המתעוררות בעתירות הן סוגיות תקדימיות ובעלות השלכות משמעותיות על כהונתם ועל תפיסת תפקידם של נושאי משרה בכירים במערכת הביטחון, מערכת אכיפת החוק ובשירות הציבורי בכלל, על עצמאותם בהפעלת סמכויות הנתונות להם מכוח חוק ועל נאמנותם הציבורית (אל מול נאמנות אישית לגורם הממנה). לצד זאת, הפגמים ההליכיים המועלים בעתירות ביחס להחלטת הממשלה יורדים לשורשה של הסמכות המנהלית וכללי ההליך התקין הבסיסיים, בהם, העדר תשתית עובדתית, הפרת חובת השימוע וחשש לניגוד עניינים", נטען בתגובה.
"בנסיבות אלה, כאשר החלטת הממשלה לוקה בפגמים תהליכיים ומהותיים היורדים לשורשה; ולהחלטה השלכות החורגות בהרבה מעניינו הפרטי של ראש השירות; ויש להחלטה השפעה רחבת היקף וארוכת טווח על תפיסת תפקידם של בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה ובגופי הביטחון המפעילים סמכויות לפי חוק, כולל סמכויות פוגעניות במיוחד, מתבקש בית המשפט הנכבד להותיר את הצו הארעי, המשמר את המצב הקיים על כנו עד לדיון, אשר קבוע ממילא למועד קרוב ביותר (8.4.25). ממילא, כאמור, בית המשפט הנכבד קבע מועדים קצרים לבירור העתירות, וכבר בשלב זה ניתן לומר כי האיזון הראוי המתחייב מן הכללים הידועים והמוכרים בפסיקתו של בית המשפט הנכבד, הוא הותרת המצב הקיים על כנו לפרק זמן קצר נוסף לצורך בירור העתירות. בהקשר זה, מוצע אף לשקול הסדר דיוני שייעל את הדיון ויאפשר הכרעה בעתירות בהקדם, למשל באמצעות בקשה לקבלת הסכמת הצדדים לדון בעתירות כאילו ניתן בה צו על-תנאי או לחלופין, ליתן צו על-תנאי כבר בשלב הדיוני הנוכחי", הציעה היועמ"שית.
