בתוך ימים ספורים בלבד, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלח יד לשלום לאיראן – וגם הפציץ את בעלי בריתה של טהרן בתימן. ממשלו דרש מאיראן לפרק את תוכניתה הגרעינית – אך גם הציע גמישות רבה במו"מ.
טראמפ משתמש כבר שנים באיום בשימוש בכוח כאמצעי לחץ במשא ומתן. אבל בכל הנוגע לאיראן, יש מי שסבורים שאין כאן אסטרטגיה סדורה אלא מסרים סותרים, שמשקפים מחלוקות אמיתיות בשאלה כיצד הנשיא שובר-הנורמות הזה ינהל את יחסיו עם האויבת הוותיקה. "יש הרבה סתירות בתוך ממשל טראמפ בכל הקשור לאיראן", אמר דיפלומט מערבי שביקש להישאר בעילום שם בשל הרגישות. "במוקדם או במאוחר, זה יתפוצץ".
ב-7 במרץ, טראמפ אמר ששלח מכתב למנהיג העליון של איראן, האייתולה עלי ח'אמנאי, שבו הציע לקיים שיחות בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן – אך גם הזהיר מפני פעולה צבאית אם תסרב, איום שמהדהד גם בעמדת ישראל. טראמפ, שקרע בקדנציה הראשונה שלו את הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בתקופת ברק אובמה, חזר לשלטון כשהוא מצהיר שיחדש את מדיניות "הלחץ המקסימלי" באמצעות סנקציות – אך ציין כי הוא עושה זאת רק בגלל יועציו הניציים.
סטיב ויטקוף, חברו של טראמפ, שהפך בינתיים לשליחו הבינלאומי המיוחד, רמז בריאיון שקיים לאחרונה עם טאקר קרלסון על נכונות לפשרה עם איראן – בהתאם לעקרונות שהיו בסיס להסכם אובמה, בתמיכת בנות הברית האירופיות. ויטקוף אמר שטראמפ מציע "תוכנית אימות" שתוכיח שאיראן אינה מפתחת נשק גרעיני. אך היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, מייק וולץ, מיהר להבהיר שמטרת הממשל היא עדיין "פירוק מלא".
איראן טוענת שאינה חותרת לנשק גרעיני, אך קהילת המודיעין האמריקנית סבורה כי היא מסוגלת לבנות פצצה בזמן קצר אם תבחר בכך.
מוקף ביועצים ניציים
עלי ואז, מהקבוצה הבינלאומית למשברים, התומכת בפתרונות דיפלומטיים, אמר כי דרישה למוטט את תוכנית הגרעין היא נקודת מוצא בלתי אפשרית עבור טהרן. "האיראנים לעולם לא ייכנסו למשא ומתן כשאקדח מוצמד לרקה שלהם", אמר. לדבריו, גם ויטקוף וגם טראמפ "אינם מתנגדים עקרונית לעסקה שתיטיב עם שני הצדדים", אך נראה שאף גורם אחר בממשל אינו שותף לגישה זו.
על אף שטראמפ הוא מקבל ההחלטות הסופי, הוא לא הפגין מעורבות רבה בנושא איראן, וויטקוף עסוק במקביל גם במשאים ומתנים הנוגעים לעזה ולאוקראינה. ח'אמנאי יתקשה מלכתחילה להסכים לנהל שיחות עם טראמפ, בין היתר בשל הוראתו של האחרון לחסל את מפקד כוח קודס קאסם סולימאני ב-2020.
אלכס וטנקה, חוקר בכיר במכון למזרח התיכון, הביע אופטימיות רבה יותר. לדבריו, ייתכן שאיראן אף תבקש עסקה מסוג שטראמפ אוהב – למשל רכישת מוצרים אמריקניים, לאחר שנים תחת סנקציות שאסרו זאת. "אם האיראנים היו חכמים, הם היו מנצלים את ההזדמנות ואומרים: הנה נשיא אמריקני שלא נראה מעורב מאוד בעניין", אמר וטנקה. "הוא רק רוצה להגיד שהשיג עסקה טובה יותר מזו של אובמה ב-2015".
משחק של זמן?
פניית טראמפ לאיראן מגיעה ברגע של משבר אצל הרפובליקה האסלאמית, לאחר שישראל חיסלה את שני בעלי בריתה המרכזיים – חמאס וחיזבאללה. בעל בריתה המרכזי בסוריה, הנשיא בשאר אסד, הודח מתפקידו בדצמבר לאחר מתקפה של אסלאמיסטים סונים. בימים האחרונים טראמפ הורה על תקיפות כבדות נגד המורדים החות'ים בתימן, שנתמכים בידי איראן ותוקפים את הספינות בים סוף מתוך סולידריות עם הפלסטינים.
מאחורי הקלעים של המאמץ הדיפלומטי מרחפת האפשרות שישראל תצא לפעולה צבאית – לאחר שכבר תקפה את מערך ההגנה האווירית של איראן בשנה שעברה. ישראל מנסה לגבש ברית אזורית מול איראן עם מדינות המפרץ, אך מתקפתה המחודשת בעזה עלולה לסכן כל הסכם פומבי אפשרי.
בהנם בן תלבלו, חוקר בכיר בקרן להגנת על דמוקרטיות, גוף בעל עמדות ניציות, טען כי "איום צבאי אמין מצד ארה"ב וישראל הוא כלי חשוב בהתמודדות עם תוכנית הגרעין האיראנית, וגם בניהול משא ומתן להסכם חזק". לדבריו, "בממשל מבינים היטב שאיראן מנסה לקנות זמן – ויש צורך ביעדים ברורים אם רוצים שדיפלומטיה תהיה באמת אפשרית כאן".
