את חוות הדעת העיקרית בפסק הדין שדחה את העתירה להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה כתב השופט יצחק עמית. שני שופטי ההרכב הנוספים, נועם סולברג ודוד מינץ, הסתפקו בהוספת מספר הערות לפסק הדין.
השופט סולברג ציין בהערותיו כי ספק אם הנושא שפיט, והוסיף כי לנוכח ההתפתחויות היה מקום למחוק את העתירה כליל. אולם, על אף זאת בחר סולברג להוסיף מספר הערות על התמונה העובדתית שנחשפה בדיונים בבג"ץ הסיוע, ומרביתה לא הגיעה לידיעת הציבור.
"בשולי הדברים, ואולי זהו עיקרם: במהלך הדיונים הממושכים שהתקיימו לפנינו – חלקם בדלתיים פתוחות, חלקם חסויים – התברר כי התמונה העובדתית האמיתית שאליה נחשפנו, שונה מזו שמבקשים העותרים להציג; שונה לחלוטין, בכמה היבטים. במקביל לניהול המאמץ המלחמתי, עסקו הגורמים הבכירים בצה"ל, בּתִּכלוּל הצרכים הלוגיסטיים והביטחוניים, על מנת לאפשר שינוע סיוע הומניטרי תדיר – במיגוון נרחב, בהיקף עצום ורב – לרצועת עזה. רבים וטובים, חיילים ומפקדים, עסקו בדבר הזה יום וליל; כך עשו, גם לפנַי ולפנים משורת הדין, גם על חשבון הפעילות המבצעית. להוותנו, גם היו נפגעים מקרב כוחותינו, פועל יוצא מרִשעוּתו הזדונית של החמאס שלעיתים לא בחל במטחי-ירי, גם לנקודות ריכוז והֵערכוּת של הסיוע ההומניטרי", כתב סולברג.
לדבריו, "האמת ההיסטורית, חשוב לה שתיאמר בקול צלול ורם אל מול המלעיזים: "תֵאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר" (תהלים לא, יט). עם זאת, אין בכך כדי להשליך על ההווה, ועל העתיד לבוא. מקובלת עלי עמדת המשיבים, שלפיה "גם אם במהלך השנה האחרונה […] מדיניות המשיבים הייתה, לנוכח היבטים מדיניים-ביטחוניים רחבים ובראי תמונת הלחימה, לאפשר כניסה של אספקה וסחורות בהיקפים נרחבים לרצועת עזה, אין בכך כדי לשנות את המסגרת המשפטית הצריכה לעניין או כדי לקבוע כי מדיניות זו חייבת להימשך גם בעת הנוכחית בשים לב לשינוי הנסיבות".
בהקשר זה חידד השופט, כי "עוד זאת ראוי לזכור ולהזכיר: ידו הרצחנית של חמאס גם היתה במעל, בהשתלטות עויינת על משלוחים מן הסיוע ההומניטרי. ברם, אכזריותו של חמאס, לא ריפתה את ידי חיילי צה"ל. אך דעת לנָבוֹן נָקָל: אֱנוֹשָׁנוּת (=הומניזם) יתרה, שאינה ממוקדת ביעדהּ, מחטיאה את מטרתה. סיוע "הומניטרי" שמגיע כפרי בשל לידי החמאס, הריהו אוקסימורון; האנושי הופך לחייתי. הלחימה לא יכולה כך להגיע לקיצה. 'הומניזם' שכזה, אינו מביא בכנפיו בּשׂורת שלום, אלא מנציח כאב וסבל".
"ולשיטה אחרונה. מפיהם של מומחים ומנוסים מחו"ל למדנו לדעת (אף אם יותר בחדרי-חדרים מאשר בקול גדול): להתגייסות של צבא ההגנה לישראל לצורך הבאת סיוע הומניטרי אל תוככי עזה, בד בבד עם פעילות מלחמתית עצימה, אין אח ורע בצבאות העולם", ציין סולברג בסיום הערותיו.
