במשרד האוצר חוששים שהתקציב שאושר השבוע בכנסת עלול להתגלות בקרוב כלא רלוונטי. אם הלחימה בעזה תימשך תקופה ארוכה, ובעיקר אם התמרון הקרקעי יתרחב באופן משמעותי, יהיה צורך לפתוח את התקציב ולאתר מקורות תקציביים נוספים. תקציב 2024 למשל, נפתח מחדש שלוש פעמים כדי להתאים אותו להתפתחות המלחמה.
צה"ל מצידו נערך במסגרת התקציב הנוכחי לפעילות הנוכחית ברצועת עזה – בט"ש, תמרון קרקעי מוגבל, התעצמות לפרקים, וגם גיוס מילואים בהיקף מסוים. מה שעלול לשנות את התמונה הוא גיוס מילואים רחב היקף, כלומר תרחיש צבאי עצים שידרוש גיוס של פי שלושה וארבעה חיילי מילואים. תקציב 2025 אינו מתייחס למהלך צבאי גדול כפי שראינו בשנה שעברה, וככל שהדבר יקרה, יתקיימו באוצר דיונים כיצד לעמוד בכך.
התקציב כולל כרגיל רזרבות לטובת צרכים ביטחוניים דחופים, ובמשרד האוצר נוהגים לקצץ גם מהכספים הקואליציוניים כאשר צורך כזה עולה. אם אלה לא יספיקו יהיה צורך בפתיחת התקציב ויידרשו צעדים של קיצוץ רוחבי, הגדלת גירעון, הגדלת מיסים מסוימת או תמהיל של כל אלה, תלוי כמובן בהיקף המהלכים הצבאיים.
במשרד החשב הכללי נערכים גם לגיוס הלוואות במקרה שיהיה צורך להגדיל את הגירעון למימון התרחבות צבאית. לדבריהם לא צפוי קושי לגייס הון לצורכי המדינה, לאחר שלאורך המלחמה הצליחה ישראל לגייס הלוואות ואף בביקושים גבוהים, אם כי בריבית גבוהה בשל פרמיית הסיכון.
הרחבת המלחמה בעזה תשפיע על הכלכלה לא רק דרך התקציב; גיוס מילואים נרחב ישפיע על עסקים, על הכנסות משקי הבית ועל בנות הזוג שיישארו בעורף. כרגע אין חשש למתקפות טילים נרחבות, מהסוג שראינו בתחילת המלחמה וגרמו לסגירת עסקים ומוסדות חינוך ולהפסקת פעילותן של חברות תעופה זרות.
ביום שלישי אושר בכנסת תקציב המדינה לשנת 2025, ברוב של 66 ח"כים מול 52 מתנגדים. היקף התקציב עומד על 619 מיליארד שקלים, והוא כולל צעדי התכנסות בהיקף של 35 מיליארד שקלים, בהם העלאות מיסים וקיצוצים בתקציבים אזרחיים. תקרת הגירעון תעמוד על 4.9%. התקציב עבר בכנסת כשבוע בלבד לפני תום המועד החוקי שבו הייתה הכנסת נדרשת להתפזר אילולא היה מאושר.
הדיונים סביב התקציב התנהלו תחת הפגנות סוערות וניסיונות של שיירות רכבים לחסום את דרכי הגישה לכנסת. באופוזיציה תקפו את מבנה התקציב וטענו כי הוא מעניק העדפה ברורה למוסדות מגזריים, תוך הקצאת כספים קואליציוניים בהיקף של כחמישה מיליארד שקלים – במקביל להעלאת מיסוי לאזרחים.
היקף תקציב הביטחון יגיע לכ־121 מיליארד שקלים, תקציב משרד החינוך עומד על ככ־92 מיליארד שקלים, ותקציב משרד הבריאות הוא כ־60 מיליארד שקלים. התקציב כולל תוכנית מילואימניקים בהיקף של כ־9 מיליארד שקלים, ובה הטבות כמו ארנק דיגיטלי אישי, נקודות זיכוי במס ללוחמים, מענקים למעסיקים ועוד. 15 מיליארד שקלים הוקצו לתוכנית חומש לשיקום הצפון, 19 מיליארד לתוכנית חומש לשיקום עוטף עזה, 2 מיליארד שקלים לתוכנית האצה לענף הנדל"ן, ו־700 מיליון שקל לטובת תוכנית האצה להייטק.
לא רק בזירה הפוליטית נמתחה ביקורת על התקציב. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר כי “היה מקום לשנות את הרכב התקציב כך שיכלול מנועי צמיחה, צעדים לשיפור פריון העבודה וצמצום הוצאות לא חיוניות”. לדבריו, “האתגר מחייב דיון מחודש בסדרי העדיפויות של הממשלה”.
ביום אישור התקציב פרסמה גם סוכנות דירוג האשראי מודי'ס חוות דעת תקופתית, שבה הותירה את דירוג האשראי של ישראל על Baa1, עם תחזית שלילית. הסוכנות התריעה מפני סיכונים גיאו־פוליטיים גוברים, היחלשות מוסדות המדינה ואי־שוויון חברתי. מודי'ס לא שינתה את הדירוג בפועל, אך הזהירה כי הדבר עלול לקרות אם הסיכונים שפירטה יתממשו.
במשרד האוצר סבורים כי מודי'ס מחמירה עם ישראל יתר על המידה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "לא ייתן לארבעה כלכלנים מלונדון לקבוע את המדיניות". לשמחתו, מסתמנת תקווה לשינוי בקרוב. מודי'ס העבירה לאחרונה את האחריות על דירוגה של ישראל מהסניף בלונדון למשרדיה בארצות הברית. באוצר מקווים שהמהלך יביא עימו גם שינוי גישה כלפי ישראל, ושהצוות האמריקני יהיה נדיב יותר כלפי ישראל. מודי'ס ככלל היא שמרנית יותר, אבל במשרד האוצר סבורים כי היא מתחשבת יתר על המידה בשיקולים פוליטיים־מוסדיים, ולא מעניקה משקל מספיק לנתונים הפיננסיים של ישראל, שמתגלים כאיתנים למרות המלחמה.
