אמש (יום ב') עברה במליאת הכנסת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מטרת החוק היא לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים. ח"כ מיכל וולדיגר, יוזמת החוק שנכנס אמש לספר החוקים הסבירה: "בחקיקה המסדירה את העיסוק במקצועות רפואיים וטיפוליים מסויימים יש הוראות המשקפות תפיסה ארכאית, הנשענת על דעות קדומות כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מוגבלות נפשית בפרט, שלפיה כל בעל מקצוע עם מוגבלות נפשית עלול לסכן את בריאות מטופליו".
בחוק הסדרת העיסוקים במקצועות הבריאות, נכללת 'מחלת נפש' בהגדרה 'מחלה מסכנת', ובנסיבות מסויימות עלולות להיות מוטלות מגבלות על העיסוק במקצוע על מי שמצבם הרפואי נכלל בהגדרה. בחלק מתקנות אלה מחלת נפש אף נכללת בהגדרה הזו ללא תלות בשאלת השפעתה על היכולת לעסוק במקצוע או על סכנה אפשרית לבריאות האנשים שבטיפולו של בעל המקצוע. החוק שעבר נועד לתקן את התקנות המסדירות את מקצועות הבריאות ולהתאימם לרוח חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהוראותיו. כמובן שסמכותם של גורמי הרישוי לבחון את כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע נותרת בעינה.
ח"כ מיכל וולדיגר, שהחוק שיזמה נכנס אמש לספר החוקים מסבירה את מהות החוק: "איך ייתכן שאדם שמתמודד עם מגבלה נפשית יהיה רופא? מטפל? עו"ס? פסיכולוג? הרי מדובר במקצועות הדורשים אחריות כבדה ומסירות רבה. בשאלה הזאת, שהגיעה אליי, טמונה בדיוק הבעיה: במשך שנים, בחקיקה הישראלית, הייתה קיימת תפיסה שגורסת כי אדם המתמודד עם מחלה נפשית אינו יכול לעסוק בתחומים מסוימים.
"כאילו עצם האבחנה היא זו שקובעת את יכולתו של אדם – ולא כישוריו, תפקודו והערכתו האישית. החוק שלי נועד לתקן בדיוק את ההתייחסות הזו. החוק הזה אינו מבטל שום דרישה למקצועיות ולמצוינות. הוא אינו מקל ראש, בשום דרך, בדרישות ממי שמבקש לעסוק ברפואה, בטיפול או בכל מקצוע אחר. כל מי שייגש לקבל רישיון – ייבחן על-פי הסטנדרטים המחמירים ביותר, בדיוק כפי שהיה עד כה".
