על הקיר מאחורי שולחנו של שגריר ישראל בוושינגטון ד"ר יחיאל לייטר תלויה תמונה של בנו הבכור, רס"ן במילואים משה לייטר, שנפל בקרב בעזה בנובמבר 2023. "לא הייתה לי שום כוונה לחזור לתחום הציבורי", אומר השגריר השבוע, בריאיון ראשון מאז נכנס לתפקידו. "היו לי כמה הצעות מראש הממשלה בשנים האחרונות ולכולן סירבתי. אבל כשהוא פנה אליי לפני כמעט שנה – זה נשמר בסוד הרבה זמן – לגבי תפקיד השגריר, הייתי צריך רק 30 שניות כדי להגיד כן. מאז שבני נהרג, אני מחפש עוגן חדש בחיים ואני מרגיש שאני צריך לחיות גם בשבילו. אז באיזשהו מקום אני בורח מהשכול, אבל בורח למקום טוב, חיובי, בונה".
לייטר שימש בעבר משנה למנכ"ל משרד החינוך, ראש מטה שר האוצר נתניהו וחבר דירקטוריון חברת נמלי ישראל. הוא אב לשמונה, מרצה לפילוסופיה, עמית בכיר לשעבר במרכז שלם, ולישראל עלה מארה"ב בשנת 1978. למד בישיבת ההסדר בקריית־ארבע, ובמסגרתה התגייס לצה"ל והשתתף במלחמת שלום הגליל. בשנת 1984 נמנה עם ראשוני המתיישבים באדמות ישי שבחברון.
אנחנו משוחחים ביום רביעי בערב, לפני פרסום תוכנית המכסים של טראמפ שיוטלו גם על ישראל. התפקיד הדיפלומטי, הוא מתאר, מזמן שלל מפגשים מעניינים שבהם לעיתים בן השיח מופתע כשהתדמית של השגריר הנוכחי נסדקת. "אני יכול לשבת עם דמוקרטים, כמו הסנטור הדמוקרטי דיק דרבין, שהצביע בעבר בעד אמברגו נשק על ישראל, ולנהל שיחה טובה מאוד. אני עובר מאירוע לאירוע, מציבור לציבור, כמו דרשות בכנסייה, שיחות עם סטודנטים יהודים ("שהיו בקו החזית בשנה וחצי האחרונות") ומפגש עם יזמי הייטק ישראלים".
נורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא דבר שעוד יקרה?
"לפני המלחמה ביליתי הרבה זמן באבו־דאבי כחוקר אקדמי, בשיחות עם נציגי מכוני מחקר ערביים, גם מסעודיה. יש שמאוד רוצים, אומרים שזה הפתח לרפורמציה בתוך האסלאם, והמתנגדים רואים את זה כבל־יעבור. לתפיסתם, אם תיווצר נורמליזציה עם ישראל, הסכר לשינוי האסלאם ייפרץ. בקרב הרפורמיסטים יש רצון, והוא גדול מאוד. נכון שקשה להם עם המלחמה. קשה להם לדבר על נורמליזציה באופן גלוי, בלי שהם משלמים איזשהו מס שפתיים לפלסטינים. אני חושב שאפשר להתגבר על זה.
"אירחתי בביתי במהלך חודש רמדאן סעודת איפטאר. הגיעו חמישה אימאמים, שניים שיעים ושלושה סונים. פתחתי את הערב בסיפור על משה בני ועל מה הוא נלחם, ואז ביקשתי שנתפלל יחד לפני התפילה שלהם – לשחרור החטופים. ביקשתי מהאימאם לידי להוביל את התפילה, וכולנו פנינו למזרח, לכיוון ירושלים. התפללנו יחד, יהודים ומוסלמים, לשחרור החטופים. הם רוצים מאוד נורמליזציה. מבינים שהם חייבים להתקדם, שזה סוגר אותם בשלל נושאים, מפיתוח כלכלי ועד רמת החירות, החופש. הם צמאים לכך, ומבינים שזה עובר דרך ישראל. אנחנו בקרבנו מטילים ספק בנס שנקרא מדינת ישראל, אבל הם מסתכלים עלינו ורואים את הנס. זה בלתי נתפס שלפני שלושה עשורים אף אחד לא ספר אותנו, והיום רבים ממי שרוצים להגיע אל הממשל פה בוושינגטון עוברים דרך השגרירות הישראלית. הפניות שאני מקבל פשוט מדהימות. מאירופה, מדרום־אמריקה, מאסיה, מהמזרח התיכון.
"בשבוע האחרון למשל היו שמועות שהממשל עומד למכור מטוסי F35 לטורקיה. לא בטוח שזה נכון, ואם נכון לא בטוח שזה יעבור, אבל מי שמתנגד לזה לא פחות מאיתנו הם היוונים, שמאוד לא רוצים שיהיו מטוסים כאלה לטורקים. בשבוע שעבר הייתה קבלת פנים בשגרירות היוונית, והתקבלתי שם בכבוד שלא שיערתי. זה שונה מאוד ממה שהיה בארבע השנים האחרונות.
"מישהו כתב שדיברתי בצורה לועגת על הממשל הקודם באחד ממכוני המחקר. סתם הוציאו עליי לעז", מתייחס השגריר לפרסום באתר 'וואלה', על עימות בינו לביו יועצו לשעבר של הנשיא ביידן, ברט מקגורק. "לא דיברתי על אף אחד בצורה לעגנית. השיח שלי עם ברט מקגורק היה מאוד מכבד. חלקתי לו מחמאות על כך שהוא מבקר אותי בצורה מכובדת, וגם הוא אמר אותו דבר עליי. הוא אמר שיכולתי להדגיש יותר בדבריי את הסיוע שהממשל הקודם הגיש לנו במלחמה. אמרתי לו שהייתי צריך לפתוח בטוב שיש, אבל בוא נתמודד עם העובדה שבפועל כשהגעתי לכאן, הדבר הראשון שהייתי צריך להתמודד איתו הוא אמברגו נשק בפועל. אולי לא הטלתם אמברגו באופן רשמי, אבל מה שעשו כל הבירוקרטים בצל 'רוח המפקד', הוא לגרום לכל התהליכים שלא להתקדם. וזאת, בזמן שישראל במלחמה בשבע חזיתות ומנהלת כלכלת חימושים. אחר כך בצד אמרתי לו שאני יודע עד כמה הוא באופן אישי סייע לנו שלא תהיה החלטה של מועצת הביטחון נגד ישראל בימים האחרונים של הממשל, ואני מודה לו על כך, אבל אני צריך לתאר את כל האמת. הוא אמר 'כן, אתה בסדר'. סתם, הוציאו עליי מה שהוציאו, כדרכם בקודש של חלק מהעולם העיתונאי".
הראיון המלא יפורסם מחר (יום ו') ביומן
