רס"ל י' פרידמן, סמל צוות ביחידה הרב-ממדית ותושב ירושלים בן 23, נפגע באורח קשה מכדורי מחבלים כאשר נלחם מולם כדי להגיע אל מפקד הפלוגה שלו, הוד שרייבמן ז"ל, אשר נורה במהלך פעילות מבצעית בעזה. כנגד כל הסיכויים, פרידמן ישתתף ביום שישי הקרוב במרתון ירושלים וירוץ במסגרת קבוצת מטופלי השיקום בהדסה הר הצופים והצוות המטפל – או כפי שמכנים אותם בהדסה: "קבוצה של גיבורים".
במרתון Winner ירושלים 2025, שיתקיים מחר, ישתתפו עשרות אלפי רצים וימלאו את רחובות העיר ברוח ספורטיבית ובשלל קריאות עידוד. חבורת רצים גדולה אחת תבלוט בוודאי, כשהם עטויים בתחבושות סביב הרגליים או הידיים ואת גופם מעטרות צלקות. מדובר בגיבורים, אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון, חלקם פצועי מלחמת "חרבות ברזל" וחלקם נפגעו בנסיבות אזרחיות לגמרי, המטופלים במרכז השיקום ע"ש גנדל בהדסה הר הצופים. בין טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, שחייה או טיפול רגשי, התאמנו כולם בחודשים האחרונים עם אנשי הצוות המטפלים בהם מסביב לשעון, לקראת המקצה בו הם משתתפים.
אילה הרסט, פיזיותרפיסטית במרכז השיקום בהדסה הר הצופים, הגתה את רעיון "מישהו לרוץ איתו", שזכה אף לברכת הדרך של דוד גרוסמן שכתב ספר בשם זה. "ליוזמה שלי היו כמה מטרות", היא מספרת. "הרעיון היה שהמטופלים יציבו לעצמם מטרה שיקומית גבוהה, יעד לשאוף אליו – דבר שמאוד עוזר להתקדם בתהליך. בנוסף, ידוע שמשוקמים שמשתחררים מתקופת האשפוז והטיפולים חווים מעין ריק שנוצר, חלל משמעותי שפתאום עולה אחרי תקופה מאוד אינטנסיבית של פעילות וליווי של הצוות שלנו ואני יודעת שהאימונים ממלאים את החלל הזה".
"גם לנו, המטפלים, מגיע רגע אחד של חגיגה עם המשוקמים שלנו", הוא מוסיפה. "אנחנו עוברים איתם תהליך מאוד ארוך, שכולל לא מעט קושי ואתגרים אבל גם מביא להצלחות מדהימות – אז יש פה ההזדמנות לציין את ההישגים של כל אחד מהרצים בפני עצמו אבל גם שלנו כצוות, בהישג משותף של מערך הפיזיותרפיה ושל שאר בעלי התפקידים בשיקום שמלווים את החבר'ה האלו זמן ארוך".
י' לא מוותר לעצמו. במהלך חודשי השיקום שלו בהדסה הר הצופים, לאורך אימונים יומיומיים מפרכים ודרישות גבוהות מעצמו, שמע מהפיזיותרפיסטית שלו על קבוצת הריצה שתייצג את השיקום במרתון והחליט להצטרף לאימונים ולמרתון עצמו. בדצמבר האחרון, הצוות של י' יצא למשימה בג'באליה במהלכה זיהה רחפן קבוצת מחבלים חמושים בקרבתם. "התחלנו לסגור על המבנים שבהם הם התחבאו", הוא מספר, "אנחנו באופן רגלי ובמקביל טנקים שליוו אותנו. האירוע נמשך מספר שעות, ובאיזשהו שלב התחלנו לכבוש את המבנים. שם נתקלנו במחבלים ותוך כדי הפעולה היה ירי שבוצע בקומה מתחתיי. הבנתי שהוד המ"פ שלנו נפצע וניסיתי לתפוס פיקוד ולבצע חילוץ שלו. כשיצאתי מהמחסה מחבל הפתיע אותי וירה בי. נפצעתי עם שני כדורים שפגעו ביד ימין וכדור נוסף ביד שמאל. תוך כדי האירוע הצוות שלי חיסל את המחבל, ממש זרק רימונים מעליי כדי להגיע אליו.
"אלו היו דקות ארוכות, בהן עלתה גם מחשבה של אם אצליח לשרוד בכלל את מה שקורה פה. הסיכון היה ממשי לא לצאת מזה. אבל אז הם הצליחו להגיע אלי ולטפל בי, הייתי בהכרה לאורך כל הפינוי במסוק ועד הכניסה לחדר הניתוח. כשראיתי את הפציעה הבנתי את רמת החומרה וחששתי שאאבד את היד. היא נפגעה קשה. אחרי חודש בבית חולים במהלכו עברתי ניתוח מורכב, התחלתי שיקום בהר הצופים ויש שיפור מתמיד שאני מרגיש וחווה כאן.
"הפיזיותרפיסטית שלי הציעה להצטרף לרוץ את המרתון ואמרה שאני בהחלט יכול לרוץ וזו מבחינתי אחלה מטרה לשאוף אליה. למרות שעברתי ניתוח שעירב גם את הרגל, אני מתאמן כאן כל יום עם הצוות, גם בריצה, ובהדרגה מרגיש שאני מתחזק ומוכן למרתון. זה צעד מאוד סמלי בשבילי, שלב מאתגר ומשמעותי בשיקום ובחזרה שלי לעצמי. את הריצה שלי אני מקדיש להוד, זכרו לברכה ולצוות שלי שלחם איתי כתף אל כתף ועדיין נמצא בשטח, מתאמן ועובד קשה מאוד".
