מלחמת הסחר של דונלד טראמפ מסלימה: לאחר שהכריז על 2 באפריל כ"יום השחרור של אמריקה", הודיע שלשום נשיא ארה"ב על תוכנית מכסים נרחבת שתשפיע על מדינות רבות.
במסגרת התוכנית ארה"ב תטיל מכסים בשיעורים משתנים על רוב מדינות העולם, כך שכל סחורה שתיכנס לשטחה תתייקר באופן מיידי. על סין יוטל מכס גבוה בשיעור של 34 אחוזים ממחיר המוצרים, על וייטנאם 32 אחוזים, על יפן 24 אחוזים. שיעור המכס על הודו יעמוד על 26 אחוזים, ועל האיחוד האירופי יוטל מכס בגובה 20 אחוזים. על ישראל יהיה מכס בגובה 17 אחוזים. שיעור המכס הנמוך ביותר במסגרת התוכנית הוא 10 אחוזים, והוא יוטל על בריטניה, טורקיה, סעודיה והאמירויות.
המדיניות החדשה צפויה ליצור השלכות קשות על הסחר העולמי, על כלכלת ארה"ב ועל השווקים הפיננסיים. מוצרים רבים בשוק האמריקני מיובאים ממדינות אחרות, ובכלל זה תוצרת חקלאית, מזון, מוצרי צריכה ועוד, וכעת הם צפויים להתייקר באורח משמעותי. המכסים עלולים לפגוע בתעסוקה ובצמיחה בארה"ב, ולהגדיל את הוצאותיהם של עסקים שמייבאים חומרי גלם.
רשימת המכסים החדשים כוללת גם מכס בשיעור של 25 אחוזים על ייבוא רכבים לארה"ב, מה שיביא לעליית מחיריהם של כלי רכב חדשים באלפי דולרים. עליית מחירים רחבה כל כך מייצרת לחצים אינפלציוניים, ומצמצמת את הסיכוי להורדות ריבית. מדינות אחרות עשויות להטיל בתגובה מכסים נגדיים על האמריקנים, כפי שכבר עשו סין, קנדה ומקסיקו – מה שעלול לפגוע בסחר העולמי ולגרום להתייקרות עולמית של מוצרים רבים, לירידה בסחר בין המדינות ואף להשפעות גיאופוליטיות כמו היווצרות בריתות מקומיות במזרח מול כוחה של ארה"ב.
מבחינת טראמפ, התוכנית נועדה להתמודד עם בעיית גירעון הסחר, שהוא רואה כ"עושק" מצד העולם כלפי הכלכלה האמריקנית. הכוונה היא שמדינות רבות מייצאות את מוצריהן לארה"ב בהיקף נרחב יותר מכפי שהן מייבאות ממנה. ארה"ב היא יבואנית הסחורות הגדולה בעולם, וגירעון הסחר שלה הוא הגדול בעולם. כך למשל, גירעון הסחר האמריקני מול סין עמד על 295 מיליארד דולר בשנת 2024, ומול האיחוד האירופי הוא היה 235 מיליארד דולר.
טראמפ, שנבחר בקולותיו של המעמד העובד בארה"ב, מבקש להחזיר את התעשייה האמריקנית לימי התהילה הגדולים שלה, לפני שמפעלים רבים העתיקו את קווי הייצור שלהם מארה"ב למדינות אחרות. טראמפ אינו מהסס לנקוט מדיניות כזו גם כלפי מדינות ידידותיות במסגרת תפיסת “אמריקה תחילה".
בנאום שנשא השבוע קבע הנשיא כי “זהו אחד הימים החשובים ביותר בתולדות ארה"ב", וכי “זאת הכרזת העצמאות הכלכלית שלנו". טראמפ אינו חושש מעליית המחירים בשוק האמריקני. הוא מתכוון להקל על הציבור באמצעות הפחתת מיסים שתמומן על ידי הגדלת המכסים. הוא מקווה גם כי הגדלת הייצור בארה"ב, לצד הגידול במספר המשרות ובשכר הממוצע, יפצו על עליית המחירים.
ההשפעות על הבורסה בעקבות הכרזתו של טראמפ לא איחרו להגיע: שער הדולר ירד מול המטבעות המובילים, והחוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו־יורק צנחו. לדברי גיא רוזן, מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות, "נראה שמשקיעים רבים העריכו שיעורי מכס פחות תוקפניים, מה שהוביל לירידות החדות בחוזים העתידיים בשוק האמריקני".
מבחינת המשקיעים, התרחיש הגרוע ביותר התממש – והם הגיבו בהתאם. אם חלק מהמכסים יופחתו בהמשך במשא ומתן מול המדינות השונות, ייתכן שהירידות יתמתנו. עם זאת, התנודתיות צפויה להימשך. "לדברי טראמפ, מטרת התוכנית היא לשקם את מגזר התעשייה בארה"ב ולנצל את המכסים להגדלת הכנסות האוצר האמריקני, אבל מדובר בתהליך שלמימושו נדרש זמן רב", מסביר רוזן, "בשלב הנוכחי הטלת המכסים עשויה להכניס ל'הקפאה' הרבה תוכניות אסטרטגיות של חברות".
הזדמנות לישראל
ההשפעה על ישראל עשויה להיות משמעותית, אבל בשלב זה קשה להעריך את היקפה. אנו מייצאים לארה"ב סחורות בהיקף של כ־20 מיליארד דולר בשנה, ומכס בגובה של 17 אחוזים עלול לפגוע ביכולתן להתחרות מול יצרנים אמריקנים. מפעל ישראלי שמייצא לארה"ב יתקשה לשלם מכס כזה ולהתחרות מול מקבילו האמריקני שאיננו מתמודד עם מס דומה. התחומים המובילים בייצוא הישראלי לארה"ב הם מכונות וציוד חשמלי, מכשירים אופטיים, תרופות, מכשור רפואי וכירורגי, מכונות ומכשירים מכניים.
באוצר מעריכים שצמצום הייבוא לארה"ב עלול לפגוע בתוצר הלאומי של ישראל ובצמיחת המשק. אלא שעל מדינות אחרות הושתו מכסים גבוהים יותר, והשינוי הזה עשוי להרחיב את ההזדמנויות של היצרנים הישראלים בשוק האמריקני.
כך למשל, כושר התחרות של ישראל מול מדינות האיחוד האירופי למשל עשוי להשתפר, כיוון שמוצרים אירופיים יתייקרו בשיעור גבוה יותר. בנוסף, אם האיחוד האירופי או מדינות אחרות יעלו מכסים על תוצרת אמריקנית בתגובה לתוכנית טראמפ, גם הייצוא הישראלי לשם עשוי להתחזק.
בשלב זה המכסים שיושתו על סחורות ישראליות, לא על שירותים. כמחצית מהייצוא הישראלי לארה"ב נמצא בתחום השירותים, בעיקר של תעשיית ההייטק – ואלה לא צפויים להיפגע. גם הייצוא הביטחוני אינו כלול כנראה בתוכנית המכסים.
בישראל מתכוונים להיכנס למשא ומתן מול נציגי הממשל האמריקני כדי להוריד את שיעורי המכס עליה. המס המינימלי שעליו הכריז טראמפ הוא 10 אחוזים, ואם ישראל תצליח להוריד את המכס שהוטל עליה ולהתקרב לרף הזה – הגזירה תהיה קלה יותר. בכל מקרה, ישראל לא תטיל מכסי תגובה על ארה"ב. להפך, היא מתכוונת להמשיך במתווה של הורדת חסמי סחר שהיא כבר החלה בו השבוע.
לזכותה של ישראל עומדים שני צעדים שנקטה בשבועות האחרונים כדי לשפר את מצבה מול ארה"ב. ישראל ביטלה את כל המכסים שהוטלו עד היום על מוצרים אמריקניים, בעיקר על תוצרת חקלאית. בין שתי המדינות קיים הסכם “אזור סחר חופשי" משנת 1985, כך שעל מרבית המוצרים המיובאים לכאן מארה"ב לא הוטל מכס, מלבד כמה מוצרי חקלאות ומזון שעליהם נותרו מכסים בהיקף מצומצם, שמטרתו להגן על חקלאים ישראלים.
במשרד הכלכלה הודיעו גם כי ירחיבו לארה"ב את רפורמת התקינה שכותרתה “מה שטוב לאירופה טוב לישראל", כך שמוצרים העומדים ברגולציה האמריקנית יוכלו להגיע לשוק הישראלי בקלות רבה יותר, ללא בדיקות מיותרות. בממשל האמריקני הצביעו על חסמי התקינה כאחד ממכשולי הייבוא המרכזיים בין המדינות. שני הצעדים הללו צפויים לסייע לישראל בשאיפתה להוריד את שיעור המכס שטראמפ הטיל עליה, אם כי במידה מוגבלת.
בין ישראל לארה"ב מתקיים גירעון סחר משמעותי, והוא הגורם העיקרי להטלת המכסים החדשה. לפי נתוני הממשל האמריקני, האמריקנים מייבאים מישראל סחורות בהיקף של כ־22 מיליארד דולר, אבל מייצאים אליה סחורות בהיקף של כ־15 מיליארד שקלים.
שיעור המכסים שנקבע על ידי טראמפ חושב לפי נוסחה המושפעת מגירעון הסחר בין המדינות. כלומר, גם לאחר שישראל איפסה לחלוטין את המכסים שהיא מטילה על תוצרת אמריקנית, גירעון הסחר נובע מייצוא נרחב מישראל לארה"ב, לעומת ייבוא מצומצם בכיוון ההפוך. לא מדובר במכסים או מגבלות סחר, שאותם פשוט יחסית לבטל. גירעון מסחרי מבטא מציאות כלכלית ענפה שאי אפשר לשנותה במחי חתימה קלה.
צעד נוסף שישראל יכולה לנקוט, אבל ספק אם תעשה זאת, הוא הפחתת מיסי קנייה על רכבים אמריקניים. כרגע ישראל מטילה מס בשיעור של 83 אחוזים על ייבוא רכבים מכל מדינה בעולם, עם הפחתות בהתאם לדירוג אנרגטי ולרמת אבזור בטיחותי. בשנת 2023 נגבו מתוקף המס הזה 783 מיליון שקלים על רכבים מארה"ב. בשנת 2024 הסכום עמד על 670 מיליון שקלים, וב־2025, מינואר ועד מרץ, נגבו בישראל כ־122 מיליון שקלים על כלי רכב אמריקניים מיובאים. הפחתת מיסי קנייה על כלי רכב מארה"ב תיצור השלכות רוחב על מחירי רכב בישראל, ייבוא ממדינות אחרות, גודש בכבישים ועוד.
בישראל מתקיימים כעת דיונים על דרכי ההתמודדות מול צעדי הממשל בארה"ב ועל אפשרויות הסיוע ליצואנים הישראלים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול כי במשרדו מנתחים את משמעויות הצו האמריקני החדש, שהם מקיימים שיח עם התעשייה וראשי המשק, וכי יפעל לניתוח ההזדמנויות והסיכונים ולגיבוש דרכי פעולה – הן מול הנשיא טראמפ וצוותו, הן באשר לצעדים הנדרשים לחיזוק התעשייה הישראלית.
נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר מסר כי התעשייה מביעה דאגה עמוקה בעקבות החלטתו של נשיא ארה"ב להטיל מכסים חדשים על ישראל. לדבריו, זהו "צעד מדאיג ליצואנים הישראלים, שעלול לפגוע במקומות עבודה ולצמצם את הפעילות בשוק האמריקני. החלטת הנשיא להחיל את מדיניות המכסים על ישראל עלולה לפגוע ביציבות הכלכלית של ישראל, להרתיע השקעות זרות במשק, ולהחליש את כושר התחרות של החברות הישראליות בשוק האמריקני".
