הממשלה הגישה אמש לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, בהן טענה כי דינן של העתירות להידחות על הסף. "ממשלת ישראל פעלה בהתאם לסמכותה הרחבה והברורה להחליט על הפסקת כהונתו של ראש השב"כ", קובעת הממשלה בתגובתה. "בנסיבות שנוצרו ונוכח משבר האמון בין הממשלה לראש השב"כ, אין שום אפשרות להמשך עבודה יעילה למען בטחון המדינה עם גוף בטחוני בראשו עומר אדם אשר לא נהנה מאמון הגוף הממונה עליו. כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעתות שלום ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה, אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על בטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך".
"תקינות היחסים והליכי העבודה בין הממשלה וראש השב"כ הן עניין אקוטי ביותר לביטחונה של המדינה. במציאות הקיימת ראש השב"כ איננו יכול להמשיך בתפקידו ומחובתה של הממשלה כעת לפעול במהירות למינויו של ר' שב"כ חדש אשר ישקם את שרות הבטחון ואת יחסי העבודה עם הממשלה והעומד בראשה", נטען בתגובה.
הממשלה מדגישה כי הרקע לאובדן האמון ולפיטורין הוא מחדל ה-7 באוקטובר, "חשוב לזכור, כפי שהתבטא בעבר גם ראש השב"כ, כשל הלילה שלפני השבעה באוקטובר, עליו אין מחלוקת, איננו מותיר כל אפשרות לפיה יסיים ראש שירות הביטחון את כהונתו במועד הקצוב לכך. על כן, אין למעשה מחלוקת כי הפסקת כהונתו מחויבת המציאות. חוסר האמון שנוצר מונע כל אפשרות להמשיך ולקיים כהונה זו בהעדר אמון הממשלה ומחייב את הפסקתה לאלתר. כאמור, אין שחר לטענה כי בבסיס החלטת הממשלה עומדת חקירת שב"כ כזו אך ואין יסוד למחשבה כי החלפת ראש השב"כ תשפיע בצורה כלשהי על החקירה. כפי שעולה מפעולות החקירה הנעשות בימים אלה, החקירה אליה מפנים העותרים מתבצעת הלכה למעשה על ידי משטרת ישראל ומתקדמת ללא כל עיכוב. מובן, כי החלפת ראש השב"כ לא תשפיע כמלוא הנימה על חקירה זו".
"עוד חשוב להדגיש, בבחינת למעלה מן הצורך, כי גם אם היה חשש לניגוד עניינים, ולא היא, הרי שהחלטת הממשלה כולה במליאתה ובפה אחד, איננה מותירה מטיעון זה דבר ומנתקת כל זיקה בין ניגוד עניינים, גם אם היה, להחלטה על סיום כהונת ראש השב"כ", נטען עוד.
הממשלה אף מבקשת להשיג על עצם מעורבותו של בג"ץ בסוגיה, "בסייפא של הדברים, ראוי גם לומר דברים ברורים על גבולות כוחו של המשפט. המשפט, כמוסד כופה, אינו בלתי מוגבל. עד כה, הוסבר מדוע לא ראוי לכפות החלטה שסותרת את סמכותה של הממשלה, פוגעת בסדרי הממשל ופוגעת בביטחון. אבל, ראוי להסביר את המובן מאליו, והוא שהחלטה שכזו, מנסה גם לכפות את שהמשפט איך יכל לכת. המשפט יכול לאסור על בעל תפקיד מלעשות פעולה, אבל, הוא לא יכול לכפות עליו תובנות אישיות כמו לתת אמון באדם, כפי שהוא לא יכול לכפות עליו להעריך אדם. כפיית הישארותו של ראש השב"כ בתפקידו, תנסה לכפות על ראש הממשלה ועל הממשלה את מה שהמשפט לא יכול לכפות. היא תנסה להותיר את ראש השב"כ פורמלית בתפקידו, אבל היא לא תוכל לכפות התנהלות אמתית ונכונה של ממשלה, ראש ממשלה וראש שירות ביטחון. מציאות כזו בעת מלחמה הנה חסרת אחריות ומסכנת שלא לצורך את בטחון המדינה ואזרחיה בכל יום שעובר. לאור האמור מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות כולן".
הליך מקוצר וחפוז
ביום שישי הגישה היועמ"שית לבג"ץ את עמדתה, המבקשת לקבל את העתירות ולקהוע כי פיטורי ראש השב"כ אינם תקפים, "החלטת הממשלה מושא העתירות, בראי מכלול הנסיבות והאופן שבו התקבלה, היא החלטה פגומה מיסודה שאינה יכולה לעמוד. להחלטה זו השלכות החורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי. ככל שההחלטה תיוותר על כנה, יהיו לכך השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שירות הביטחון הכללי ותפקוד ראשי השירות, בהווה ובעתיד".
"הותרת החלטת הממשלה בעניין סיום כהונתו של ראש השב"כ על כנה, למרות שהתקבלה בהליך מקוצר וחפוז; שלא בהתאם למנגנון הסדור הקבוע בהחלטות הממשלה בנוגע לבחינת החלטות על סיום כהונתם של ממלאי משרות ציבוריות בכירות; מבלי שהוצגה תשתית עובדתית סדורה בפני מקבלי ההחלטות; בלא שימוע כנדרש לפי ההלכה הפסוקה; מבלי שהתקיימה בחינה משפטית של הסוגיות העומדות על הפרק, ובכלל זאת של עילות הפסקת הכהונה ושל היבטי ניגוד העניינים, תביא – מעבר להשפעה החמורה במקרה הקונקרטי – לערעור יכולתם של ראשי השב"כ בעתיד לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי כנדרש מהם. זאת, פן ידעו כי בהינף קולמוס ניתן יהיה להעבירם מכהונתם בהליך מהיר ובלתי תקין מחמת טענות בלתי מנומקות בדבר 'חוסר אמון' מצד הדרג המדיני, מָשָל כיהנו במשרת אמון של חבר הממשלה", קובעת היועצת בתגובתה.
לטענת היועמ"שית, ההחלטה על פיטורי ראש שב"כ התקבלה מבלי שנבדק נושא ניגוד העניינים בו מצוי ראש הממשלה. לדבריה, לאחר שהנושא נבדק נמצא כי נתניהו אכן נמצא בניגוד עניינים בנושא זה, כפי שקובעת חוות דעת שצורפה לתגובה. עוד טוענת היועצת כי ההחלטה התקבלה שלא על סמך מצע עובדתי של ממש, וכי ההליך החפוז פגע אף הוא בזכות הטיעון של ראש שב"כ לפני קבלת ההחלטה על פיטוריו.
לעמדתה של היועמ"שית צורפה גם הודעה אישית מטעמו של ראש השב"כ רונן בר. בהודעתו טען בר כי הרקע האמתי ל"חוסר האמון" שנוצר כביכול בינו ובין ראש הממשלה הוא סירובו לתת חוות דעת בטחונית לפיה ישנה בעייתיות במתן עדותו הרציפה של ראש הממשלה. "במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי. לאחר שניהלתי תהליך מול כלל הגורמים המקצועיים וגובשה מעטפת אבטחתית ראויה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה, ובהמשך מתכונת זו הוצגה בפני בית המשפט ואושרה על ידו. עדכנתי בכך את ראש הממשלה. אי הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה, לדעתי, את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו 'חוסר אמון', כביכול. בהתאם להחלטות בית המשפט הדן בעניין, גם היום נדרש ראש השירות לתקף את הערכת המצב והמלצתו בעניין עדות ראש הממשלה מידי חודש".
"בהמשך", הוסיף בר, "גינה ראש הממשלה חקירה שהחלה לבקשת צה"ל בחשד להעברת מידע מסווג למי שהועסקו כעוזריו הקרובים של ראש הממשלה, על אף שאין ברשותם הכשר ביטחוני, ומהם לעיתון 'בילד', וזאת לשם פרסומו בחו"ל, לאחר שהפרסום בארץ נפסל על ידי הצנזורה, ובמטרה להטות את השיח הציבורי בישראל בנושא החטופים. במסגרת זו, התברר הנזק הביטחוני שנגרם כתוצאה ממסירת המסמכים לגורמים בלתי מוסמכים, וכן נמנע המשך הנזק הביטחוני. החקירה, שטרם הסתיימה והיבטים מסוימים שלה עדיין מתנהלים, הייתה לצנינים בעיני ראש הממשלה והוא התבטא פומבית בגנות רשויות החקירה בחודש נובמבר 2024, תוך שכינה אותן 'מכונת ציד'. אציין, כי מאז תחילת המלחמה ניהל השירות 17 חקירות בסוגיות דומות, ורק ביחס לחקירה זו הותקפו רשויות החקירה על ידי הדרג המדיני".
בר התייחס גם להשפעות שלדעתו ישנן לחקירת פרשת 'קטאר גייט' על ההחלטה לפטרו, "בימים אלה מתקיימת חקירה נוספת הנוגעת לחשדות באשר למעורבות של קטאר, מדינה תומכת חמאס, בלשכת ראש הממשלה. החקירה, אשר החלה במחציתו הראשונה של חודש פברואר 2025 בעקבות מידע שהתקבל, נמצאת בעיצומה ועדיין מוקדם לקבוע ממצאים. מהלכי החקירה מבוצעים על ידי צוות מיומן ומקצועי הכולל את שב"כ, משטרת ישראל והפרקליטות. מתפקידי לוודא כי האינטרס הציבורי המובהק, הנגזר מחומרת החשדות, שעניינו הגעה לחקר האמת בסוגיה רגישה, מורכבת וחשובה זו, ימומש".
לדבריו, "גם אל מול חקירה זו מתקיים מסע השחרה ודה לגיטימציה, שנועד להרתיע את גורמי החקירה ואכיפת החוק. בהקשר זה אמר, בין היתר, ראש הממשלה בסרטון בו הופיע ביום 31.03.25: '…אני נדהמתי, זאת אומרת הבנתי שיש פה חקירה פוליטית אבל לא ידעתי עד כמה. הם מחזיקים את יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, פשוט מחזיקים אותם כבני ערובה וממררים להם את החיים על כלום ושום דבר. זה ציד פוליטי שנועד רק למטרה אחת – למנוע את הפיטורין של ראש השב"כ'. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני בימ"ש בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".
"בנוסף לאמור לעיל, נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני בימ"ש בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד", הוסיף וטען בר באופן סתום.
לטענת ראש השב"כ, "מקרים אלה, ממחישים את העניינים המרכזיים שביקשתי להדגיש: המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים – כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק. מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני. קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים. תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'".
