הזמן: 20 ביוני 2024. מדינת ישראל נתונה במלחמה כבר יותר מחצי שנה, ומבחינת האיום הביטחוני הפוקוס עובר ללבנון. חיזבאללה מפגיז בלי הרף את יישובי הגבול, וההערכות מדברות על ארסנל של אלפי טילים מדויקים העומדים לרשותו ועלולים לזרוע הרס רב בעורף הישראלי. בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בשדרות פונה המנחה עפר שלח לשאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה – החברה הממשלתית האחראית למשק החשמל – ושואל אותו אם ביכולתו להבטיח שבכל מקרה יהיה לאזרחי ישראל חשמל. גולדשטיין מטיל פצצה: "לא". לאחר מכן הוא אומר כי "אנחנו לא מוכנים למלחמה אמיתית וחיים בעולם פנטזיונרי בעיניי. אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל – אי אפשר יהיה לגור כאן; אם נסראללה רוצה להפיל את רשת החשמל של ישראל, הוא צריך רק להרים טלפון לממונה על מערכת החשמל של ביירות, שנראית מבחינת המבנה שלה בדיוק כמו זו של ישראל".
האמירה עוררה בהלה בציבור, והבורסה הגיבה בירידות שערים חדות. חברת נגה התנערה מדבריו, ומנכ"ל חברת החשמל טען כי האמירה "חסרת אחריות, מנותקת מהמציאות ויוצרת פניקה". משרד האנרגיה הבהיר כי "משק האנרגיה בישראל חסון ומוכן להתמודד עם כל התרחישים האפשריים". חצי שנה לאחר מכן הודיע גולדשטיין על התפטרותו, לאחר שנתיים וחצי בלבד בתפקיד. השאלה הראשונה שאני שואל אותו היא האם התפטרותו קשורה לאמירה ההיא.
"מנסים לצייר את זה כך אבל זה לא נכון", הוא אומר. "אמירתי בכנס הייתה אמת לאמיתה. הסיבה העיקרית שבגללה פרשתי היא שלא קיבלתי גיבוי מהדירקטוריון בשום תהליך שניסיתי להוביל. היו"ר סמי תורג'מן היה מאוד דומיננטי, ולא הצלחתי לשכנע אף אחד שייתן לי תמיכה. כל ההחלטות התקבלו פה אחד, לפי מה שסמי רצה. בדו"ח של רשות החברות זה מכונה 'פגיעה בממשל תאגידי'".
איזו החלטה לא הצלחת להעביר?
"הכנסת עוד אנרגיה סולארית למערכת החשמל. במשך זמן רב לא אישרו פרויקטים סולאריים חדשים בטענה שהרשת מלאה, ואם רוצים להגדיל אותה צריך עוד קווים. הלכתי ליחידת הניהול וראיתי שהקווים לא מלאים. אמרתי לאנשי התכנון והם השיבו שהקווים כן מלאים. הצעתי שיבואו לאגף הניהול, אבל אלה שני אגפים שלא מחוברים ולא מוכנים ללמוד אחד מהשני. חשבתי שנכון לשחרר את 2,500 המגה־ואט האלה, להכניס אותם למערכת ולתת פרנסה לעוד כמה אלפי אנשים, ובנגה כעסו עליי. בסוף, אחרי קביעה נחרצת של מנכ"ל משרד האנרגיה, הכמות אושרה. פתאום היה מקום ברשת".
"בישראל יש עדיין מונופול שקוראים לו חברת החשמל. אין גורם במשק החשמל שלא קשור אליה, ולכן אף אחד לא יגיד משהו נגדה"
מה האינטרס להגיד שהרשת מלאה כשהיא לא?
"אנשים רוצים לשמור את הכוח אצלם כדי שיוכלו להגיד מתי לשחרר ומתי לא. חלק מתורת הניהול שלי הוא ארגון פתוח ומכוון ידע. אתה לוקח נתונים ומבין איך אפשר לפעול לטובת הצרכן. לכן רציתי להתקין רשת חכמה, שיודעת בדיוק מה יש ומה אין ברשת בזמן נתון. גם היו"ר הביע רצון לקדם את הפרויקט. רוב השנה, הצריכה הישראלית נמוכה והקווים ריקים, אפשר להוביל שם חשמל ירוק. הבאתי חברה שעושה חשמל חכם ואנשי חטיבת התכנון דרשו לעשות פיילוט. בשלב מסוים נציג החברה הבינלאומית אמר 'אני נותן לכם את הפיילוט בחינם, אם אחרי שלושה חודשים אתם לא מרוצים, נפרק'. בסוף נתנו רק שני קווים לפיילוט ולא שמונה. זה נפל מבחינה בירוקרטית".
אלה רק ענייני אגו או שהיה פה גם עניין מקצועי?
"בישראל יש עדיין מונופול שקוראים לו חברת החשמל. אין גורם רציני שעובד במשק החשמל ולא קשור לחברה, ולכן אף אחד לא יגיד משהו נגדה. נגה וחברת החשמל קשורות. זה מצב מאוד מוזר של יחסים – אנשים שפרשו מחברת החשמל, מצד אחד יש להם בעיה מולה בגלל עברם, מצד שני הם אוהבים אותה ונאמנים לה. אתה לא יודע מאיפה הדעה מגיעה, ברוב הפעמים לא ממקום מקצועי נקי. התייעצתי עם אינסוף יועצים, ובסוף הדירקטוריון שלל ממני את האפשרות לקחת יועצים משלי. כל יועץ שרציתי להביא היה צריך להיות באישור הדירקטוריון כדי שלא אוכל לגבש דעה עצמאית שונה משלהם".
לבלוע ולהמשיך
גולדשטיין מביא דוגמה נוספת לדבריו, מתחנת החשמל המושבתת ברידינג. "כשהגעתי לנגה, אחת המשימות העיקריות הייתה משבר אספקת החשמל לגוש דן. לפי כל הנתונים, צריך להפעיל מחדש את התחנה הקיימת ברידינג עד 2026 ושתפעל מאז במשך שש שנים, אחרת לא יהיה מספיק חשמל באזור המרכז. בחברת החשמל רצו להקים תחנות חשמל קטנות ומזהמות שנקראות פיקריות, וטענו שאי אפשר לשפץ את שתי היחידות שנמצאות שם. נגה חשבו שאפשר לשפץ, ותמכתי בהם. בסיור שם הבנתי שקשה מאוד לעשות שיפוץ ושזה יעלה המון כסף. הפתרונות האפשריים היו פיקריות, אבל רק לזמן חירום, הנחת כבל מהתחנה לאשדוד ולאשקלון, או אגירה. אחרי כמה חודשים יוצאת הכרזה מנגה – שאני לא יודע מאיפה הגיעה – שלא צריך בכלל ייצור ברידינג, וכל זה אחרי עבודה מטורפת והרבה כסף שיצא. שאלתי את סמנכ"ל הפיתוח מה קרה, והוא אמר שתוכנית הפיתוח שלנו מתנהלת כמו שצריך. שאלתי למה הוא לא אמר קודם, היינו מתאבדים על משהו אחר ולא על תחנה מזהמת. הגישה שלי מול הציבור הייתה להגיד את האמת, שטעינו ושלקחנו אחריות. הסמנכ"ל וסמי כעסו עליי מאוד שאמרתי בריאיון שטעינו. מבחינתם צדקנו וכל הכבוד לנו. אי אפשר לעבוד ככה. קודם כול זה לא נכון, זה גורם להוצאות ציבוריות כבירות, ושנית, לא בושה להגיד טעינו.
"הייתה לי מחשבה באותה תקופה להתפטר ולצאת החוצה עם כל מה שיש לי להגיד. אבל ראיתי שדברים כאלה נעשו לפני כן וכלום לא קרה כי שמו 'יס־מן'"
"רציתי להביא חברה חיצונית שתבדוק אותנו. אי אפשר לעבוד עם חברה ישראלית כי כולם קשורים לחברת החשמל וזה ניגוד עניינים. הבאנו חברה מהולנד שתבדוק את הנחות היסוד שלנו ונלמד מזה. חתמתי איתם על הסכם, כולם ידעו מהעניין. אחרי כחצי שנה סמי ביקש לעצור הכול בגלל טיעון ביטחוני שצץ פתאום. זאת אומרת שאי אפשר לבדוק את עצמך, וברגע שאי אפשר לעשות זאת אתה נדון לכישלון. כל הדברים האלה קרו הרבה לפני האמירה שלי ב־20 ביוני, כך שהקרע התחיל הרבה קודם".
ובכל זאת, הדברים שאמרת עוררו סערה.
"כמה חודשים קודם אמרתי את אותם דברים בפורום חצי סודי בפיקוד העורף, שבו ישבו כל מנכ"לי משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, כשמונים איש. זה היה אמור להיות סודי, אבל הדברים שאמרתי יצאו לתקשורת כבר אז. שר הביטחון גלנט היה מאוד מוטרד, רצה לבקר בנגה, אבל הביקור טורפד מסיבות פוליטיות. נתתי הצעות והמלצות, ומדי פעם פניתי לשר הביטחון ולשר האנרגיה. כלום לא עזר. התכתבתי עם גלנט, פניתי אליו כל חודש, בסוף זו אחריות שלו כראש ועדת מל"ח (משק לשעת חירום) עליונה. בכנס לא זכרתי שאני מדבר לטלוויזיה. הייתי חולה קורונה ועם כאב ראש, טעיתי שלא שמתי לב, ולכן דיברתי חופשי. אבל תוקף הדברים נכון גם היום, כי לא עשו הרבה מאז. חיזבאללה נחלש מאוד בזכות אנשים מצוינים בצה"ל ובמוסד, וזה לא קשור ליכולות של נסראללה באותו רגע. אם הוא היה עובד נכון מבחינתו, הוא היה יכול לשתק חלק גדול מהחשמל בישראל. אני לא חושב שאני יותר חכם מנסראללה. הסקתי מסקנות, כתבתי דו"ח ואף אחד לא התייחס אליו. אני עומד מאחורי כל מה שאמרתי. רק אוסיף שלזכותו של השר אלי כהן אגיד שהוא נכנס לעובי הקורה ומדי חודש בודק מה התקדם".
מה יש לעשות בעצם?
"חלק מהדברים אי אפשר לחשוף, אבל אפשר למגן תחנות־משנה. יצרנו אלמנטים של יתירות, כלומר שאם קורה משהו יש לי חלפים ועודפים שלא היו לפני כן. אם מישהו פוגע ברשת החשמל היום, יש לנו אפשרויות נוספות וחדשות להעביר חשמל שלא היו לנו קודם".
סולארי?
"חשמל סולארי הוא בעייתי, הוא נותן לנו יתירות אנרגטית אבל לא עובד בלילה ואין אינרציה שיש לתחנות בעלות ציר מסתובב שפועלות כל הזמן. נושא האגירה עדיין לא מספיק טוב, וקשה מאוד לשלוט באנרגיה סולארית. גם בעולם הגיעו למסקנה הזאת".
כאחראי על משהו שעלול לקרוס, ואתה מתריע בשער וכלום לא קורה, איך ישנים בלילה?
"הייתה לי מחשבה באותה תקופה להתפטר ולצאת החוצה עם כל מה שיש לי להגיד. אבל ראיתי שדברים כאלה נעשו לפני כן וכלום לא קרה כי שמו 'יס־מן', אז המשכתי מבפנים. אני חושב שהשפעתי מאוד, ויש מספיק אנשים שיעידו על כך. בזכות הפעולות שעשינו ישראל הייתה מוכנה הרבה יותר, גם אם המצב עדיין לא מושלם מבחינתי".
יש סיכוי שתחזור לנגה, אם יבקשו ממך?
"לא, שמתי את זה מאחוריי. מבחינתי אני כבר לא שם".
אם שר האנרגיה פונה אליך ומבקש את עזרתך, תבוא?
"תלוי מה יהיו תנאי העבודה שיהיו לי, ואיזה גיבוי ייתנו לי השר והדירקטוריון".
לא רוצה להיות עציץ
הוא בן 66, נולד בירושלים וגדל בבאר־שבע במשפחה חילונית, ואביו היה ממקימי הכור בדימונה. למד כעתודאי הנדסה, שירת בחיל האוויר בקבע במשך כעשור, ובמהלך שירותו חזר בתשובה. אחרי שהתחתן בנה את ביתו בנווה־דניאל ושימש מפקח בנייה וקבלן במשך כעשור. אז, לדבריו בטעות, נבחר לראשות מועצת גוש עציון ושימש בתפקיד שתי קדנציות וחצי.
בטעות?
"הרצתי מישהו אחר ובשלב מסוים הוא פרש, והחבורה שהתאספה סביבו המליצה שארוץ במקומו. זה היה חמישה שבועות לפני הבחירות, ובהתחלה ממש לא רציתי. מארק צל, נציג הרפובליקנים בישראל שהוא גם שכן וגם חבר, אמר לי שאני electable. אמרתי – מה אתם רוצים ממני, אני קבלן, איש מעשה, מה לי ולפוליטיקה. הלכתי לכנסת, ביררתי עם כמה אנשים מהמפד"ל מה הסיכויים שלי. הם אמרו שאין לי דם כחול, שאני חוזר בתשובה ולכן אין לי סיכוי. באותו רגע אמרתי, אם ככה אני רץ. ניצחתי בסיבוב הראשון ואחרי שתיים וחצי קדנציות החלטתי לעזוב בשיא. אז נבחרתי לרשות הטבע והגנים, שם הייתי המנכ"ל הראשון שלא מגיע מהצבא".
היו אז תלונות, איך מתנחל יכול לייצג את הטבע וכו'.
"בשבוע הראשון היו תלונות. אליעד שרגא, שהייתי חבר בעמותה שלו, עתר נגד המינוי כי אני חבר מרכז הליכוד. העתירה נדחתה. אני חושב שהתוצאות של רט"ג מוכיחות שהמינוי שלי היה נכון. אפילו תמר זנדברג ממרצ נשאה נאום תמיכה בסיום התפקיד. במסגרת התפקיד עבדתי המון מול חברת החשמל, בעיקר בנושאים של הטמנת קווים. לפי החוק אי אפשר להמשיך אחרי שתי קדנציות, אבל אני עדיין מחובר לשם, ועוד אחזור לרט"ג כמתנדב.
"יצאתי ל'טיול שחרור'. כשהייתי בדרום אמריקה התקשר אליי 'צייד ראשים' והציע את מנכ"לות נגה. אמרתי לו מה לי ולחשמל, אני מחפש משהו חברתי. הוא שלח לי כמה פודקאסטים על החברה, ראיתי שזה אתגר מעניין שיכול לשנות את פני המדינה בהרבה תחומים. כשנבחרתי לנגה, אמרתי שאני לא מגיע ממגזר החשמל אלא ממגזר הניהול, ואני מתכוון ללמוד מאנשים שנמצאים שם".
"החשמל הכי 'ירוק' הוא חשמל שלא משתמשים בו. אני בעד הפחתת הצריכה. ויש הבדל בין שמירת טבע לאנרגיה. לפעמים עדיפה תחנה מזהמת אחת מהרבה קווים שלפעמים פוגעים בטבע הרבה יותר"
איך בעצם התקבלת לכל התפקידים האלה, שלא שייכים לתחומי ההתמחות שלך?
"ראשית, הכול בידי שמיים. שנית, אחד הדברים שמפוספסים בארץ הוא נושא הניהול. אנשים חושבים שזה 'על הדרך'. לדעתי ניהול הוא מקצוע, וברוב התפקידים הבכירים דרוש אדם שיודע לנהל. הוא צריך להבין קצת במה שהוא עוסק בו, אבל זה לא העיקר. אתה לא צריך את הרופא הכי טוב כדי לנהל בית חולים, אתה צריך מישהו שינהל טוב. אם הוא גם יודע לעשות ניתוחים, מה טוב. גידלתי את עצמי להיות מנהל, אני קורא המון ספרי ניהול, אני עוסק בניהול וחושב ניהול, אני יודע לחבר קצוות ולעשות שיתופי פעולה רחבים וזה סוד ההצלחה. אחת הסיבות שפרשתי מנגה הייתה שהתברר לי שאני לא יכול ליישם את מה שלמדתי, וכשלא נותנים לך לנהל אתה נמצא שם כעציץ".
מי מפחד מגרעין?
היית מנכ"ל רשות הטבע והגנים. מה דעתך על מקורות אנרגיה ירוקים?
"לא נעים להגיד אבל חלק מהירוקים הם נגד הכול, והממשק שלי איתם בנושא היה קטן יחסית. החשמל הכי ירוק הוא חשמל שלא משתמשים בו. אני בעד הפחתת הצריכה, אנחנו צורכים יותר מדי חשמל. שנית, יש הבדל בין שמירת טבע לאנרגיה. לפעמים עדיף לעשות תחנה מזהמת אחת מאשר הרבה קווים שלפעמים פוגעים בטבע הרבה יותר. אנרגיה גרעינית היא ירוקה לגמרי, יש היום כורים יותר בטוחים ופחות מסוכנים. רוב העולם חוזר לאנרגיה גרעינית. הבעיה העיקרית היא יחסי ציבור – אנשים מפגינים נגדה בגלל הירושימה ופוקושימה, אבל זה כבר לא נכון. הכורים החדשים הם קטנים, שמים אותם בתוך שכונה מתחת לאדמה והם מספקים חשמל לכל השכונה. מה שכן, זה יקר יחסית".
אז האפשרויות הן אנרגיה מזהמת, אנרגיה ירוקה שלא מספיק עמידה, או אנרגיה גרעינית ירוקה אבל יקרה.
"בכל שנתיים בערך יש פריצה טכנולוגית שמשנה את התמונה ותפיסות עולם. למשל אגירה. עד לפני שנה־שנתיים המחיר היה גבוה מאוד, עכשיו הוא מתחיל לצנוח. מתישהו יהיו פתרונות יעילים לאגירה וחשמל סולארי יחד, אבל בעשור הקרוב אני לא רואה איך האנרגיה הירוקה לבדה תפתור את הבעיה. יש לנו בעיה בלילה, בקיץ הצריכה הלילית בישראל גבוהה מאוד ואין אגירה מספיק טובה לשעות החושך. רצוי להתקדם עם סולארי ואגירה, ומצד שני להוריד את החשש מהגז – לא נכון לומר שהכול מזהם באותה מידה. הגז מזהם פחות. מצד שלישי, הגז עומד להיגמר לנו ב־2046. אולי ימצאו עוד, אבל בסוף מדובר במשאב מתכלה, לעומת כור אטומי שלא נגמר. כורים שכונתיים קטנים מייתרים את הצורך בקווים, שגם הם בעייתיים מהרבה בחינות. ויש גם עניין ביטחוני – לאויב קשה לפגוע בהרבה כורים קטנים שנמצאים מתחת לאדמה. בהתחלה אנשים יתנגדו, אבל כמו שהתרגלנו לטלפון שפולט קרינה מסוימת, כך נתרגל לכורים שכונתיים".
היית ראש מועצה ביו"ש. מה דעתך על התבטאויות ראש החטיבה היהודית בשב"כ שנחשפו השבוע?
"הציונות הדתית יכולה לנהל את המדינה, אם תהיה קשובה למגזרים אחרים. היא צריכה ויכולה לנהל את המדינה – זה מגיע לה בדין. ביו"ש התפתחה תופעה שאנחנו כל הזמן מוקיעים, ובמסגרתה אנשים מסוימים בנוער הגבעות, ציבור קטן מאוד, פועל נגד חיילי צה"ל ונגד ערבים. זה נגד כל האידאולוגיה של ההתיישבות. אבל מכאן ועד להקים חטיבה יהודית – המרחק עצום. האנשים האלה צריכים להיות מטופלים נקודתית, חלקם צריכים קצין ביקור סדיר כדי להחזיר אותם למסגרות. אני זוכר את התקופה של אבישי רביב עוד לפני שהוא נחשף – השתוממנו ולא הבנו את התופעה הזו, וכל זה תוצאה של מישהו בשב"כ שרוצה לקצור כותרת או תהילה. מי שרוצה לטפל בתופעה הזאת צריך להפעיל את מערכת החינוך והמשטרה, לא חטיבה יהודית. את החטיבה צריך לפרק, ואת ראש החטיבה צריך להעמיד לדין, כי לפי דבריו הוא עשה דברים נגד החוק".
מחברת נגה נמסר:
"המנכ"ל לשעבר מנסה להסתיר כישלון ניהולי מתמשך וכישלון ערכי באמצעות האשמות חסרות בסיס כלפי ההנהלה, הדירקטוריון ויו"ר החברה. הדוגמאות שהציג אינן אלא עדות ישירה להססנות, אי־קבלת החלטות, וריק מנהיגותי שהביא לפגיעה בתפקוד השוטף של החברה – כפי שעולה מטיוטת דוח המבקר החיצוני. במקום לשאת באחריות לתפקודו, הוא בחר להאשים את סביבתו ולתאר מציאות הפוכה.
חמורה במיוחד היא התבטאותו הפומבית על חולשת מערכת החשמל, שפגעה בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל דווקא בעת שהמערכת נדרשה ליציבות. נגה היא תשתית מדינה קריטית. החברה תמשיך לפעול באחריות, בשקיפות ובמקצועיות למען ביטחון משק החשמל ויציבותו, גם כשיש מי שבוחר לעסוק בהאשמות ובהתנערות מאחריות במקום בעשייה".
