אומנם הטיפול האנושי בסרטן העור נותר חיוני, אך היום שבו בינה מלאכותית תסייע באבחון סרטן עור כבר נראה באופק – כך טוענים מומחים.
"המערכת השתכללה מאוד", אומרת ד"ר אייבי לי, רופאת עור מלוס־אנג'לס שעומדת בראש ועדת הבינה המוגברת באקדמיה האמריקנית לדרמטולוגיה.
כיום, שמונה שנים אחרי שבינה מלאכותית שולבה לראשונה בתחום אבחון הסרטן, המומחים בודקים כיצד ניתן להפעיל את המודלים החדשים של הבינה המלאכותית כדי לסייע לרופאים ולחולים באופן מעשי. "אנחנו שואלים את עצמנו כיצד להשתמש בזה בחיי היומיום", אומרת לי, "בסך הכול אני אופטימית ומלאת תקווה".
מאמר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת נייצ'ר מצא שמודל של בינה מלאכותית שבחן 129,450 תמונות קליניות הצליח לאבחן סרטן עור טוב יותר מכל אחד מתוך 21 רופאי העור שהשתתפו בניסוי. עם זאת, המאמר לא הביא בחשבון שרופא עור אנושי ישאל את המטופל שאלות על הסימנים בעור וימשש אותם, מציינת ד"ר ורוניקה רוטמברג, רופאת עור במרכז הרפואי סלון קטרינג בניו־יורק. "רפואה קלינית מורכבת יותר מרק להסתכל על תמונה", היא אומרת.
מכשירים ידניים המשתמשים בבינה מלאכותית, אשר ניתן להציב מעל הסימנים בעור לצורך ניתוח בעזרת ספקטרוסקופיה אופטית, מסוגלים לאבחן את שלושת סוגי סרטן העור השכיחים – הקרצינומה של תאי הבסיס, הקרצינומה של תאי הקשקש ומלנומה. התפתחות זו עשויה לסייע בצמצום הפניות המיותרות לרופאי עור ולביצוע בדיקות באזורים עם נגישות רפואית נמוכה, מסביר ד"ר מיטשל קליין מבית החולים ניו־יורק־פרסביטריאן של המרכז הרפואי וייל קורנל.
המכשירים מיועדים לרופאי משפחה ואנשי רפואה שאינם מומחים לדרמטולוגיה, אך קליין משתמש בהם לעיתים גם בעצמ כשיש לו ספק ולצורך איסוף נתונים. הוא טוען שהפוטנציאל האמיתי של הכלים הללו הוא ישמש אנשי צוות רפואי שהיכולת שלהם לאבחן מוגבלת ושהם אינם מחזיקים בציוד אבחוני אחר.
היצרן של אחד המוצרים הללו, DermaSensor, מימן מחקר שפורסם בכתב העת לטיפול מרכזי ובריאות קהילתית, אשר הציג נתונים ראשוניים מבטיחים על השימוש בו בידי רופאי משפחה.
אף שהמכשיר הצליח לאבחן סרטן עור באופן סביר, הוא אבחן גם שיעור גבוה של תוצאות חיוביות שגויות. לפי ד"ר רוקסנה דנשג'ו, פרופסורית למדעים ביו־רפואיים ודרמטולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, הוא אינו מתאים לכל סוגי הנגעים. אך הדאגה המרכזית שלה, שחשותפים לה גם מומחים אחרים, היא אם המודלים הללו נבדקו או אומנו על גווני עור שונים.
חברות נוספות שפועלות בשוק זה כוללות את Skin Analytics, שאישרה באיחוד האירופי את המכשיר הרפואי שלה, ואת Nevisense – חברה אמריקנית נוספת שהמכשיר שלה לאבחון מלנומה קיבל אישור טרום־שיווקי מה־FDA.
בסלון קטרינג ובמוסדות אחרים משתמשים בסורקי תלת־ממד לצילום ומעקב אחר חולים עם סיכון למלנומה מורכבת. "כשמטופלים מגיעים לביקור, אנחנו עוקבים אחר הנגעים כדי לראות אם חלו בהם שינויים", אומרת רוטמברג, "למטופלים יש גישה לתמונות כשהם בודקים את עצמם, כך שהם יכולים להרגיע את עצמם או לדווח לרופא על נגע חשוד לבדיקה מעמיקה יותר".
כיום בינה מלאכותית משתתפת בסריקות גוף תלת־ממדיות לצורכי יצירה והדמיה של תמונות, מוסיפה רוטמברג. גרסת 2.0 של הטכנולוגיה הזו תכלול שימוש בבינה מלאכותית לאיתור אוטומטי של סרטן עור.
"אנחנו זקוקים לעוד הרבה מחקר, ואנחנו עובדים על זה", מציינת רוטמברג, "פרסמנו לאחרונה מאגר נתונים שכולל יותר מ־400 אלף רצועות מתוך צילומי גוף שלם כדי שאנשים יוכלו לפתח אלגוריתמים", היא אומרת. בשל הנפח והאיכות של התמונות, "קשה מאוד לרופאי עור לפרש אותן", היא מסבירה, "ולכן זו הזדמנות אדירה לבינה מלאכותית".
חברות מסוימות מציעות כבר כיום שירותים כאלה, אך המומחים מציינים שהם לא ראו נתונים זמינים לציבור המוכיחים את יעילותם או את מעמדם הרגולטורי בארה"ב או בחו"ל. דנשג'ו מוסיפה כי ייתכן שחברות מסוימות עורכות ניסויים קליניים כדי לבקש אחר כך אישור מה־FDA. "אני בהחלט חושבת שזה בדרך", היא מציינת.
לי מוסיפה שייתכן שבעתיד הסריקות הללו יהיו נגישות לציבור הרחב – וזה יהיה צעד חיובי. "כל דבר שמשפר את הגישה לבדיקה ולטיפול איכותי הוא משהו שאנחנו צריכים להשתפר בו", היא אומרת. לשם כך יידרשו ראיות מדעיות מוצקות שיראו שהטכנולוגיה בטוחה, משתלמת והוגנת, וכן עבודה רגולטורית שתבטיח שהיא ניתנת לשכפול ובת־קיימא.
