ארה"ב צפויה לחתום עם סעודיה על הסכם עקרוני לשיתוף פעולה סביב שאיפותיה של ריאד לפתח תוכנית גרעין אזרחית, כך אמר שר האנרגיה האמריקני, כריס רייט, בשיחה עם עיתונאים ביום ראשון. לצד הרצון הסעודי בהתקדמות כלשהי ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מעמידה הממלכה שלוש דרישות עיקריות כתנאי לחתימה על הסכם נורמליזציה עם ישראל: ערבויות ביטחוניות אמריקניות, אפשרות לרכוש טכנולוגיה צבאית אמריקנית מתקדמת ותמיכה בהקמת תוכנית גרעין אזרחית.
"סעודיה לא מעוניינת להשיג פצצה גרעינית, אך אם איראן תפתח פצצה, אין כל ספק שגם אנחנו נעשה זאת בהקדם האפשרי", אמר יורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמאן, המשמש כשליט הממלכה בפועל, בראיון לתוכנית "60 דקות" בשנת 2018. בראיון נוסף ל-FOX בספטמבר 2023 אמר יורש העצר כי "אם איראן תשיג נשק גרעיני, גם אנחנו נשיג אותו". פרויקט הגרעין הסעודי מיועד לכאורה לצרכים אזרחיים, אך לשם כך דרושה העשרת אורניום שעשויה לשמש גם לייצור נשק גרעיני – תרחיש שמרתיע גורמים בוושינגטון ובמערב.
מודל עראמקו ירגיע את החשש האמריקני?
אי-אפשר להמעיט בחשיבות דבריו של בן-סלמאן באותו ראיון ל-"60 דקות". הוא אמר את הדברים בשפתו, במסגרת ראיון מוקלט שנערך בעיצומו של ביקור חשוב בוושינגטון, תוך שזהו הראיון הראשון שהעניק לאחר שהוכתר ליורש העצר. כלומר, לא מדובר באמירה שולית אותה הפטיר כלאחר יד או שקשיי שפה שיחקו תפקיד. יתרה מכך, גם דודו – המלך עבדאללה המנוח – הביע עמדה דומה בפני השליח האמריקני דניס רוס בשנת 2009. לא זו אף זו, בדצמבר האחרון אמר שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, בכנס בדובאי, כי "אם איראן תשיג נשק גרעיני – הכל משתנה".
יורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמאן, מתייחס לאפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני במסגרת הראיון המדובר
בשנות ה־30 החלו חברות נפט אמריקניות לפעול בסעודיה ועזרו לפתח את תעשיית הנפט המקומית. עם הזמן, הלאימה הממלכה את התעשייה שבנו האמריקנים והשתלטה עליה – וכך נולדה חברת "Saudi Aramco", חברת הנפט הגדולה בעולם כיום והתאגיד בעל שווי השוק השישי בגובהו בעולם, מעל ענקיות כמו META ,TSMC ואחרות. לפי מספר דיווחים מהעת האחרונה, בריאד הציעו לבית הלבן ליצור מודל דומה, במסגרתו האמריקנים יהיו מעורבים בפרויקט הגרעין שיתנהל באופן גלוי, מסודר ותחת פיקוח – ובכך להפיג את חששותיהם בנושא.
בין אם "מודל עראמקו" יהווה הבסיס להסכם סעודי-אמריקני-ישראלי ובין אם לאו, בן-סלמאן לא צפוי להסכים להסדר שיעניק לממלכה פחות ממה שוושינגטון נתנה לאיראן במסגרת הסכם הגרעין (JCPOA) ב-2015. השיחות בין ארה"ב לסעודים אומנם מתמקדות במדיניות האזורית של איראן ובתוכנית ההעשרה רחבת ההיקף שלה, שלכאורה מיועדת גם היא לצרכים אזרחיים. לפי מרבית ההערכות, איראן היא מדינה סף-גרעינית ונמצאת טווח זמן קצר משם, אך עם זאת היא עדיין עומדת בפני מספר אתגרים בדרך ובראשם ההרכבה הפיזית של הפצצה. היום (ד') אמר שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, כי העשרת האורניום במסגרת תוכנית הגרעין היא “עובדה מוגמרת שאינה נתונה למשא ומתן”.
למה סעודיה רוצה פרויקט גרעיני?
שר האנרגיה הסעודי, עבדולעזיז בן סלמאן – אחיו למחצה של יורש העצר – חשף בינואר את כוונותיה של הממלכה: "אנחנו שואפים למחזור הדלק הגרעיני המלא, שכולל ייצור של "עוגה צהובה" (Yellowcake), העשרה נמוכה של אורניום וייצור דלק גרעיני – הן לצריכה מקומית והן לייצוא. מדובר ב"מחזור דלק מלא", כלומר לרבות עיבוד מחדש של דלק משומש – תהליך שמסוגל להפיק פלוטוניום שבו ניתן להשתמש לשם הכנת פצצה גרעינית, כך שהשימוש במילים הללו אמור להדליק נורה אדומה בוושינגטון. ייצור של "עוגה צהובה" הוא שלב מוקדם בדרך ליצור דלק גרעיני שבהמשך ניתן להכין ממנו גם נשק גרעיני.
תוכנית הגרעין הנוכחית של סעודיה כוללת תוכניות לבנייה של שני כורים אזרחיים בסמוך לגבול עם איחוד האמירויות, ירידה משמעותית ביחס לתוכנית המקורית מהעשור הקודם, אז שאפו בממלכה לבנות לא פחות מ-16 כורים. ריאד מתכננת להשתמש במאגרי האורניום שהתגלו לאחרונה במדינה לצורך ייצור חשמל, מה שיאפשר לה לייצא את רוב הנפט שלה – שהוא הזול בעולם – להפקה ועדיין חיוני למימון המעבר של הממלכה לכלכלה ירוקה ומגוונת יותר בעשורים הקרובים.
הרווחים מפרויקט כזה עשויים להיות אדירים ויסייעו לסעודיה להמשיך ולבסס את אחיזתה באזורים נרחבים בעולם הערבי והמוסלמי ומחוצה לו. מאידך, יש לציין שגודל מאגרי האורניום ואיכותם שנויים במחלוקת, ובבלומברג צוטט דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ושל סוכנות האנרגיה הגרעינית, בו נכתב כי "עד כה הניבו החיפושים רק מרבצי אורנים שלא יצאה מהם כל תועלת כלכלית".
בנוסף, בכירים אמריקנים כבר הביעו דאגה מצעדי עבר של סעודיה לקראת ייצור אנרגיה גרעינית. בשנת 2020, דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי גורמים בכירים אנונימיים טענו שסין בנתה מתקן במדבר הסעודי שיועד ל"עיבוד עפרות אורניום" (תהליך שבו עפרות האורניום מועברות דרך סדרת שלבים כימיים ופיזיקליים כדי להפיק אורניום מועשר) ל"עוגה צהובה". גם הניו יורק טיימס דיווח אז כי שני מבנים ליד ריאד עשויים להיות מתקנים גרעיניים מוסווים.
אגב, בהנחה שסעודיה באמת בנתה מתקנים להעשרת אורניום, אחת הספקולציות המקובלות ביחס לשאלה מהיכן השיגו את הטכנולוגיה הנדרשת היא שסעודיה נעזרה באבי תוכנית הגרעין של פקיסטן, מדען הגרעין הפקיסטני עבד אל-קדיר חאן, שגם מכר ציוד צנטריפוגות לאיראן, לוב וקוריאה הצפונית.
ישראל תצא קרחת מכאן ומכאן?
ייתכן שהכרה אמריקנית במתקנים הסעודיים הקיימים – ככל שישנם כאלה – תהווה מסלול להתקדמות לקראת הסכם כולל. יתרה מכך, השר עבדולעזיז הצהיר בינואר כי "הממלכה מתכוונת לנצל את מאגרי האורניום שלה, כולל במסגרת מיזמים משותפים עם שותפים לפי סטנדרטים של שקיפות ומחויבויות בינלאומיות".
אף שזה נשמע כסתירה לרעיון פיקוח אמריקני ישיר במסגרת "עראמקו גרעינית", האמירה מרמזת על תפקיד כלשהו של גוף הפיקוח הגרעיני המרכזי בעולם, סבא"א. כיום, סעודיה היא צד להסכם פיקוח בסיסי עם הסוכנות אך טרם חתמה על "הפרוטוקול הנוסף", שמאפשר פיקוח חודרני בהרבה. אחת הדרכים לחזק את הביטחון האמריקני בנוגע ל"עראמקו גרעינית" תהיה הסכמת ריאד לפיקוח הדוק יותר מצד הסוכנות, כפי שעשו למעלה מ-140 מדינות.
בתור הצד השלישי להסכם, גם לעמדתה של ישראל – שטרם הביעה עמדה רשמית ביחס לתוכנית גרעין סעודית – יהיה משקל. בשנת 2023 פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי רה"מ נתניהו הורה לשתף פעולה עם ממשל ביידן במשא ומתן המתנהל עם סעודיה, לרבות ביחס לתוכנית הגרעין. באותה שנה הביע שר האנרגיה דאז, ישראל כ"ץ, התנגדות לתוכנית בנאום שנשא מעל בימת האו"ם, אך כמה חודשים לאחר מכן, ראש המל"ל, צחי הנגבי, צינן את החששות שהביע כ"ץ. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, כתב שלשום בחשבונו ברשת X כי ישראל צריכה לדרוש מארה"ב שכל הסכם שיתוף פעולה גרעיני עם סעודיה יאסור בפירוש העשרת אורניום על אדמה סעודית.
מטבע הדברים, האינטרס הישראלי יהיה כמה שפחות נשק גרעיני בעולם הערבי, גם אם מדובר במדינה שתצטרף רשמית לציר האמריקני ותקיים נורמליזציה עם ישראל, אך סביר להניח שהנשיא טראמפ ילחץ בנקודה הזו כדי לרשום וי גדול על הפרק המשמעותי ביותר בהסכמי אברהם. למעשה, ככל שחולף הזמן, האמריקנים שומטים עוד ועוד קלפי מיקוח שאמורים היו להינתן לסעודים בתמורה לנורמליזציה עם ישראל והחשש בירושלים הוא שישראל תצא קרחת מכאן ומכאן עם גרעין סעודי מחד וללא נורמליזציה מאידך.
בדומה לישראל, גם ארה"ב התנגדה לתוכנית הגרעין הירדנית וגם שכנעה את איחוד האמירויות לרדת משאיפותיה בתחום. אישור רשמי אמריקני לפיתוח פרויקט גרעין סעודי, יעודד מדינות ערביות נוספות לפתח תוכנית דומה, כמו למשל מצרים, טורקיה ואחרות, וזאת כאשר המזרח התיכון מצוי במעין מרוץ חימוש גרעיני (אזרחי, ככל הידוע) על אש קטנה. מאידך, ההזדמנות ההיסטורית לכינון יחסים בין המדינה הערבית-מוסלמית המובילה בעולם לישראל, עשויה לדחוף את טראמפ להתגמש בנושא הגרעין.
לסיום, חשוב לזכור נקודה מכרעת: המשא-ומתן בין הבית הלבן לריאד מצוי בצלו של פרויקט הגרעין האיראני ותמורות בהקשר שלו עשויות לשנות את השיח האמריקני-סעודי בן-לילה.
