סקר דעת קהל מקיף שערך מכון "מאגר מוחות" בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל מגלה פער מפתיע בין עמדות הציבור החרדי בנושאים אזרחיים כמו תעסוקה, יוקר המחיה ולימודי ליבה – לבין עמדותיו בנושאים דתיים-פוליטיים. למרות תחושת ייצוג חסרה מצד ההנהגה החרדית במגוון תחומים, קיימת הסכמה רחבה בציבור החרדי על שימור הסטטוס-קוו הדתי ועל שמירה על מעמדם של הרבנים כסמכות העליונה בהחלטות פוליטיות.
הסקר, ששנערך עבור עלון השבת "דרכי נועם", הוזמן על ידי חברת א.ת.ו.ס ונערך בין התאריכים 8–14 באפריל 2025 בקרב 608 משתתפים מהציבור החרדי, מצא כי רק כשליש (38 אחוזים) מהמשיבים טוענים שההנהגה החרדית מייצגת או מייצגת מאוד את עמדותיהם. 40 אחוזים נוספים סבורים שהיא מייצגת "ככה-ככה", בעוד 22 אחוזים סבורים שהיא אינה מייצגת כלל.
ביקורת זו משתקפת גם בשאלה על תפקוד ההנהגה החרדית כיום: 42 אחוזים מהמשיבים העניקו לה ציון "טוב" או "טוב מאוד", אך כרבע (24 אחוזים) סבורים שהיא מתפקדת בצורה גרועה או גרועה מאוד. בנוסף, 52 אחוזים מהנשאלים (73 אחוזים מבעלי הדעה) סבורים כי יש להחליף את הנציגים החרדים בכנסת.
תחושת הייצוג החזקה ביותר נרשמה בתחומים כמו תקצוב מוסדות חינוך (55 אחוזים), תחבורה ציבורית (55 אחוזים) וגיוס חרדים לצה"ל (52 אחוזים). מנגד, בנושאים כלכליים-חברתיים נרשמה תחושת ייצוג נמוכה במיוחד: רק 31 אחוזים סבורים שהמפלגות החרדיות מייצגות אותם בנושא יוקר המחיה, 41 אחוזים בנושא תעסוקה ו-44 אחוזים בלבד בנושא הדיור.
דווקא בנושאים הנוגעים לעתיד חברתי-כלכלי, מסתמן שינוי עמדות משמעותי: 65 אחוזים מבעלי הדעה תומכים בלימודי ליבה לחרדים ללא חשש מסנקציות מצד הקהילות שלהם, ו-64 אחוזים אף מצהירים שהיו בוחרים ללמוד ליבה אם הייתה מסגרת חרדית מתאימה. 65 אחוזים נוספים סבורים כי קיימת בעיה כלכלית חמורה במגזר בשל חוסר תעסוקה, ו-74 אחוזים תומכים במתן תמריצים כלכליים להשתלבות חרדים בשוק העבודה.
על רקע זאת, רוב ברור (72 אחוזים) סבור כי ההנהגה החרדית אינה עושה די כדי לעודד תעסוקה והשכלה גבוהה. עם זאת, 87 אחוזים סבורים שגם אם יופסק התקצוב ללומדי תורה שאינם משרתים – הם ימשיכו ללמוד. נוסף על כך נראה כי קיימת נכונות לשיתוף פעולה פוליטי בין הציבורים בישראל: 80 אחוזים מהמשיבים אינם פוסלים שיתוף פעולה בין מפלגות חרדיות לחילוניות.
בנושאי דת ומדינה, מתגלה היצמדות לעמדות שמרניות: 80 אחוזים מתנגדים לשינוי הסטטוס-קוו, 95 אחוזים מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת, ו-58 אחוזים סבורים כי רק הרבנים צריכים להמשיך להוות סמכות עליונה בקבלת החלטות פוליטיות.
לבסוף, רוב מהציבור החרדי סבור שהיחס אליו מצד החברה הכללית הוא שלילי (70 אחוזים), אך 60 אחוזים אינם חוששים מהתלקחות פנימית על רקע דת ומדינה.
הסקר מצביע על ציבור מורכב, אשר מצד אחד מחזיק בעמדות חברתיות-כלכליות מתקדמות יחסית, אך מצד שני ממשיך לדבוק בעמדות דתיות-מסורתיות ובממסד הרבני.
